בש"פ 6193/09 מדינת ישראל נ. אנואר חסן

1.

הבקשה שבפניי הינה בקשה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, נוכח העובדה שבימים הקרובים יחלפו תשעה חודשים של מעצר בקשר לכתב אישום התלוי נגד המשיב.

2.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת. הוא מואשם בעבירות של נסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק ותגרה. העובדות הנוגעות לעניין תוארו בהחלטתי מיום 11.2.09 (בש"פ 399/09). באותה החלטה דחיתי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המשיב עד תום משפטו.

3.

עד כה קיים בית המשפט המחוזי חמש ישיבות, שארבע מתוכן הוקדשו לשמיעת ראיות. רשימת עדי התביעה כוללת מעל שלושים עדים, מרביתם, כך נראה, עדים טכניים. עד כה העידו שישה עדים, ומדובר בעדים מהותיים. לעת הזאת קבועות שתי ישיבות נוספות לשמיעת ראיות, בימים 2.9.09 ו-16.9.09.

4.

קצב השמיעה של ההליך אינו משביע רצון. אין מדובר בתיק מורכב במיוחד, הגם שרשימת העדים אינה קצרה. הנני מניח שלאור עומס התיקים בבית המשפט המחוזי לא ניתן היה לקבוע ישיבות בתכיפות גבוהה יותר ממה שנקבע. בה בעת, לא ניתן להתעלם מנתונים מסוימים שפועלים לחובת המשיב. בכל הנוגע להתנהלות המשפט, יצוין כי בדיון מיום 21.6.09 הציע בית המשפט שני מועדי שמיעה בחודש יולי 2009 אך הסניגור לא יכול היה להופיע במועדים שהוצעו. הסניגור טען לפניי כי הוא הציע שייערכו דיונים בפגרת בתי המשפט. איני חושב שיש ליתן משקל לעניין זה. גם השופטים זקוקים לפגרה, ואין עליהם חובה לבטלה בשל עומס התיקים. נקודה נוספת שיש לתת לה משקל לחובה הינה עברו הפלילי של המשיב.

5.

מאזן הנתונים שצוינו מביאני לכלל מסקנה כי לעת הזאת אין מקום לשקול חלופת מעצר. המקרה המתואר בכתב האישום הינו מקרה חמור ביותר. כאשר מוסיפים לכך את העבר הפלילי של המשיב, מתבקשת המסקנה כי קיים סיכון ברמה גבוהה לשלום הציבור. כפי שצוין, קצב השמיעה של ההליך העיקרי אינו מספק. עם זאת, הנחתי היא שבית המשפט המחוזי יפעל על מנת לקדם את ההליך בצורה מניחה את הדעת. היה וההליך לא יקודם במידה מספקת בתקופת ההארכה, יהיה מקום לשקול בהמשך האם ראוי לבחון שחרור לחלופה.

6.

לפיכך, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 9.8.09, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.