בש"פ 6062/06מדינת ישראל נ. יעקב רובינוב

1.לפני ערר של המדינה על החלטת כב' השופט רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לעצור את המשיב שלפני, אלא לשחררו בערובה לחלופת מעצר בית בבית אימו שבפרדס חנה. לא ראיתי לנכון להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. האירוע הוא אומנם אירוע חמור ואולם בצדק ציינה הערכאה הראשונה שמדובר ב"טעות בכתובת". אין אנו יודעים מה היה קורה אילו הגיעו המשיב וחבריו לכתובת הנכונה, לאחד בשם סרגיי. ניתן להבין לליבו של המתלונן אשר ביקש לעצור בעד המשיב וחברו אשר דחפו את אימו וקללו אותה אך ההסלמה באירוע היתה לאחר הניסיון לנעול את השניים כדי לזמן את המשטרה. אכן, לעורר עבר פלילי אולם, בתקופה של שנה בה היה במעצר בית בבית אימו, ככל הידוע נשמרו תנאי המעצר כדבעי. באירוע היה שימוש בנשק אך נשק זה היה ברשות חברו של העורר ולא ברשות העורר. קיצורו של דבר וכפי שציינתי, אין אני מוצאת לנכון להתערב בהחלטת הערכאה הראשונה. לא אעמוד להשוות בין עניינו של העורר לעניינו של הנאשם האחר שעניינו עתיד להתברר בפני בית המשפט בעוד ימים אחדים.

2.עניין אחד טעון, עם זאת, תיקון: הערבויות העצמיות יהיו על סך 100,000 ש"ח כל אחת ובנוסף אני מורה על הפקדה בסך 10,000 ₪ במקום הערבות שהופקדה בבית המשפט המחוזי. במקום הפקדה במזומן ניתן להמציא ערבות בנקאית. במובן זה בלבד מתקבל הערר. בהתקיים התנאים, אותם ניתן יהיה לקיים גם בפני קצין משטרה, ניתן יהיה לשחרר את המשיב בכל עת.