החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6344/16 פואז קנדיל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ביטחון ושטחים · גילוי ראיות חסויות לנאשםעתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות לאחר תעודת חיסיון של שר הביטחון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בעתירה לגילוי ראיות חסויות לנאשם בעבירות ביטחוניות, שהחיסיון עליהן הוצא בתעודת שר הביטחון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות. לאחר מבחן תלת-שלבי ובחינה קונקרטית, נקבע כי האיזון מטה את הכף לטובת המדינה. העתירה נדחתה.

העובדות

המבקש הוא נאשם בכתב אישום בגין עבירות ביטחוניות. שר הביטחון הוציא תעודה בדבר ראיות חסויות. בית המשפט קיים דיון נוסף במעמד צד אחד, ובעקבותיו הועבר לסניגור חומר ונמסרה הודעה על כוונה לתקן את כתב האישום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על גילוי ראיות חסויות לנאשם מכוח תעודת חיסיון שהוציא שר הביטחון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות?

הלכות

  1. 1

    לאחר בדיקה קונקרטית של המקרה, מאזן האיזון מטה את הכף לטובת עמדת המדינה ולכן אין מקום לגילוי הראיות החסויות.

    ״הגעתי למסקנה כי בדיקה קונקרטית של המקרה מטה את הכף לטובת עמדת המדינה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות חסויות
  • תעודת חיסיון
  • שר הביטחון
  • סעיף 44(א)
  • לפקודת הראיות
  • עבירות ביטחוניות
  • גילוי ראיות
  • מבחן תלת שלבי
  • צד אחד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6344/16

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

פואז קנדיל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לגילוי ראיות חסויות

תאריך הישיבה: ב'

בחשון התשע"ז (3.11.2016)

בשם המבקש: עו"ד

עבד אבו עאמר

בשם המשיבה: עו"ד

נורית הרצמן

החלטה

מונחת בפניי עתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. עסקינן במבקש נגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות ביטחוניות, ותעודה בדבר ראיות חסויות הוצאה על ידי שר הביטחון.

1.שמעתי את הצדדים בדיון קודם, ואף קיבלתי אחריו את מלוא החומר החסוי. לאחר בדיקה, קבעתי את העניין לדיון נוסף, על מנת להבהיר מספר נקודות במעמד צד אחד. בעקבות הדיון הראשון, הועבר מכתב מטעם המשיבה לידי הסניגור, ובאת כוח המשיבה אף הודיעה כי בכוונת המשיבה לבקש לתקן את כתב האישום.

2.המסגרת הנורמטיבית להסרת חיסיון מכוח תעודה שהוציא שר הביטחון לפי סעיף 44 (א), כוללת מבחן תלת שלבי. השלב הראשון הוא שהחומר רלוונטי להגנתו של הנאשם; השלב השני נוגע לקיומה של הצדקה לחיסיון מטעמי ביטחון; והשלב השלישי עניינו באיזוני הצדק המופיעים בסעיף 44(א), לרבות בחינת התועלת בחיסיון ובירור האם החומר או חלקו חיוני להגנת הנאשם.

בכל הקשור לשני השלבים הראשונים, נעברה המשוכה הנדרשת - החומר רלוונטי ויש הצדקה להוצאת תעודת החיסיון. באשר לשלב השלישי, הבהרתי מספר נקודות וקיבלתי הסברים מפורטים מטעם המדינה – ואלה אף הניבו פרי בדמות חומר שהועבר לסניגור והודעה על תיקון כתב אישום. על יסוד זה, הגעתי למסקנה כי בדיקה קונקרטית של המקרה מטה את הכף לטובת עמדת המדינה.

3.דין העתירה להידחות. אין מקום במקרה זה לגילוי הראיות החסויות המוזכרות בתעודה.

ניתנה היום, ב' בחשון

התשע"ז (3.11.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 339/17פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1לאחר בדיקה קונקרטית של המקרה, מאזן האיזון מטה את הכף לטובת עמדת המדינה ולכן אין מקום לגילוי הראיות החסויות.