בש"פ 6073/15 מדינת ישראל נ. אריק חזן

(בעניינם של המשיבים 3-1 בלבד)

בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בגדרה מבוקש להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 18.9.2015, או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 47566-01-14 בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד, לפי המוקדם. מעצרו של המשיב 4 הוארך בהסכמה בהחלטתי מיום 8.9.2015.

כתב האישום

1.

נגד המשיבים ושלושה נאשמים נוספים הוגש ביום 23.1.2014 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); ניסיון ייבוא סם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (להלן:

הפקודה ) וסעיף 29 לחוק; וניסיון לסחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה וסעיף 29 לחוק.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ב מועדים שונים נפגשו המשיבים והנאשמים הנוספים, ביחד ולחוד, עם סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן ), והתקשרו עמו בעסקאות שמטרתן רכישת סם מסוכן מסוג קוקאין בדרום אמריקה ומכירתו באירופה. המשיב 1, יחד עם שניים אחרים, נפגשו עם הסוכן מספר פעמים בין התאריכים 21.10.2013 ו-30.10.2013, ושילמו לו סך של 77,250 ש"ח, 1,420 דולר ו-900 יורו, בעבור 10 ק"ג קוקאין. המשיב 2, יחד עם אדם נוסף, נפגשו עם הסוכן מספר פעמים בין התאריכים 18.6.2013 ו-14.10.2013, ושילמו לו סך של 170,000 ש"ח, בעבור 20 ק"ג קוקאין. המשיבים 3-4 נפגשו עם הסוכן מספר פעמים בין התאריכים 25.8.2013 ו-20.10.2013, ושילמו לו סך של 75,000 דולר, בעבור 30 ק"ג קוקאין.

הליכי המעצר וההליך העיקרי

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לבקשת באי-כוח המשיבים נדחה הדיון בבקשה מעת לעת, לצורך הסדרת ייצוגם והכנת חומר הראיות בתיק, וכן התבקשה ארכה מטעם המדינה להוצאת תעודת חיסיון. ביום 23.4.2014 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים. ביום 14.7.2014 הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים 1 ו-4 עד תום ההליכים. ביום 20.8.2014 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. כמו כן, נקבע כי לנוכח הנסיבות וטיב העבירות המיוחסות למשיבים קיימת לגביהם חזקת מסוכנות סטטוטורית. עוד נקבע כי, לגבי המשיבים 4-3 אף קיים חשש ממשי להימלטות מן הדין, כאשר ביצעו לכאורה את העבירות המיוחסות להם בעוד תלוי ועומד כנגדם מאסר על תנאי, ולרקע העובדה שהמשיב 4 ניצל בעבר חופשה ממאסר כדי לברוח מישראל. לכל ארבעת המשיבים הרשעות קודמות בעבירות חמורות, לרבות עבירות סמים, והם ריצו תקופות מאסר בפועל. לפיכך, קבע בית המשפט כי אין לשקול שחרור לחלופת מעצר בעניינם של המשיבים.

3.

בחלוף 9 חודשים, האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 23.10.2014 (החלטת השופט י' עמית בבש"פ 6793/15). במסגרת החלטה זו הצביע בית המשפט על קיומו של מרחק מ"השלב בו נקודת האיזון בין הזכות לחירות וחזקת החפות לבין הצורך להגן על בטחונו ושלומו של הציבור נוטה לזכות המשיבים", ואף ציין כי ברור שתידרשנה עוד מספר הארכות מעצר נוספות. בחלוף 90 הימים, הוארך מעצרם של המשיבים בשנית ב-90 ימים נוספים החל מיום 21.1.2015 (החלטתי בבש"פ 258/15). בהחלטה זו עמדתי על כך שהתיק אינו מתקדם בקצב משביע רצון, כי במידה שמצב דברים זה יימשך יהיה מקום לשקול האם לשנות את נקודת האיזון, וכי מצופה שהמשפט "יעלה על פסים" של שמיעה רצופה. אולם, לנוכח מסוכנותם הרבה של המשיבים, עברם הפלילי המכביד, ותרומת חלקם להימשכות ההליך, מצאתי שיש להאריך את מעצרם. בחלוף 90 הימים הנוספים, הוארך מעצרם של המשיבים בשלישית, הפעם ב-150 ימים, החל מיום 21.4.2015 (החלטת השופט י' עמית בבש"פ 2559/15). בהחלטה זו נקבע כי חלה התקדמות ונראה כי שמיעת התיק "נכנסה לתלם", אם כי המשיבים עודם מערימים קשיים המובילים לעיכוב בהמשך שמיעת הראיות (להרחבה ראו בפסקה 8 להחלטת השופט

עמית בבש"פ 2559/15).

4.

אשר להליך העיקרי – נכון לנקודת הזמן הנוכחית התקיימו כעשרים וחמישה דיוני הוכחות, מרביתם לאחר מתן החלטת הארכת המעצר האחרונה מיום 19.4.2015. בדיונים אלה, נשמעו עדויותיהם של הסוכן ושל כעשרים עדי תביעה נוספים. במהלך חודש יולי 2015 קבע בית המשפט עשרה מועדים נוספים לשמיעת ראיות בחודשים ספטמבר-אוקטובר.

הבקשה

5.

המבקשת טוענת כי על-פי המיוחס להם בכתב האישום, מסוכנותם של המשיבים גבוהה, ושחרורם עלול, במידה רבה של ודאות, לסכן את שלום הציבור. המשיבים נמצאים ברובד העליון של תעשיית הסחר בסמים, ומעורבים בעסקאות בהיקפים גדולים. מדובר בגורמים המממנים סחר בינלאומי בסמים, שרק לעיתים רחוקות ניתן לאסוף ראיות כנגדם ולגבש בעניינם כתב אישום. לטענתה, בית המשפט כבר קבע כי בעבירות הנוגעות לייבוא וסחר בסמים, רק לעתים רחוקות ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות ולהורות על שחרור לחלופת מעצר. מלבד המסוכנות הסטטוטורית, מדגישה המבקשת את עברם הפלילי המכביד של המשיבים, אשר לכולם הרשעות קודמות בעבירות סחר בסמים, ותקופות ממושכות של ריצוי מאסר בפועל. חומרת העבירות והעונשים הכבדים הצפויים למשיבים במידה שיורשעו, מוסיפים חשש מפני הימלטותם מהדין, אם ישוחררו.

6.

בדיון שהתקיים ביום 11.9.2015 נטען על-ידי באי-כוח המבקשת כי פרשת התביעה קרובה לסיום, שכן נותרו שלושה עדי תביעה. אחד מעדים אלה הוא מפעיל הסוכנים שסביב עדותו מוגשות מטעם הנאשמים בקשות שונות שעלולות לעכב את שמיעת העדות (ובהן בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), אף כי, לטענת המבקשת, הסוגיה מוצתה כבר בהחלטות קודמות. נוכח טענות אלה מסרה המבקשת כי היא נכונה לוותר על עדותו הראשית של העד האמור ולהעמידו לחקירה נגדית בלבד.

7.

בדיון בבקשה נטען על-ידי באי-כוח המשיבים כי הגיעה העת לשקול שחרור ממעצר בעיקר נוכח העובדה שהמשיבים כבר עצורים פרק זמן ממושך ביותר ומשפטם אינו צפוי להסתיים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם עתה הוא מתנהל כסדרו. לעניין זה צוין, כי אף שמדובר בהארכה רביעית של המעצר, הרי שנוכח העובדה שהמעצר הוארך בפעם הקודמת לתקופה של 150 יום, יש להתייחס להארכה דנא כהארכה חמישית לתקופה של 90 יום לאחר שתמו תשעה חודשי המעצר הראשונים.

מטעם המשיב 1 נטען על-ידי בא-כוחו עו"ד ליסטר, כי ראוי להבחין בין מרשו לבין יתר הנאשמים בפרשה נוכח כמות הסם הקטנה יותר הנוגעת למרשו ונוכח העובדה שנאשם אחר הקשור באותה פרשה (אלעד מור) שוחרר בתנאים ואילו נאשם נוסף ממילא מרצה עונש מאסר. הסנגור שב וטען, כפי שנטען גם בהארכות המעצר הקודמות, כמו גם בהליכי המעצר הראשוני, כי מדובר בפרשה יוצאת דופן של פעילות סוכן ששכנע אחרים להשקיע כספים במטרה ליהנות מרווח כספי, כאשר עסקת הסם שהיתה אמורה להניב את אותו רווח כלל לא התממשה ואף לא היתה צפויה להתממש. נטען כי כלל לא ברור שנוצרה עבירה וכי פעולות המשטרה לגיטימיות.

