בש"פ 6072/14 נתנאל דיין נ. מדינת ישראל

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק ) שדחה את ערר המבקש, המצוי במעצר, לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונת אחותו המתקיימת היום.

1.

נגד המבקש, בן 27, ושלושה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשר לפשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק, המיוחסת למבקש בלבד. על פי המתואר בכתב האישום, בלילה שבין ה-14.8.2014 ל-15.8.2014 בילו המבקש והנאשמים הנוספים במועדון לילה, וסמוך לשעה 3:00 עזבו את המקום ונעו לכיוון חניון קרוב. עם הגיעם לחניון פרץ ויכוח בין המבקש והנאשמים הנוספים לבין שני אנשים נוספים ששהו במקום (להלן: המתלוננים ). בעקבות חילופי הדברים ניגשו המבקש והנאשמים הנוספים לתא המטען של מכונית השייכת לאחד מהם, והמבקש הצטייד באולר. לאחר מכן החלו הארבעה לתקוף את המתלוננים והדפו אותם לארץ. במהלך האירועים דקר המבקש את המתלוננים במקומות שונים בגופם. למתלוננים נגרמו פציעות שונות והם הועברו לקבלת טיפול רפואי.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים נגדו. ביום 7.9.2014 דן בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' תבור ) בבקשה זו, וכן בבקשה שהגיש המבקש לצאת לחתונת אחותו. בית המשפט קבע כי המבקש ייוותר במעצר עד להחלטה אחרת והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן. אשר ליציאה לחתונה נקבע כי הגם שמדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, לא ניתן לעת הזו להפיג את המסוכנות הנשקפת מהמבקש באמצעות ערבויות. בית המשפט הוסיף כי הואיל וחתונה דומה במהותה לבילוי במועדון לילה, נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למבקש מגבירות את המסוכנות הטמונה בהשתתפות באירוע מסוג זה.

3.

המבקש ערר על הרכיב בהחלטה זו הקובע שאין להתיר לו לצאת לחתונת אחותו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו והיום, 10.9.2014, דחה בית המשפט (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק ) את הערר. בית המשפט קבע כי משבית משפט השלום עמד על המסוכנות הנשקפת מהמבקש, לא ברור כיצד ניתן לרפא מסוכנות זאת בעת השחרור לחתונה, שהוא ככל שחרור ממעצר. בית המשפט הוסיף כי המעשים המיוחסים למבקש הם חלק מתופעה רחבה שיש להוקיעה; וכי אף אם יעלה בידי המבקש להציג חלופה, אין זה המועד לשקול אותה. עוד קבע בית המשפט כי בחתונה נוהגים האורחים לצרוך אלכוהול, מה שיגביר את הקושי בפיקוח על המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש סבור כי הערכאות הקודמות שלא התירו את יציאתו לחתונה שגו, וזאת, בין היתר, נוכח כך שמדובר בחתונת אחותו; בשל כך שלא נבחנה חלופת מעצר; ונוכח גילו הצעיר של המבקש. המבקש מוסיף וטוען כי אף שעברו הפלילי אינו נקי, אין הוא כולל עבירות אלימות ומכל מקום עומדת לו חזקת החפות.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת החלטות הערכאות שקדמו לי, באתי למסקנה כי דינה להידחות. המבקש הגיש את בקשתו לבית המשפט ולא לשירות בתי הסוהר, ובכך בחר במסלול הפלילי לבקשת חופשה מיוחדת (על המסלולים השונים ראו בש"פ 6917/12 חבה נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (21.9.2012) (להלן: עניין חבה ); בש"פ 340/11 מדינת ישראל נ' אלרבאיעה , פסקה 5 (13.1.2011) ). כעת לפניי בקשה שכבר נדרשו אליה שתי ערכאות, כך שעניין לנו בבקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי". כידוע, בבקשות מעין אלו נוהגת אמת מידה מצמצמת ורשות תינתן רק מקום שהבקשה מעוררת שאלה משפטית-עקרונית החורגת מעניינה הקונקרטי ( בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בצד זאת, ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה לחרוג מאמת המידה האמורה ולהעניק רשות ערר אף בהעדר שאלה משפטית עקרונית, מקום שישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 1660/14 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (25.3.2014)).

הערכאות שקדמו לי מצאו כי מסוכנותו של המבקש, כפי שזו נלמדת מהמתואר בכתב האישום, אינה מאפשרת את שחרורו לעת הזאת. לכך נוסף החשש מהימלטות, המתגבר כאשר השחרור מבוקש לצורך השתתפות בחתונה המתקיימת, כפי שניתן ללמוד מצרופותיה של הבקשה, באולם אירועים. באירוע הומה אדם מסוג זה מלאכת הפיקוח קשה, והדבר מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה (עניין חבה , פסקה 10; בש"פ 1381/10 מדינת ישראל נ' אליאס , פסקה 9 (24.2.2010)). במצב דברים זה, חרף דרגת הקרבה המשפחתית, לא ראיתי כי החלטת בית המשפט המחוזי מבססת עילה למתן רשות ערר לפי אמות המידה האמורות.

הבקשה נדחית.