החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6047/97 רחמים צפרי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · עיון חוזר במעצר והמשך מעצר מחשש להדחת עדיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעיון חוזר במעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על דחיית בקשה לעיון חוזר במעצרו של אב המואשם בעבירות מין בבנותיו נדחה. בית המשפט קבע כי קיים חשש ממשי שהעורר ישפיע על הבנות להדחה בעדויותיהן, ולכן אין הצדקה לשחררו גם בתנאי מעצר בית בבית גיסתו.

העובדות

העורר מואשם בעבירות מין חמורות שביצע בשתי בנותיו שהיו קטינות. מאז הגשת כתב האישום בפברואר 1997 הוא נתון במעצר. בתו הבכירה חזרה בה מתלונתה, ובתו הצעירה נעלמה ואינה נמצאת בקשר עם משפחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרורו של העורר ממעצר, בתנאי מעצר בית בבית גיסתו, או על המשך מעצרו בשל חשש להדחת עדים?

הלכות

  1. 1

    חשש להדחת עדים מהבנות המתלוננות, לרבות בתו הבכירה שחזרה בה מתלונתה, מצדיק את המשך מעצרו של העורר גם ללא חשש לשיבוש בתנאים מגבילים

    ״ושחרורו של העורר ממעצר, ולא גם בתנאים מגבילים, יאפשר לו לתאם עימה את גירסותיהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • עיון חוזר
  • ערר
  • מעצר בית
  • עבירות מין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

6047/97

בפני:

כבוד

השופט א' מצא

המבקש:

רחמים

צפרי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 9.10.97 בב"ש 378/97

שניתנה

על ידי כבוד השופט א' בייזר

תאריך

הישיבה: כו' בתשרי תשנ"ח (27.10.97)

בשם

המבקש: עו"ד מ' פנציאס

בשם

המשיבה: עו"ד א' אינפלד

ה ח ל ט ה

העורר מואשם בעבירות מין חמורות שביצע בשתי בנותיו - הבכירה (כיום כבת 20) והצעירה (כיום כבת 18) - מאז היותן קטינות שטרם מלאו להן 14 ועד לאחרונה. מאז הוגש נגדו כתב האישום (בפברואר 1997) נתון העורר במעצר. בקשתו לעיון חוזר במעצרו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי; ומכאן הערר שלפניי.

דין הערר להידחות. מן הראיות אליהן היפנה השופט המלומד עולה החשש כי סמוך לאחר מעצרו נטל העורר חלק בהדחת בתו הבכירה לחזור בה מן העדות שמסרה נגדו בחקירת המשטרה. על כל פנים, אם עקב השפעתו, ואם ממניעים אחרים, פנתה בת זו למשטרה ומסרה עדות חדשה, בה התכחשה לאמיתות תלונתה נגד העורר. אימן של הבנות תומכת בעמדת העורר, המכחיש מכול וכול את החשדות. על רקע הדברים הללו נתגלע קרע בין הבת הצעירה לבין אימה ואחותה. זו נטשה את הבית, ניתקה כל קשר מעם בני משפחתה ומקום הימצאה (שהוא בהישג-ידה של התביעה) אינו ידוע להם.

בבקשתו לעיון חוזר במעצרו הציע העורר שיותר לו לשהות, בתנאי "מעצר בית", בבית גיסתו. השופט המלומד דחה חלופה מוצעת זו מחשש שהמקום בו יימצא העורר מצוי בקרבת מקום-מגוריה הבלתי ידוע של הבת הנעלמה. חשש זה, כפי שטען הסניגור, אפשר שהוא תיאורטי; אך החשש שעם שחרורו יפעל העורר להדחת בנותיו בעדויותיהן, אינו תיאורטי כל-עיקר. ודוק: חשש זה מתעורר, לא רק ביחס לאפשרות איתורה, לשם הדחתה, של הבת הצעירה. גם בתו הבכירה של העורר, אשר כבר חזרה בה מתלונתה עליו, עתידה להעיד במשפטו מטעם התביעה; ושחרורו של העורר ממעצר, ולא גם בתנאים מגבילים, יאפשר לו לתאם עימה את גירסותיהם. בנסיבות העניין די, לדידי, גם בחשש זה כדי לחייב את המשך מעצרו של העורר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כו' בתשרי תשנ"ח (29.10.97).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97060470.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 378/97

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • דנג"ץ 6985/97ישראל בן עמי נ. נשיא ביה"ד הרבני הראשל"צהחלטה

הלכות

  1. 1חשש להדחת עדים מהבנות המתלוננות, לרבות בתו הבכירה שחזרה בה מתלונתה, מצדיק את המשך מעצרו של העורר גם ללא חשש לשיבוש בתנאים מגבילים