פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
6137/01
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש
:
יוסי
עסל
(והמשיב
בבקשה שכנגד)
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
(והמבקשת בבקשה שכנגד)
בקשה דחופה לשחרור המבקש או לקביעת דיון בשחרור
המבקש
ובקשה מטעם המשיבה לעיון חוזר
תאריך
הישיבה: ג' באלול התשס"א (22.8.2001)
בשם
המבקש: עו"ד זוהר ברזילי
בשם
המשיבה: עו"ד בת-אור כהנוביץ
החלטה
1.לאחר החלטתי משלשום, 20.8.2001, אירעו התפתחויות: המדינה פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע מועד קרוב לשימוע הכרעת הדין. אב בית הדין כב' השופט משעלי החליט ששימוע הכרעת הדין יהיה ביום 27.8.2001. זהו שינוי מההחלטה עליה הודע לי לקראת הדיון שלשום, לפיה הכרעת הדין תינתן רק ב12.9.01-. במקביל, פנה בא-כוח הנאשם לבית המשפט המחוזי בהתאם להחלטתי מיום 20.8.01 כדי לקבוע דיון דחוף בשחרור הנאשם. הצדדים לא זומנו לדיון. על גבי הבקשה רשמה כב' השופטת לבהר-שרון החלטה, לפיה "הדיון בבקשה מתייתר", לפי הודעתו הטלפונית של כב' השופט משעלי, שהכרעת הדין תינתן ותישמע ביום 27.8.01.
2.בעקבות התפתחויות אלה, לפני שתי בקשות: הבקשה הראשונה שהונחה על שולחני, היא בקשת הסניגור לקבוע דיון דחוף לשחרור הנאשם. בבקשתו זו ציין הסניגור, כי תקלה חמורה נפלה בהחלטת בית המשפט קמא שהתעלם מהחלטתו של בית משפט זה. בעקבות קבלת הבקשה קבעתי דיון להיום והוריתי שתגובת המדינה תינתן בכתב עובר לדיון. אתמול אחר הצהרים הגיעה אלי "תגובה ובקשה לעיון חוזר" מטעם המדינה. המדינה מבקשת, נוכח הקדמת מועד הכרעת הדין ונוכח מסוכנותו של הנאשם, לעיין מחדש בהחלטה משלשום ולהורות על מעצרו של הנאשם בחודש, או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם.
3.אמנם מוצאת אני טעם בטענות הסניגור על כך שבית המשפט המחוזי קבע אתמול, ובלי לשמוע את טענות הצדדים, שהדיון בבקשת השחרור "מתייתר". עם זאת הגעתי לכלל מסקנה שיש להיעתר לבקשה לעיון חוזר שהגישה המדינה.
4.בבקשתה השביעית של המדינה להארכת מעצר קיימתי כמה דיונים. ביקשתי לברר, באופן פורמלי ומסודר, מתי צפוייה הכרעת הדין בתיק זה. מטעם זה דחיתי את הדיון ב7- ימים וקבעתי המשך דיון לשלשום. אילו הודע בישיבה ביום 20.8.01 שהכרעת הדין צפוייה להינתן תוך ימים ספורים, הייתי מורה כבר אז על המשך מעצרו של הנאשם, לתקופה מוגבלת. משהודע לי כי הכרעת הדין צפוייה להינתן רק ב12.9.01- - הוריתי על שחרורו בתנאים מכבידים. עתה, ישנה נסיבה חדשה והיא הקדמת מועד מתן הכרעת הדין. איני סבורה שראוי להפוך את הקערה על פיה, חמישה ימים לפני מועד הכרעת הדין ולשחרר בשלב זה את הנאשם בערובה. לענין זה מביאה אני בחשבון את האמור לגבי הנאשם בהחלטתו של כב' השופט לוי מיום 3.5.01.
5.הסניגור כבר מודיע כי לא יוכל להתייצב לדיון ביום 27.8.01. נוכח החלטתי הנוכחית, נראה לי כי ניתן ללכת לקראתו, אך בקשתו לשינוי מועד מתן הכרעת הדין, צריכה להיות מוכרעת על ידי הערכאה הראשונה.
6.אני מחליטה להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של הנאשם בשלושים ימים, שתחילתם אתמול.
החלטה זו מייתרת את הצורך לדון בבקשה המקורית שהגיש הסניגור.
7.שמורה הזכות לבקש הארכת התקופה, אם במקרה של הרשעה, הדיונים לעונש יתארכו מסיבות ענייניות.
ניתנה היום, ג' באלול התשס"א
(22.8.2001).
ש
ו פ ט ת