בש"פ 6113/18 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י ' טופף ) מיום 8.7.2018, בגדרה נדחתה בקשת העורר לקבל חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ).

1.

נגד העורר ונגד חמישה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי. כתב האישום מגולל עשרה אישומים, והאישום הרביעי מייחס לעורר עבירת רצח וקשירת קשר לביצוע פשע.

2.

הרקע לאירועים יתואר להלן בתמצית, באשר חלקו של העורר מסתכם באישום אחד מתוך העשרה.

במועד שאינו ידוע במדויק למדינה ועד לשנת 2008, חברו נאשם 1, ב.ב (עד מדינה בפרשה זו), דניאל סמארה ז"ל (להלן: סייהו ), עדן בסון ואחרים לביצוע עבירות פליליות שונות בעיר ראשון לציון. בהמשך, החבורה התפצלה על רקע סכסוכים שהתגלעו ביניהם, ונוצרו שתי חבורות – "חבורת ראשל"צ מערב", עליה נמנו בין היתר נאשם 1, העורר, ב.ב, א.א (עד מדינה נוסף בפרשה זו) ואחרים (שחלקם הלכו לעולם בדרכים לא טבעיות) ו"חבורת ראשל"צ מזרח". נאשמים 5-3 ואחרים, היו מזוהים באותה תקופה עם פעילות עבריינית המשויכת לחבורה שבראשה עמד יצחק אברג'יל. חבורה נוספת רלוונטית לענייננו היא חבורת מוסלי, שעליה נמנו אביאל וואהל, שי מוסלי, אלי מוסלי ואחרים. בין חבורת אברג'יל לבין חבורת מוסלי התגלעו מחלוקות.

ביום 20.2.2012 נרצחו סייהו ואוהד פרנקל. העורר, שני עדי המדינה ואחרים, חשדו כי שרון מזרחי ז"ל (להלן: שרון ) סייע בדרך כלשהי לרציחתו והחלו לעקוב אחריו: תצפתו על שרון כשזה שהה בבית קפה בראשון לציון או כשהגיע לבית אמו; ביום 20.6.2012 הגיעו סמוך לביתו של שרון על מנת לעקוב אחריו; גילו כי שרון מעוניין להשיג נשק, ורקמו תוכנית שלפיה יגרמו לשרון להיפגש איתם, יעמידו פנים שהם מוכרים לו נשק ואז ירצחו אותו. לצורך התוכנית, העורר סיפק את האקדח. ואולם, א.א והעורר לא הצליחו להניע את הרכב הגנוב שהועמד לצורך התוכנית והיא התבטלה.

ב.ב ניצל את רצונו של שרון להשיג נשק וסיכם עם העורר שהוא (ב.ב) יציע לשרון להיפגש עם מישהו מטעמו שיעביר לו את הנשק, העורר יגיע לפגישה עם הנשק

וירצח את שרון.

ביום 9.9.2012 קבע ב.ב. עם שרון להיפגש בבת ים. שרון הגיע בשעה 22:00, שם המתין לו העורר עם שני אקדחים. העורר ניגש אל שרון שישב בתוך רכבו, וירה בו באמצעות האקדחים 12 כדורים שפגעו בליבו ובריאותיו, וגרמו למותו במקום.

עד כאן תמצית כתב האישום.

3.

הוגשו שתי בקשות לקבלת חומרי חקירה מכוח סעיף 74 לחסד"פ. הדיון בבקשות אוחד ונדחה פעם אחר פעם לבקשת הצדדים. בין לבין, המדינה העבירה לעורר חומר חקירה בעניין רצח בר כהן ז"ל. בהחלטה מיום 27.5.2018 ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יועבר חומר החקירה בעניין רצח צחי רביד ז"ל לידי העורר, למעט חומרים חסויים, והמחלוקת נותרה אפוא ביחס לתיק החקירה בעניין רצח משה נחייסי ז"ל.

בית משפט קמא דחה את הבקשה לקבל את החומר מתיק החקירה. נקבע כי הרלוונטיות הנטענת על ידי העורר "רחוקה וספקולטיבית" וכי בית המשפט לא השתכנע שאי מסירת החומר תפגע בהגנת העורר, ולפיכך באיזון שבין האינטרסים יש להעדיף את האינטרס הציבורי בהגנה על חקירות ומיצוין. בית המשפט ציין כי לא נעלמה ממנו העובדה שהתיק המבוקש פתוח מספר שנים ולא נעשתה בו כל פעולת חקירה מאז שנת 2016, אך לא מצא כי יש בכך כדי להצדיק את מסירת החומר.

