בש"פ 6220/08 מדינת ישראל נ. יעקב נורי

1.

עניינו של המשיב מגיע לבית משפט זה בפעם השנייה. בהחלטה מיום 3.6.08 קיבל חברי, השופט א' רובינשטיין, ערר של המדינה על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות ערר על החלטה של בית משפט השלום בירושלים להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהחלטתו של חברי נקבע כי המשיב ייעצר עד תום משפטו. ברם, בהחלטתו של חברי לא נסגרה הדלת בפני הגשת בקשה לעיון חוזר על סמך תסקיר של שירות מבחן. יצויין, כי עת שניתנה ההחלטה נמצא שירות המבחן בעיצומים, ולפיכך לא הוגש אז תסקיר מעצר.

2.

מסתבר, כי בפועל הוכן תסקיר מעצר עוד ביום 21.5.08, אלא שבשל העיצומים הוא לא הוגש. מכל מקום, התסקיר האמור הובא בפני בית המשפט המחוזי בירושלים שהחליט ביום אתמול להורות על שחרור לחלופת מעצר. העוררת טוענת בערר כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו.

3.

איני רואה צורך לפרט את כל העובדות הנוגעות לעניין. המעוניין יכול לעיין בהחלטתו של חברי השופט א' רובינשטיין מיום 3.6.08 (בש"פ 4870/08). נאמר בקיצור, כי כתב האישום, הכולל 15 אישומים, מייחס למשיב עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה, התחזות לאדם אחר ונהיגה תחת פסילה. התסקיר של שירות המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית בתו וחתנו, הרחק ממקום מגוריו. בתסקיר אף מצויין כי החלופה האמורה מפחיתה את הסיכון להישנות של העבירות. איני יודע כיצד הייתי

נוהג אילו דנתי בעניינו של המשיב מלכתחילה. משהחליט חברי כפי שהחליט, כל מה שיש לקבוע עתה הוא האם צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו להורות על שחרור לחלופה, בהתחשב בתסקיר ועל יסוד ההחלטה הנזכרת של חברי. דעתי היא כי בנקודה זו לא נפלה שגגה מתחת ידו של בית המשפט המחוזי. כאמור, התסקיר הינו תסקיר חיובי וממליץ על החלופה. ניתן להניח כי אילו תסקיר כזה היה בא בפני חברי, השופט א' רובינשטיין, כי אז היה הוא משחרר את המשיב לחלופה המומלצת.

4.

אי לכך, הנני דוחה את הערר.