בש"פ 6055/21 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה שישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, במסגרתה מתבקשת הארכה נוספת של מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 15.9.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 11717-09-10 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

1.

נגד המשיב הוגש ביום 7.9.2010 כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים שעניינם עבירות מין שביצע כלפי ילדיו, וכן אישום שישי המייחס לו עבירות אלימות כלפי אשתו וכלפי ילדיו. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

2.

ביום 19.12.2010 הועבר המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני. כחודש לאחר מכן, ביום 24.1.2011, דיווחה היחידה לפיקוח אלקטרוני כי המשיב איננו תחת פיקוח החל מיום 22.1.2011, ובדיעבד התברר כי נמלט מן הארץ. עקב כך, ולאחר שלא צלחו המאמצים לתפסו, הותלו ההליכים בתיק העיקרי נגד המשיב ביום 18.5.2011.

3.

שבע שנים לאחר מכן המשיב נעצר בברזיל בשנת 2018, ובהמשך, ביום 26.9.2019 הוסגר לישראל. המבקשת הגישה ביום 11.10.2019 הודעה על חידוש ההליכים נגד המשיב, וכן בקשה לתיקון כתב האישום שהוגש נגדו (להלן: כתב האישום המתוקן ). כתב האישום המתוקן מייחס למשיב תשעה אישומים שעניינם עבירות מין ואלימות שביצע כלפי בני משפחתו, ואישום שעניינו הדחה בעדות בגין פניותיו לבתו ובני משפחתה במטרה להניעם לחזור בהם מהודעתם במשטרה.

4.

ביום 6.11.2019 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיב, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהמשך, הוארך מעצרו של המשיב מעת לעת, בהסכמתו, על ידי בית המשפט זה – עד כה חמש פעמים במספר (החלטתי ב בש"פ 4364/20 מיום

25.6.2020; החלטת כב' השופט מנחם מזוז בבש"פ 6428/20 מיום 14.9.2020; החלטת כב' השופט ג'ורג' קרא בבש"פ 8556/20 מיום 8.12.2020; החלטת כב' השופט נעם סולברג בבש"פ 1532/21 מיום 4.3.2021; והחלטת כב' השופט נעם סולברג בבש"פ 3654/21 מיום 25.5.2021). עוד יצוין כי פרשת התביעה בתיק מתנהלת בימים אלו, כאשר לעת הזו קבועים שני דיוני הוכחות נוספים לחודש דצמבר 2021.

5.

משעתידה לפקוע הארכת המעצר החמישית במספר, הגישה המדינה בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב, ואולם הפעם המשיב מתנגד להארכת מעצר נוספת זו, ומכאן הצורך בהכרעה.

6.

במסגרת הבקשה, וכן בטיעוניה בעל-פה, טוענת המדינה כי עבירות המין והאלימות המיוחסות למשיב מלמדות על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. עוד נטען כי בעניינו של המשיב קיים חשש ממשי להימלטות לאחר שהאחרון כבר נמלט מן הארץ והפר את האמון שניתן בו.

7.

בא-כוח המשיב טוען מנגד כי בהינתן משך הזמן הארוך בו המשיב שוהה מאחורי סורג ובריח וקיומן של חלופות מעצר, העברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני תוך הפקדת ערבויות ומתן ערבונות ישקף את האיזון הראוי, כך נטען, בין זכויותיו של המשיב, ובכלל זאת זכותו לחירות, לבין האינטרס הציבורי.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובה אשר הוגשה על ידי המשיב, ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9.

כידוע, עת נדרש בית המשפט לבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות, לבין האינטרסים של שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי. בעשותו כן, ישקול בית המשפט, בין השאר, את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם; רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון הציבור; חלוף הזמן מתחילת מעצרו; קצב ניהול ההליך העיקרי; והחשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות הנאשם מן הדין (ראו: בש"פ 4064/20 מדינת ישראל נ' חשאש , פסקה 13 (30.6.2020); בש"פ 8093/19 מדינת ישראל נ' רוחן , פסקה 15 (21.1.2020)).

10.

אכן, המשיב היה מצוי למעלה משנה במעצר בברזיל עד שהסתיים הליך ההסגרה בעניינו, והוא עצור מאחורי סורג ובריח בישראל מזה כשנתיים לאחר שהוסגר וחודש ההליך הפלילי בעניינו. לא זו אף זו, בשלב הנוכחי טרם הסתיימה פרשת התביעה, ודומה כי קצב התקדמות ההליך הוא איטי מהראוי, ומוטב היה לזרזו. ואולם, חומרת המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום המתוקן, אשר התפרסו על פני תקופת זמן ממושכת, מתייחסים למספר קורבנות, וכוללים פגיעות מיניות חמורות מאד והפעלת אלימות באופן חוזר ונשנה כלפי בני משפחתו, משקפים רמת מסוכנות גבוהה מצדו. זאת ועוד, ובכך העיקר, בעניינו של המשיב קיים חשש ממשי וקונקרטי להימלטות מאימת הדין, וזאת לאחר שהמשיב ברח מן הארץ בשנת 2010 כאשר שוחרר לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני – אותה חלופת מעצר אשר מוצעת כעת על ידי בא-כוחו, והביא בכך להפסקת משפטו לתקופה של קרוב לתשע שנים. פשיטא כי במשיב שהפר בצורה כה קיצונית את האמון שניתן בו בעבר קשה מאד, ואולי אף בלתי אפשרי, לתת אמון. אם לא די בכך, גם סכנה לשיבוש קיימת לאור המיוחס למשיב. בנסיבות המתוארות, ובהתחשב בכך שהתמשכות ההליכים עד כה נובעת בעיקרה מהתנהלותו של המשיב, סבורני כי באיזון האמור בין זכותו של המשיב לחירות לבין האינטרסים של שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי, כפות המאזניים עודן נוטות בצורה מובהקת לטובת היענות לבקשת המדינה.

11.

לאור האמור, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי בתשעים ימים נוספים החל מיום ד' 15.9.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 11717-09-10 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם .