בש"פ 2559/15 מדינת ישראל נ. אריק חזן

בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) ב-150 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). מעצרו של המשיב 4 הוארך בהסכמה בהחלטתי מיום 15.4.2015, המשיב 2 הודיע כי הוא מסכים להארכת המעצר ב-90 ימים בלבד.

1.

נגד המשיבים ושלושה נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים ), הוגש ביום 23.1.2014 כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, המייחס להם עבירת קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:

חוק העונשין ), ניסיון ייבוא סם מסוכן וניסיון לסחר בסם מסוכן שניהם לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

2.

פרטי כתב האישום הובאו בהרחבה בהחלטות קודמת של בית משפט זה (ראו החלטתי בבש"פ 6793/14 (26.10.2014), והחלטתו של השופט צ' זילברטל בבש"פ 258/15 (19.1.2015)). בקצרה, ייאמר כי ענייננו באחת מפרשות הסמים ואמצעי הלחימה במסגרתם הופעל סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן ), ואשר הגיעו כבר לפתחו של בית משפט זה בבקשות דומות לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (ראו בש"פ 6813/14 מדינת ישראל נ' אלצ'יק (22.10.2014) (להלן: עניין אלצ'יק ); בש"פ 6684/14 מדינת ישראל נ' אייל ברכה (20.10.2014)). לפי עובדות כתב האישום, קשרו המשיבים והנאשמים הנוספים, קשר שמטרתו קניית סם מסוכן מסוג קוקאין בדרום אמריקה והעברתו לאירופה. אציין כי למרות שכתב האישום כולל שבעה נאשמים, הרי שמדובר בשלוש פרשיות שונות שהסוכן הוא הציר המחבר ביניהם, כך שאין לייחס לכל אחד מהמשיבים את המשקל הכולל של 63 ק"ג קוקאין בעסקאות הסם המפורטות בכתב האישום.

3.

הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, נוכח קיומן של ראיות לכאורה, ונוכח מסוכנותם של המשיבים העולה מטיב העבירות המיוחסות להם, שמקימות עילת מעצר סטטוטורית, ומעברם הפלילי המכביד. לאחר מספר דחיות של הדיון לבקשת המשיבים, הורה בית משפט קמא על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים נוכח טיב העבירות המיוחסות להם ועברם הפלילי המכביד. ערר שהגיש המשיב 2 על החלטה זו נדחה (בש"פ 5985/14).

בחלוף 9 חודשים, האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 23.10.2014 (החלטתי בבש"פ 6793/14) (להלן: ההארכה הראשונה ), ובחלוף 90 הימים, הוארך מעצרם של המשיבים בשנית ב-90 ימים נוספים החל מיום 21.1.2015 (החלטתו של כב' השופט צ' זילברטל

בבש"פ 258/15) (להלן: ההארכה השנייה ). בהחלטתי בהארכה הראשונה עמדתי על כך כי אנו עדיין רחוקים מן השלב בו נקודת האיזון בין הזכות לחירות וחזקת החפות לבין הצורך להגן על בטחונו ושלומו של הציבור, נוטה לזכות המשיבים, ויש מקום להאריך את המעצר אף כי ברור שתידרשנה עוד מספר הארכות מעצר נוספות. במסגרת ההארכה השנייה, קבע בית משפט זה כי אף על פי שהמשפט אינו נשמע בקצב משביע רצון, יש להאריך את מעצרם של המשיבים עקב מסוכנותם הרבה, עברם הפלילי המכביד, ותרומת חלק מהם להתמשכות ההליך ועיכובים בשמיעת המשפט.

לצד זאת,

הדגיש בית משפט זה כי אם העיכובים בהליכי התיק העיקרי ימשכו בקצב שאינו משביע רצון, יהיה מקום לשקול בעתיד האם בכוחו של נתון זה לשנות את נקודת האיזון. בית המשפט עמד על כך כי מצופה שהמשפט יעלה על פסים של שמיעה רצופה ותוכן תכנית משפט מסודרת.

