בש"פ 6182/11 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט גרינברגר) מיום 22.6.11 בתיק מ"ת 11869-04-10, לפיה ייעצר העורר עד תום ההליכים, בעבירות אלימות כפי שיפורט בתמצית.

רקע והליכים

ב.

נגד העורר (יליד 1992) וארבעה אחרים, מתוכם שלושה קטינים, הוגש כתב אישום המייחס לעורר חבלה בכוונה מחמירה, נסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. לפי המיוחס לעורר בכתב האישום, בימים 19-18.3.11 היה העורר שותף עם ארבעה אחרים להתפרעות אלימה בכפר סילואן בירושלים בסמוך לבתי היהודים בשכונה. לפי הנטען, ייצרו שותפיו של העורר בקבוקי תבערה, וכל הנאשמים יחד לקחו חלק ביידוים, וכן אבנים וגולות, אל עבר בתי היהודים בשכונה וכוחות הבטחון. עוד מואשם העורר בכך, שזרק בקבוק תבערה לעבר קצין מג"ב שנכח במקום במסגרת תפקידו, וגרם לכויות קשות לרגלו. ביום 1.5.11 הורה בית המשפט המחוזי (השופט גרינברגר) על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. אמנם לעניין הראיות נקבע, כי יש עדות ישירה של אדם שזיהה את העורר כמי שזרק את בקבוק התבערה. כן נאמר, כי העורר מסר גרסאות סותרות לגבי לבושו, ובכך יש לחזק את העדות. יחד עם זאת נפסק, כי ישנה חולשה מסויימת בראיות, ועל כן הורה בית המשפט על הכנת תסקיר כאמור.

ג.

ביום 18.5.11 הוגש תסקיר המעצר. צוין, כי אביו של העורר מכור לאלכוהול ונוהג להכות את אשתו, וכי אחיו שוהה במעצר בית בשל חשד לביצוע עבירות דומות. עוד צויין, כי העורר שולל את המיוחס לו, וכי אין ביכולתה של משפחתו, בחלופת המעצר שהוצעה - ביתו של העורר בסילואן - להציב לו גבולות ברורים. על כן נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו. ביום 6.6.11, לבקשת העורר, הורה בית המשפט לשירות המבחן לבדוק חלופת מעצר נוספת - בבית דודו של העורר. בתסקיר המשלים מיום 20.6.11 ציין שירות המבחן, כי הדוד שהוצע כחלופה יוצא מהבית לשם עבודתו בשעות שאינן קבועות ועל כן אינו יכול להשגיח על העורר באופן רצוף. ביום 26.6.11, לאחר שדחה בית המשפט חלופת מעצר נוספת שהוצעה מחוץ לגבולות הקו הירוק בכפר א-שויוח (צפונית לחברון), הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים. נקבע, כי גם בחלופה הנוספת שהוצעה אין כדי לפקח במידה מספקת על העורר, וכי אף שהמשפט יימשך זמן לא מועט אין בכך כדי למנוע את מעצר העורר עד תום ההליכים.

הערר והדיון

ד.

עתירת הערר היא לשחרר את העורר לחלופת המעצר שהוצעה בבית המשפט המחוזי בכפר א-שויוח. נטען, כי העבירות המיוחסות לעורר נתבצעו על רקע הפרות הסדר הרבות בסילואן, וכי ניתן להפחית במידה רבה ממסוכנותו של העורר אם ישוחרר לחלופת מעצר רחוקה מהשכונה. נטען בהמשך לכך, כי הכפר א-שויוח עונה על דרישה זו, אף שהוא נמצא מחוץ לגבולות הקו הירוק. עוד נטען, כי העורר הוא צעיר בן 19, נעדר עבר פלילי, ויש חשש כי המעצר יטמיע בו נורמות התנהגות עברייניות. לבסוף נטען, כי קצב התקדמות המשפט איטי, וכי בשים לב למספר העדים שטרם העידו סיומו אינו נראה באופק.

ה.

בדיון טען עו"ד חלאילה לעורר, כי יש לשוב ולבחון את החלופה האמורה כתום 5 חודשי מעצר. קצב ההליך איטי, וישיבת ההוכחות הבאה קבועה לדצמבר; הוצעה איפוא הרחקה גמורה מירושלים, במקום שהוא בשליטת ישראל והוא שקט; והרי אין לעורר עבר פלילי, והעד המחוזי לא הפליל אותו, כנטען.

ו.

עו"ד אריאלי טען למדינה כי כרגע קבועים שני מועדים לשמיעת ראיות ובית המשפט נותן לתיק עדיפות, כולל ישיבות ארוכות; בתיק חמישה סניגורים וחקירות מורכבות. המסוכנות, כך נטען, זועקת ומתעצמת נוכח האמור בתסקיר, ובהיעדר חלופה אפקטיבית אין מקום לשחרור, לא לסילואן ולא באיו"ש.

הכרעה

ז.

התלבטתי בתיק זה נוכח עברו הנקי של העורר, אך נתתי אל לבי הן למסוכנות העולה מן הפרשה הן לכך ששירות המבחן מתאר אותו כבעל דפוסי התנהגות בעייתיים (תסקיר מ-18.5.11). חוששני כי איני רואה כל דרך לשחרור לחלופה באיו"ש שאין אפשרות אמיתית של פיקוח עליה, ועל כן אשליך יהבי על מאמצי בית המשפט המחוזי לקידום התיק במהירות האפשרית. מן החומר עולה כי מאמצים כאלה נעשים, ולעת הזאת אין בידי להוסיף על כך. בהיעדר אפשרות, הן לפי שירות המבחן, והן על פי כלל נתוני התיק, לשחרור בסילואן - איני רואה איפוא אפשרות להיעתר לערר.