לשלמות התמונה יוער, כי הודעות עד המדינה א.א שנגבו בתיק החקירה של רצח נחייסי, הועברו לעיון בא כוח העורר.

4.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי. לגישת העורר תיק החקירה של רצח נחייסי מהווה חומר חקירה והאינטרס של העורר לעיין בחומר החקירה גובר על האינטרס הציבורי להשלים את החקירה בתיק זה.

לגישת העורר, תיק נחייסי אינו שונה מתיקי חקירה אחרים שהועברו לעיונו ובהכרעה בין האינטרסים יש ליתן את הדעת לעדות עד המדינה, א.א, בתיק זה. זאת, מאחר שלעורר לא הייתה סיבה להתוודות בפניו על הרצח, שכן לא היה ביניהם קשר שהצדיק התוודות מעין זו; חסרים פרטים מהותיים בעדות עד המדינה; ועד המדינה טען כי העורר התוודה בפניו על רצח בר כהן ז"ל ועל רצח נחייסי. לשיטת העורר, טענה זו של עד המדינה קושרת בין שלושת תיקי הרצח, ואם תיק נחייסי היה תיק סגור, מן הסתם היה מועבר לעיונה של ההגנה.

5

דין הערר להידחות.

לא כל אימת שבית המשפט נדרש ליתן החלטה במסגרת סעיף 74 לחסד"פ, עליו לחזור מבראשית על ההלכות הנוגעות להליכי הגילוי בהליך הפלילי במסגרת סעיף זה (לעקרונות הבסיסיים הנוגעים להליכים אלה ראו, לדוגמה, בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר , פסקאות 12-11 (23.1.2014) והאסמכתאות שם). לכן, לא אאריך בדברים בנושא זה ואפנה לבחינת הבקשה לגופה.

6.

המבקש הוא נאשם בתיק רצח, אשר מבקש לעיין בתיק פתוח בפרשיית הרצח של נחייסי, שבו הוא החשוד העיקרי. הסיבה לכך שלא הוגש נגדו כתב אישום גם בגין פרשת רצח נחייסי היא, שככל הנראה חסר סיוע לדברי עד המדינה א.א.

קשה להלום כי בנסיבות אלה, יינתן למבקש לעיין בחומר החקירה בתיק, מה שגובל בשיבוש הליכי החקירה פשוטו כמשמעו (ואזכיר כי למרות זאת, המבקש קיבל את ההודעות של עד המדינה בתיק הרצח של נחייסי). צא ולמד כי בפסיקה אנו מוצאים מחלוקת לגבי זכות העיון בתיקי חקירה סגורים (בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.2013); בש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2014)). בקשתו של המבקש מרחיקת לכת עוד יותר – עיון בתיק רצח פתוח, כשמבקש העיון הוא החשוד העיקרי.

7.

ניתן להבין את האינטרס של המבקש לקעקע את מהימנותו של עד המדינה. אך מול האפשרות הספקולטיבית שמא-אולי יהיה בחומר החקירה בתיק כדי להוסיף עוד פרט כלשהו המחליש את מהימנותו של עד המדינה (מה שעלול לגלוש גם

לניהול תיק רצח נחייסי בתוך תיק הרצח מושא דיוננו) – ניצב החשש הממשי לשיבוש הליכי חקירה נגד המבקש עצמו בפרשת רצח נחייסי. "מקבילית הכוחות" נוטה אפוא בבירור לדחיית הבקשה נוכח האינטרס המוגן העוצמתי של אי שיבוש הליכי חקירה.

ובכלל, עד המדינה מסר גרסה הנוגעת לעשרות פרשיות. קשה להלום כי יתאפשר למבקש לעיין בכל חומרי החקירה בפרשיות אלה, ככל שעניינם בתיקי חקירה פתוחים – להבדיל מתיקי החקירה בעניין בר כהן ז"ל וצחי רביד ז"ל, שבהם הוגשו כבר כתבי אישום – אך ורק בשל ההנחה ספקולטיבית שמא יימצא בהם פרט נוסף לערעור מהימנותו של עד המדינה.

8.

אשר על כן, הערר נדחה.