בש"פ 6340/05 מדינת ישראל נ. אברהם בן אברהם בללי

1.היום החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' כבוב) לשחרר את המשיב, אברהם בללי, ממעצרו למעצר בית מוחלט בתנאים שונים. על החלטה זו עוררת המדינה לפני.

2.המשיב, שהוא חוקר פרטי במקצועו, נעצר לפני למעלה מחודש ימים עם חשודים נוספים בפרשה הידועה בשם פרשת "הסוס הטרויאני", דהיינו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הכנת נגיף מחשב, פגיעה בפרטיות, האזנת סתר שלא כדין ועוד. בלשון לא טכנית: ריגול תעשייתי פלילי.

3.לא אסקור את כל הליכי המעצר. דייני שאציין כי ביום 28.6.2005 נעתר בית משפט השלום רק באופן חלקי לבקשת המדינה (שהוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה), להאריך את המעצר. התקופה המבוקשת היתה 15 ימים, אך בית משפט השלום (כבוד השופט מ' פלד) האריך את מעצרם של המשיב ושל חוקרים פרטיים אחרים רק עד ליום 4.7.2005 שעה 17:00.

4.אתמול הגישו בא כוח המשיב ובאי כוח שני חוקרים פרטיים אחרים עררים על החלטת המעצר. הדיון בעררים התקיים היום. כבוד השופט ח' כבוב הורה על שחרורו של המשיב ולגבי שני החוקרים הפרטיים האחרים, אישר את החלטת המעצר.

5.לבקשת העוררת עוכב ביצוע מועד השחרור עד מחר בשעה 12:00, לצורך הגשת ערר לבית משפט זה. הערר הוגש הערב בסביבות השעה 20:00, ונשמע בשעה 22:00 בהיעדר המשיב, בהסכמת בא כוחו, לאחר שהייתה תקלה בהבאת המשיב לבית משפט זה.

6.מן הערר עולה כי ביום 4.7.2005, בכוונת המדינה להגיש "הצהרת תובע" כך שתוך ימים ספורים יוגש גם כתב אישום נגד המשיב ואחרים.

7.ישנם שלושה מעגלים בענין פעולת הריגול העסקי הפלילי נשוא החקירה. מעגל עורכי תוכנת "הסוס הטרויאני" הפועלים בחו"ל; מעגל החוקרים הפרטיים שפעלו במסגרת שלושה משרדים של חקירות פרטיות ובהם המשרד בו שותף המשיב; ומעגל מזמיני הריגול העסקי הפלילי. המעגל השני תיווך בין המעגל הראשון והשלישי.

8.בחומר חסוי שהוגש לערכאות הקודמות והוגש גם בפני נסקרו ראיות שונות נגד המשיב ואחרים. יכולה אני להבין את תחושתו של בית המשפט המחוזי, שציין בהחלטתו כי החקירה רחוקה מסיום. דומני שזוהי גם השקפתה של הפרקליטות אשר הודיעה בערר על כוונתה להגיש ביום 4.7.2005 "הצהרת תובע" לגבי אותו חלק של החקירה אשר כבר הסתיים.

9.מכל מקום, הוצגה לערכאות הקודמות והוצגה לי סקירה של ראיות שונות הקיימות נגד המשיב. בדיון לפני התבקשו נציגי העוררת לחשוף בפני בא כוח המשיב את מקסימום הנתונים שניתן לחשוף, וכך אכן עשו. אין לי צורך לעמוד על כל הפרטים הגלויים שהוצגו בפני הערב והובאו לידיעת בא כוח המשיב. דייני אם אציין כי במחשבו האישי של המשיב נתפסו תוצרי הריגול התעשייתי הפלילי, וזהו ראיה כבדת משקל, בנוסף לראיות אחרות לגבי מעורבותו הפעילה של המשיב בפרשה.

10.וודאי שניתן לומר, על יסוד מה שהוצג בפני וגם נאמר בפומבי, כי ישנו למעלה מבסיס סביר לחשד. נראה כי נקודת המחלוקת המרכזית היא בשאלת עילת המעצר.

11.בדיון לפני ובתשובה לשאלתי הצהיר עו"ד רוזנברג, בא כוח העוררת, כי העוררת מסתמכת על עילות המעצר האמורות בסעיף 13(א)(1) ו-(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לאמור – חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט או פגיעה בראיות בדרך אחרת, וקיום יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור. העוררת איננה מסתמכת על סעיף 13(א)(3) – הצורך בפעולות חקירה שלא ניתן לקיימן, אלא כשהחשוד נתון במעצר. לענין זה טוענת העוררת כי קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה לא ניתן להסתמך על העילה האחרונה אחרי 15 ימים לא הייתה צריכה לענין. כשלעצמי קשה לי לבוא בתרעומת לבית המשפט המחוזי בענין זה משום שבבקשה להארכת מעצר מיום 28.6.2005 נמנות שלוש עילות ובהן "צורכי החקירה". נכון הוא שענין זה לא צויין באישור היועץ המשפטי לממשלה וליתר דיוק, המשנה לפרקליט המדינה לענינים פליליים שסמכות היועץ המשפטי הואצלה לו, אך אין התאמה בין הבקשה להארכת המעצר לבין הטופס החתום בידי המשנה לפרקליט המדינה לענינים פליליים. יהא הדבר אשר יהא, המדינה אינה סומכת עוד לפני על העילה לפי סעיף 13(א)(3) לחוק.

12.אני סבורה, שיש חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה, גם מצידו של המשיב בבקשה זו. חשש זה נובע משני ענינים עיקריים. האחד, ספציפי הנוגע למשיב, השני –בעל אופי כללי.

13.הענין הנוגע למשיב, ונזכר גם בהחלטת בית המשפט המחוזי, נוגע למעצרו של המשיב ביום 24.5.2005. כשבאו השוטרים לביתו של המשיב יצא מהבית בנו הקטין שציין כי יש לו בחינות בגרות. אחר כך הגיעו חוקרי המשטרה למשרדו של המשיב ומצאו שם את הבן כשהוא עובד על מחשב במשרד. לכאורה, תמיהה היא מדוע פעל הבן כפי שפעל ביום מעצרו של אביו. הדבר מהווה יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, לאו דווקא באמצעות פעולות שלו עצמו, אלא באמצעות שלוחים.

14.אך מעבר לענין זה, המצביע על ענין ספציפי הנוגע למשיב, ישנו ענין כללי ה"טבוע" בענין נשוא החקירה: למשיב, השומר, כעיקרון, על זכות השתיקה, יתרון על פני החוקרים. החוקרים גילו אומנם אינפורמציה רבה אך קורבנות חדשים מתגלים חדשים לבקרים. יתרון המידע והטכנולוגיה שיש למשיב על פני החוקרים, יוצרים, כשלעצמם, חשש סביר לשיבוש הליכי חקירה (ראו והשוו: בש"פ 5649/99 בדיר ואח' נ' מ"י (לא פורסם)).

15.אין צורך לבחון את השאלה האם קיימת גם מסוכנות כאמור בסעיף 13(א)(2) לחוק. די בעילה של קיום יסוד סביר לכך שהשחרור יביא לשיבוש הליכי חקירה ומשפט.

16.על כן, סבורה אני שלא היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי יקבל את הערר. אני מקבלת את עררה של המדינה, ומחזירה על כנה את החלטתו של בית משפט השלום.

17.בהסכמה, יוחזר העורר המוחזק (בטעות) בכלא רמלה לבית המעצר באבו-כביר.