בש"פ 6315/06 מדינת ישראל נ. מאהר חילף

1.זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 13.8.06, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, מייחס למשיב סדרה של עבירות, ובהן עבירות רכוש וגניבות רכב, אשר בוצעו בשיטתיות על ידי קבוצת אנשים, והמשיב בכללם. האישומים שבכתב האישום נוגעים לפעילותה של החבורה, אשר עסקה בגניבת ציוד חקלאי ממונע וציוד הובלה יקר, והעברתו לשטחי הרשות הפלסטינית. למעט המשיב, כל המעורבים האחרים בפרשה הודו, הורשעו ונידונו לעונשי מאסר בפועל, לתקופות שונות. בעקבות זאת, ביום 15.1.06 תוקן כתב האישום נגד המשיב. כתב האישום המתוקן מייחס למשיב, ב-16 אישומים נפרדים, 5 עבירות גניבה, 15 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, 4 עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע עוון, פריצה לרכב, שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, 13 עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, מסחר ברכב, שתי עבירות של גניבת רכב, שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, וכן עבירה של הדחה בחקירה. באישומים הללו מתוארים מקרים רבים שבהם פעלו המשיב ושותפיו באופן שיטתי: שניים מהשותפים היו מאתרים את הרכוש ומזמינים את המשיב, שהיה מגיע עם משאית, מעמיס את הרכוש ומעבירו לרמאללה, בעוד השותפים "מאבטחים". ברמאללה העביר המשיב את הרכוש לשותף אחר, אשר דאג למכרו. כך גנבה החבורה רכוש בשווי מאות אלפי שקלים. להמחשת המעשים, אציג שניים מתוך המקרים הרבים: ביום 22.2.05 גנבה החבורה מכולה מאזור התעשייה אלון תבור, ובמקביל גנבו שתי מלגזות מאזור התעשיה בקרית אתא. המשיב הוביל את המלגזות, בתוך המכולה, לכיוון רמאללה (אישום 2). ביום 4.7.05 גנב המשיב ארגז ובו 10 טון גרגרי חומוס משדה השייך לקיבוץ לביא. כאשר נתפסו המשאית והארגז, ביקש המשיב מאחד משותפיו להתלונן כי המשאית נגנבה, וזאת בכוונה להטעות את המשטרה כי לא היה זה המשיב אשר נהג במשאית (אישום 16).

3.ביום 18.8.05 נעצר המשיב, בהסכמתו, עד לתום ההליכים נגדו. ביום 7.9.05 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, שנדחתה. בית המשפט המחוזי בנצרת ( השופט

ארבל ) קבע כי המשיב מסוכן לציבור בשל השיטתיות והתחכום שבמעשיו. כן קבע, כי לא ניתן לאיין מסוכנות זו בשל היקף העבירות, שבוצעו בכל רחבי צפון הארץ.

4.משלא נסתיים משפטו של המשיב תוך תשעה חודשים מיום המעצר, הגישה המשיבה לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרו בתשעים יום (בבש"פ 3843/06). ביום 16.5.06 נעתר השופט ג'ובראן לבקשה, בקבעו כי בשל המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב, נוטה הכף לעבר האינטרס הציבורי. עוד קבע השופט ג'ובראן כי

נסיבות העניין, ובכללן חילופי הסניגורים בתיק, אשר תרמו לשיהוי בהתנהלות ההליך, הסכמת המשיב למעצרו ל-9 חודשים והצפי להתקדמותו הקרובה של המשפט, תומכות אף הן במסקנה זו. ביום 3.8.06 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר במעצרו (ב"ש 2321/06), בעקבות עדותו של עד התביעה הראשי, אלון אדרעי, שהורשע בפרשה ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל. עד זה חזר בו בעדותו מההודעות שמסר בחקירתו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי המהפך העיקרי שבעדות ו של אדרעי משליך, אם בכלל, על אחיו של המשיב, ואין בו כדי לכרסם בראיות בעניין המשיב עצמו.

5.להלן עיקרי מהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי: תחילתה של פרשת ההוכחות נדחתה, לבקשת המשיב, במספר חודשים, לשם הסדרת ייצוגו. ביום 1.3.06 החלה פרשת ההוכחות, ומאז נערכו 5 ישיבות. ישיבות ההוכחות הבאות קבועות לימים 3.9.06, 7.9.06 ו-11.9.06.

6.לטענת המבקשת, יש להאריך את המעצר פעם נוספת בשל מסוכנותו של המשיב. בנוסף, לטענתה, ממעשיו עולה חשש מובהק כי ישבש הליכי משפט. כן טוענת המשיבה כי קיים חשש להימלטותו מן הדין בשל העונש הצפוי לו אם יורשע. לדבריה, מאז החלה פרשת התביעה, היא מתנהלת בקצב מהיר ביותר. להערכתה, שמיעת עדי התביעה תסתיים בשני מועדי ההוכחות הקרובים. המשיב, מצדו, תולה את התמשכות ההליכים בהתנהגות המשיבה. היא זו אשר תיקנה את כתב האישום פעמיים, והיא זו אשר הגישה חומר חקירה חדש ביום 20.7.06, בחלוף זמן רב מאז נעצר המשיב. כן טוען המשיב, כי חלקו בעבירות המיוחסות לחבורה קטן.

7.לאחר ששקלתי את טענת הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אין צורך להכביר מילים על חומרת העבירות, המתבטאת בסדרתיות ובשיטתיות שבהן, כפי שכבר עמד על כך השופט

ג'ובראן בהחלטתו הקודמת בעניינו של המשיב . בנוסף, אין להטיל את מלוא האשמה בהתמשכות ההליך על התביעה. זאת משום שכתב האישום תוקן לאחר מעצרו של אחי המשיב, אשר בעקבותיו נתגלו פרטים חדשים. מה עוד, שהמבקש עצמו תרם להתמשכות ההליך בהחלפת הייצוג. נחה דעתי כי מאז הדיון בהארכת המעצר האחרונה מתנהל המשפט בקצב סביר: כאמור, ההחלטה בדבר הארכת מעצר הראשונה ניתנה בבית משפט ביום 22.5.06; ביום 29.5.06 נשמע העד המרכזי; ביום 8.6.06 נשמעו 11 עדים; ביום 12.6.06 העידו 9 עדים, וביום 9.7.06 העידו 4 עדים. לטענת התביעה נותרו לה 12 עדים. לאור קצב שמיעת העדים בישיבות עד כה, סביר שהתביעה אכן תסיים את פרשתה בשני מועדי ההוכחות הקרובים.

אין בידי לקבל את טענת המשיב, כי חלקו בפרשה היה קטן יותר מזה של אלון אדרעי. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם קביעתו הלכאורית של בית המשפט המחוזי בנצרת לפיה המשיב היה "המוציא לפועל העיקרי בכל אחד ואחד מהמקרים המפורטים בכתב האישום", כמו גם עם החלטת השופט ג'ובראן בהליך הקודם להארכת המעצר. המשיב ביקש ללמוד גזרה שווה לעניינו מהחלטתי בבש"פ 5287/06 מדינת ישראל נ' ליברטי ,

שניתנה ביום 25.7.06. אכן, יש דמיון מסוים בין המקרים, אך השונה רב מהדומה, הן מבחינת מספר האישומים והעבירות, הן מבחינת מגוון העבירות, וממילא גם מבחינת המסוכנות הנלמדת מהן.

לסיכום, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים, החל מיום 13.8.06, או עד למתן פסק דין בעניינו.