בא-כוח המשיב 2, עו"ד עמירם, הצטרף אף הוא לטיעון הנזכר לעיל והוסיף כי צורת פעילותו של הסוכן ונסיבות הפרשה מאיינות את המסוכנות הנטענת על-ידי המבקשת. הודגש כי למשיב 2 לא היתה כל שליטה על מהלך הדברים, עניין שהיה מסור כל-כולו לסוכן, ומעשיו של המשיב התמצו במסירת הכסף.

בא-כוחו של המשיב 3, עו"ד שורר, עמד על החשיבות של עדותו של מפעיל הסוכנים, שכן עדי התביעה מסרו שהוא היה זה שהנחה אותם כיצד לפעול. אלא שעד מרכזי זה כמעט שלא תיעד בכתב את מהלכיו, והדבר מקשה מאד על ההגנה, ומכאן הבקשות השונות שהוגשו עובר לעדותו.

דיון והכרעה

8.

נדמה כי כל שניתן להיאמר ביחס לסוגיית מעצרם של המשיבים כבר נאמר בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינם, והנזכרות לעיל. בכלל זה נדונו אופיו הייחודי של האישום לרקע אופיה של פעולת הסוכן, מסוכנות המשיבים, כמו גם אופן ניהול ההליך. אין לי אלא להפנות את הקורא להחלטות הנ"ל ואין כל צורך לחזור על הדברים, שיש בהם התייחסות לחלק ניכר מהטענות ששבו המשיבים וטענו גם הפעם.

לעומת מצב הדברים שהיה קיים כאשר הוארך המעצר לאחרונה, בהחלטת השופט עמית מיום 19.4.2015 (בש"פ 2559/15), אנו נמצאים עתה כאשר תקופה זו של 150 יום חלפה אף היא, והיא נוספה לפרק הזמן הממושך שבמהלכו המשיבים עצורים. ברי שככל שתקופת המעצר מתמשכת יש ליתן משקל רב יותר לפגיעה בחירות הנאשם בטרם הרשעה. אכן, פרשת התביעה קרובה לסיום. ואולם, גם לעת הזו קשה לצפות את מועד סיום ההליך. נראה אמנם כי ההליך מתקדם כראוי ויש לברך על כך, אם כי מטבע הדברים ריבוי הנאשמים והסנגורים מביא להתמשכות חריגה. עם זאת, להערות שהשמיע בית משפט זה בעבר ביחס להתנהלות ההגנה שתרמה לא מעט להתמשכות ההליכים יש עדיין משמעות, שכן התנהלות זו הביאה לכך שבעבר חלו עיכובים ניכרים בשמיעת המשפט, והדבר פועל גם עתה לחובת המשיבים, כאשר בית המשפט בוחן את השאלה האם "נקודת האיזון" נעה לעבר מתן משקל מכריע לחזקת החפות והזכות להשתחרר ממעצר כאשר המשפט אינו מסתיים בפרק הזמן שנקבע בחוק. באשר לעתיד – כאמור, פרשת התביעה צפויה להסתיים בקרוב. המשיבים לא התייחסו לפרשת ההגנה ולא הביאו נתונים באשר לצפוי להתרחש בגדרה, או הערכות ביחס למשך הזמן שיידרש. ואולם, גם בהנחה שסיום ההליך כולו אינו צפוי בקרוב, בוודאי לא במהלך הארכה המתבקשת עתה, להשקפתי אין מנוס מהארכת המעצר. הטעמים לכך פורטו אף הם בהחלטות הקודמות ונוגעים בעיקרם למסוכנות המשיבים, הנלמדת מאופי המעשים המיוחסים להם ומעברם. חלוף הזמן מההארכה הקודמת אינו זניח, אך נוכח כל יתר השיקולים נראה כי דין הבקשה להתקבל.

9.

לפיכך אני מאריך את מעצרם של המשיבים 3-1 בתשעים ימים החל מיום 18.9.2015, או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 47566-01-14 בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד, לפי המוקדם.