בש"פ 6185/99 נדים הזימה נ. מדינת ישראל

ביום 14.9.99 הגיש המבקש בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף על פסק הדין בע"פ 275/99, שניתן ביום 29.6.99. בבקשה נזכרים שורה של נימוקים שגרמו לעיכוב בהגשת הבקשה: מצבו הרפואי של סניגורו הקודם של המבקש, קושי בהשגת התיק והמסמכים הדרושים שהיו ברשותו של אותו עורך דין, הצורך למצוא עורך דין אחר שייצג את המבקש, והימצאותו של הסניגור החדש בשירות מילואים.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, לא צורפו אליה מסמכים רפואיים, ואין מצויינים בה תאריכים ומועדים קונקרטיים של האירועים הנזכרים. ככלל מתעורר הרושם שעל אף הנימוקים המתוארים לעיל, ניתן היה במאמץ סביר למנוע את האיחור או לכל הפחות לצמצמו. על כל פנים ניתן היה להגיש את הבקשה להארכת המועד מלכתחילה, לפני חלוף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, ולא לאחר מעשה.

גם לגופו של עניין, לאחר עיון בפסק הדין נשוא הבקשה, נראה כי אין פסק הדין מעלה סוגיה המצדיקה קיומו של דיון נוסף.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה.