בש"פ 6013/08 מדינת ישראל נ. ג'מאל אבו גאנם

1.

המשיבים עצורים זה כתשעה חודשים. המעצר הוא בהקשר להליך פלילי שהוגש נגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השניים מואשמים בעבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, וחבלה בכוונה מחמירה. למשיב 2 מיוחסת, בנוסף, עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. המבקשת עותרת להארכת המעצר בתשעים ימים.

2.

כתב האישום הוגש ביום 19.10.07. נאמר בו כי קיים סכסוך בין שתי משפחות, האחת משפחתם של המשיבים, היא משפחת אבו גאנם, והאחרת משפחת אבו זיאד. בתאריך 11.9.07 נרצח בן משפחתם של המשיבים בעיר לוד. בעקבות זאת, כך לפי כתב האישום, החליטו המשיבים לגרום למותו של אחד מבני המשפחה היריבה, עטא אבו זיאד (להלן - המנוח ). הם קשרו קשר עם אחרים לבצע את ההחלטה. ארבעה אנשים, שניים מהם היו המשיבים, הגיעו במכונית לפתח ביתו של המנוח שם נמצא הוא וכן כלתו, חנאן אבו זיאד (להלן - חנאן ) (יוער כי בבקשה נאמר כי מדובר ברעייתו של המנוח בעוד שבכתב האישום נאמר כי זו כלתו). הארבעה עטו כובעי גרב וכפפות. המשיבים יצאו מן המכונית כשהם רעולי פנים ופתחו בירי לעבר המנוח. הוא נפגע בקליעים רבים שגרמו למותו תוך זמן קצר. המשיבים ירו אף לעברה של חנאן, שניסתה לברוח. אחד הכדורים שנורה לעברה פגע בקרסולה. שני המשיבים שבו למכונית ונמלטו מן המקום. במהלך ההימלטות התנגש הרכב במדרכה וגלגלו נפגע, כך שלא ניתן היה להמשיך בנסיעה. שניים מתוך הארבעה, המשיב 2 ואדם נוסף, שזהותו אינה ידועה, רצו לעבר מכונית אחרת שנמצאה בקירבת מקום. במכונית האחרת ישב ג'אבר אזברגה. המשיב 2 והאדם הנוסף איימו על אזברגה באמצעות אקדח. השניים, המשיב 2 והאדם הנוסף, עלו למכונית ונסעו עימה עד שהיא ננטשה במקום כלשהו. בית המשפט המחוזי נעתר, בהסכמה, לבקשה שהגישה המבקשת לעצור את המשיבים עד תום משפטם. יצוין, כי המשיבים שמרו על זכותם לעתור לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

3.

ישיבת הקראה נתקיימה ביום 4.11.07. ביום 12.2.08 נקבע כי הראיות יישמעו במועדים אלה: 30.11.08, 3.12.08 ו-7.12.08. כתב האישום מונה 47 עדים שאמורים להעיד במשפט. נאמר לי על ידי בא כוח המבקשת, כי התובעת המופיעה בתיק מעריכה שבשלושת המועדים הנזכרים ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה. הסניגור טען כי ברור שהמועדים הנזכרים לא יספיקו. עוד הוא טען כי אין זה מן הראוי שבית המשפט ייעתר לבקשה דנא, שעה שברור כי בתקופת ההארכה של תשעים ימים לא תחל שמיעת הראיות וכי מראש ידוע שתידרשנה הארכות נוספות.

4.

איני רואה מנוס מלהיעתר לבקשה. דומה שאין צורך להרבות מילים על הסכנה הרבה הנשקפת מפני המשיבים. די בעיון בכתב האישום, שהנחתנו המתבקשת היא כי נמצא לו ביסוס לכאורי בחומר הראיות, על מנת להגיע למסקנה האמורה. המערערים נטלו את הדין לידם, וביצעו לכאורה רצח על יסוד מה שנראה כסכסוך בין משפחות. הם באו בחבורה, מצויידים באקדחים, וגרמו למותו של אדם אחד ולפציעה של אשה. כמובן, שבשלב זה הדברים מבוססים אך על בסיס לכאורי. ראוי להוסיף כי למשיבים עבר פלילי בעבירות מסוגים שונים. בנתון זה יש כדי להעצים את הסיכון לשלום הציבור היה והמשיבים ישוחררו מן המעצר. הסניגור המלומד היפנה להחלטות שונות בהן הוחלט בבית משפט זה לשחרר לחלופת מעצר נאשמים שמשפטם לא הסתיים תוך תשעה חודשים (למשל, בש"פ 4301/08 מדינת ישראל נ' סטואר , ניתנה 12.6.08). אסתפק בציון העובדה שרמת החומרה של המקרה הנוכחי וכן הסיכון לשלום הציבור הינם כה גבוהים עד שלטעמי חייבים הם להוביל לקבלת הבקשה. אכן, מצער מאוד שחלק מן המשפטים הפליליים מתעכבים שעה שהנאשמים נמצאים במעצר, אך שיקולים של טובת הציבור והגנתו מטים את הכף במקרה דוגמת זה הנוכחי להארכת המעצר.

5.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 19.7.08.