החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6107/18 מרואן חמוד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורהבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ת בעניין מעצר עד תום ההליכים (גלגול שלישי)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מעצר עד תום ההליכים של מי שנאשם בנהיגה ללא ביטוח ובנהיגה בפסילה. נקבע כי הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית ואינה מצביעה על נסיבות חריגות. נקבע כי גם בעבירות תעבורה יש לבחון את המסוכנות הקונקרטית, והמבקש הוכיח כי הוא שור מועד.

העובדות

המבקש נאשם בנהיגה ללא ביטוח ובנהיגה בפסילה. בית משפט השלום הורה על שחרורו לחלופת מעצר, ובית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיבה והורה על מעצרו עד תום ההליכים בשל הרשעות תעבורה קודמות, עבר תעבורתי נוסף ותיק נוסף תלוי ועומד נגדו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לקבל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שקיבל ערר המשיבה והורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים בעבירות תעבורה?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערר תידחה על הסף כאשר אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש ואינה מצביעה על נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן רשות.

    ״היא אינה מעוררת, ואף אינה מתיימרת לעורר, כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם בענייני תעבורה, שבהם הנטייה היא לשחרר לחלופת מעצר, יש לבחון את המסוכנות הקונקרטית של המשתמש בדרך, ומי שמזלזל בצווי בית משפט וממשיך לנהוג בזמן פסילה עשוי להיחשב שור מועד.

    ״אכן, בענייני תעבורה הנטייה היא לשחרר לחלופת מעצר, אך גם במקרים מעין אלה יש לבחון המסוכנות הקונקרטית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות לערור
  • ערר
  • חלופת מעצר
  • מסוכנות קונקרטית
  • נהיגה בפסילה
  • נהיגה ללא ביטוח
  • שור מועד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6107/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקש:

מרואן חמוד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות לערור על

החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בתיק עמ"ת 696-08-18 שניתנה ביום 1.8.2018 על

ידי כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

בשם המבקש:

עו"ד ואפי נסראלדין

החלטה

1.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת ' שרון-נתנאל ) בעמ"ת 696-08-18 מיום 1.8.2018, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המבקש, ובית המשפט הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

הבקשה נושאת את הכותרת "בקשת ערר" והיא הוגשה מטעמו של "העורר" אך מדובר למעשה בבקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי".

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970, ונהיגה בפסילה, עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

בהחלטתו מיום 31.7.2018, הורה בית משפט השלום לתעבורה בחיפה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים שונים בציינו כי ימי המעצר היוו עבור המבקש 'אות אזהרה רציני'.

על החלטה זו הגישה המשיבה ערר.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערר וזאת בהינתן הרשעותיו הקודמות של המבקש (הרשעה אחת בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מיום 13.3.2016 והרשעה שניה בנהיגה בשכרות מיום 6.7.2016); בהינתן כי עברו התעבורתי כולל עבירות נוספות; ובהינתן כי תלוי ועומד נגדו תיק נוסף בגין נהיגה בפסילה. נקבע כי בהינתן כל אלו, אין די באמון שנתן בית משפט השלום במפקחים, ואין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר.

3.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, ודינה להידחות על הסף, באשר היא אינה מעוררת, ואף אינה מתיימרת לעורר, כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, והמבקש אף לא הצביע על נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן רשות לערור.

אכן, בענייני תעבורה הנטייה היא לשחרר לחלופת מעצר, אך גם במקרים מעין אלה יש לבחון המסוכנות הקונקרטית, והמבקש הוכיח כי הוא "שור מועד", אשר מזלזל בצווי בית משפט וממשיך לנהוג בזמן פסילה (השוו לבש"פ 6387/17 והאב נ' מדינת ישראל (21.8.2017)).

4.

לפיכך, אין הבקשה מגלה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה והיא נדחית.

ניתנה

היום, י' באלול התשע"ח (21.8.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערר תידחה על הסף כאשר אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש ואינה מצביעה על נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן רשות.
  2. 2גם בענייני תעבורה, שבהם הנטייה היא לשחרר לחלופת מעצר, יש לבחון את המסוכנות הקונקרטית של המשתמש בדרך, ומי שמזלזל בצווי בית משפט וממשיך לנהוג בזמן פסילה עשוי להיחשב שור מועד.