4.

ההליכים בתיק העיקרי : השתלשלות ההליכים בתיק העיקרי עד להחלטה בהארכת המעצר השנייה, פורטה בהחלטות בהארכות הקודמות. בתמצית ייאמר כי ביום 23.1.2014 הוקרא כתב האישום, ולאחר מכן

נדחו מועדי הדיון שנקבעו מספר פעמים, בעיקר לבקשת באי כוח המשיבים. דיון ההוכחות הראשון התקיים ביום 19.11.2014 ונקבעו לאחריו 4 מועדים נוספים, אולם נשמע בו עד תביעה אחד, אף על פי שזומנו אליו 13 עדים. בדיון השני, ביום 4.1.2015, לא החלה שמיעת עדותו של הסוכן, עקב טענת באי כח המשיבים בעניין דיסק שלא הומצא להם ומונע את קיום החקירה. בית משפט קמא הציע לצדדים 20 מועדי דיון נוספים, אולם באי כח המשיבים הסכימו מתוכם על מועד דיון אחד בלבד. בדיון השלישי, ביום 12.1.2015, שוב לא חלה התקדמות בשמיעת התיק לגופו, עקב בקשות מרובות מצד באי כח המשיבים, אשר בסוף הדיון אף העלו בקשה כי בית משפט קמא יפסול את עצמו. בקשה זו נדחתה, אך עקב כוונת חלק מהמשיבים לערער עליה, בוטלו דיונים נוספים.

ביום 26.1.2015 נשמעה עדותו הראשית של הסוכן, וכן נקבעו 17 מועדי הוכחות לחודשים פברואר-מרץ 2015. בדיון שהתקיים ביום 2.2.2015 הופסקה חקירתו הנגדית של הסוכן עקב טענות המשיבים לעניין תעודת החיסיון בתיק. בנוסף, באותו דיון, בוטלו לבקשת המשיבים ארבעה מועדי הוכחות, וחלף אלו נקבעו שישה מועדי הוכחות נוספים לחודשים אפריל-מאי. חלק מהדיונים שנקבעו נדחו או התאחרו, ועל כך אעמוד בהמשך. ב-4 דיונים שנערכו במחצית השנייה של חודש מרץ 2015 נמשכה חקירתו הנגדית של הסוכן, וביום 11.4.2015 נקבעו ארבעה מועדי הוכחות נוספים לחודש יוני.

5.

להשלמת התמונה, יצוין כי הוגשה בתיק עתירה לגילוי ראיה מטעם המשיבים 1, 2 ו-4, אשר עניינה מתברר בימים אלה.

6.

באי כוח המשיבים טענו, בין היתר, כי ענייננו בסוכן מדיח מסוג מיוחד שטרם נדון בפסיקה; כי נפלו טעויות בתעודת החסיון שהונפקה על ידי המאשימה; כי צירוף הנאשמים לכתב אישום אחד מסרבל את הדיון והופך כל נאשם לבן ערובה של רעהו; כי הפרקליטות הסכימה להארכת מעצר של 90 יום, אך משלא ניתנה הסכמה של כל המשיבים חזרה בה ו"הענישה" את המשיבים בבקשה להארכת מעצר של 150 יום.

7.

עומדות רגלינו בהארכה השלישית ואף על פי שמדובר במשפט סבוך ומורכב, הרי שהצפי הוא כי בישיבה הקרובה ביום 27.4.2015 תסתיים חקירתו הנגדית של הסוכן על ידי כל הנאשמים, ונותרו עוד 23 עדי תביעה, חלקם טכניים, וקבועים עוד עשרה מועדים לדיון. מכאן, שלאחר שנקבעה תכנית המשפט, על פי הנחייתו של חברי השופט זילברטל בהארכת המעצר השניה, המשפט עלה על נתיבו, גם אם בקושי רב ועל כך אומר מילים מספר.

8.

