פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6169/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. הדיל אל שמאלי
2. מוחמד בן עטיה
אל שמאלי
בקשה שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ג בתמוז התשס"ח
(16.7.08)
בשם המבקשת:
עו"ד אושרה פטל
בשם המשיבים:
עו"ד משה מרוז
החלטה
1.
הבקשה שלפניי הינה בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.
2.
המשיבים, שהינם אחים, עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב האישום מייחס להם עבירות של ניסיון לרצח, גרימת חבלה חמורה, נשיאת נשק וקשירת קשר לפשע. כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 31.7.07. על רקע סכסוך בין המשיב 1 לבין אדם בשם סמיח אלשמאלי, שהינו קרוב משפחה של המשיבים, הגיעו השניים לבית קפה בעיר לוד. המשיבים היו מצוידים באקדח. בבית הקפה נמצאו אנשים שונים ביניהם סמיח. המשיב 1 שלף את האקדח וירה מספר רב של כדורים לעברו של סמיח. חלק מהכדורים פגעו בו, הוא התמוטט והשניים נמלטו מהמקום. כתוצאה מהירי נפגע אדם נוסף שהיה בבית הקפה. הפגיעות בסמיח היו קשות ובאחר קלות יחסית. המשיבים נעצרו עד תום משפטם.
3.
כאמור, הבקשה שלפניי הינה בקשה שנייה להארכת מעצר. בקשה קודמת הובאה בפני חברי השופט ס' ג'ובראן (בש"פ 4023/08), אשר החליט ביום 12.6.08 להאריך את המעצר בשישים ימים. בעת שניתנה החלטתו של חברי טרם החלה שמיעת הראיות במשפט. אותה עת היו קבועים שני ימי דיונים לשמיעת הוכחות תוך שבועות ספורים, וכן ארבעה ימי דיונים במועדים הבאים: 31.12.08, 4.1.09, 6.1.09 ו-13.1.09. בינתיים אכן קיים בית המשפט המחוזי שתי ישיבות לשמיעת הוכחות, וזאת בימים 29.6.08 ו-1.7.08.
4.
נראה לי כי בנסיבות העניין אין מנוס מלהיעתר לבקשה. כמובן שער אני לכך, כי בתקופה הארכה של תשעים ימים לא תיערך ישיבת הוכחות נוספת. כמו כן, ער אני לכך כי חברי השופט ג'ובראן הורה על הארכה של שישים ימים בלבד, ולא מיצה את התקופה המירבית של תשעים ימים. עם זאת, לאור נתוני המקרה, התוצאה המתבקשת, לטעמי, הינה הארכת המעצר. חברי השופט ג'ובראן ציין בהחלטתו, כי המעשים המיוחסים למשיבים "הינם חמורים ביותר, ומסוכנותם לשלום הציבור עולה ומזדקרת מהם". נזכיר, כי השניים הגיעו לבית קפה, פתחו ביריות וגרמו לפגיעה קשה באדם אחד ולפגיעה קלה יותר באדם נוסף. כאשר אלה הן הנסיבות, הרי גם אם הערכאה הדיונית איננה מסיימת את ההליך תוך תשעה חודשים, אין דרך אחרת, על פי גישתי, אלא להאריך את המעצר. הסיכון לשלום הציבור הוא ברמה כה גבוהה, שגם אם המשפט לא יסתיים תוך החודשים הקרובים, הדרך שיש לנקוט בה הינה זו של הארכת מעצר.
5.
הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת המעצר בתשעים ימים, החל מיום 18.7.08.
ניתנה היום, י"ג בתמוז התשס"ח (16.7.08).
ש ו פ ט