כתב האישום כולל שבעה נאשמים, שכל אחד מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, ודי בעובדה זו כשלעצמה, כדי להעיד על הקושי האינהרנטי בניהול משפט כגון דא. צר לי לקבוע כי מקריאת פרוטוקולי הדיון מתעוררת התחושה שהמשיבים לא מקלים על מלאכתו של בית המשפט, בלשון המעטה. חדשות לבקרים מתבקש בית המשפט לפסול את עצמו; מי מבאי כוח המשיבים והנאשמים האחרים מכריז על כוונתו להתפטר מהייצוג או מי מהנאשמים והמשיבים מבקש שבא כוחו יפסיק לייצג אותו; המשיבים מסרבים להגיע לאולם בית המשפט בהיותם שקועים בתפילה או שהם סתם מסרבים להיכנס לאולם בית המשפט; המשיבים מפריעים לדיון בקריאות ביניים מספסל הנאשמים; המשיב 2 לא הגיע לדיונים מאחר שישב שבעה על אמו שנפטרה וגם בא כוחו חלה וביקש לפטור אותו מהתייצבות, אך באי כוח המשיבים והנאשמים הנוספים סרבו בתוקף לחקור את הסוכן שלא על פי סדר הנאשמים, בטענה שיש בכך כדי לפגוע בהגנתם (טענה שקשה לקבלה בהתחשב בכך שמדובר בפרשיות נפרדות); מי מבאי כוח המשיבים עזב את האולם לפני הדיון מבלי לקבל הסכמה מראש של הנאשם שהוא מייצג, מה שהביא לתסבוכת נוספת לאחר שאותו נאשם סירב כי עורך דין אחר ימלא את מקומו של מייצגו – כל אלה באים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.2015. לאור זאת, לא ייפלא כי באי כוח המאשימה סברו כי המשיבים עושים כל שבאפשרותם כדי להתיש את הסוכן עוד לפני חקירתו הנגדית לגופה. גם בחקירה הנגדית, גלשו המשיבים שוב ושוב לשאלות הנוגעות לכאורה לתעודת החסיון (לגבי שיטות הגיוס וההפעלה של הסוכן) מה שגרם להפסקת החקירה פעם אחר פעם, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 16.3.2015.

על אף כל אלה, נחקר הסוכן לאורך מספר ישיבות, ויש לקוות כי המשפט נכנס לתלם, וכפי שהתרשמתי מפרוטוקולי הדיון מיום 13.4.2015 ומיום 15.4.2015, נראה כי הסוכן נחקר ברציפות, וללא הפרעות מיוחדות.

9.

בהחלטתי בהארכת המעצר הראשונה, עמדתי על כך שענייננו בעבירות סמים קשים בכמויות נכבדות, ולכך יש להוסיף את עברם הפלילי המכביד של המשיבים כמפורט בהחלטה הנ"ל. בנקודת זמן זו, ובהתחשב גם בכך שהעיכוב בשמיעת הראיות נופל לטעמי בעיקר לפתחם של המשיבים, אני סבור כי נקודת האיזון לא השתנתה ויש להיעתר לבקשה במלואה. איני סבור כי יש לייחס לתביעה "סחיטה באיומים" כפי שנטען על ידי המשיבים, בכך שסברה כי ככל שלא תושג הסכמה של כל המשיבים להארכה ל-90 יום, כך שהדיון יתייתר, תעתור להארכה המכסימלית. ואכן, לא נעלם מעיני כי הארכה למשך 150 יום היא הארכה חריגה, אך דומני כי למקרים מעין אלה נתכוון המחוקק שעה שתיקן את סעיף 62(ב) לחוק המעצרים המאפשר הארכת מעצר לתקופה זו " בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים".

10.

אשר על כן, אנ י מאריך את מעצרם של המשיבים במאה וחמישים ימים החל מיום 21.4.2015 או עד למתן פסק דין בת"פ 47566-01-14 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם מביניהם.