בש"פ 636/22 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה שנייה להארכת מעצר, מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 14.2.2022 למשך תשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינו של המשיב בתפ"ח 33630-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

2.

כתב האישום, בגינו נעצר המשיב עד תום ההליכים, בהחלטה מיום 24.3.2021, מונה שני אישומים נפרדים, ומייחס לו ריבוי של עבירות מין חמורות. באישום הראשון מיוחסות למשיב עבירות רבות של אינוס בת משפחה ועבירות רבות של מעשים מגונים. באישום השני מיוחסות למשיב עבירות רבות של אינוס בת משפחה ועבירות רבות של מעשי סדום בבת משפחה, כמו גם עבירות רבות של מעשים מגונים במשפחה, ועבירת איומים. העבירות בוצעו בשתי בנותיה של מי שהייתה רעייתו במועדים הרלוונטיים (2020-2017), האחת קטינה ילידת 19.4.2007 והשנייה בגירה ילידת 14.7.1998, שסובלת מלקות קוגניטיבית.

3.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אחרי שהמתלוננות העידו הוסר החשש משיבוש הליכי משפט שעמד ביסוד מעצרו. עוד טוען המשיב, כי כפירתו בביצוע העבירות שמיוחסות לו קיבלה רוח גבית לאור עדות המתלוננות שלא "ידעו להסביר את השקרים" ורק חזקו את טענתו ש "האמא מנהלת את הכל" . המשיב גם סבור, כי ניתן יהיה למצוא חיזוק נוסף לחפותו לאחר חקירת המטפלת הזרה של הסבתא, שאמורה להעיד בעדות מוקדמת, טרם סיום פרשת התביעה. המשיב טוען, כי הוא זכאי לדבוק בחפותו ומשלא ניתן ללמוד על מסוכנותו, שומה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר. מכאן התנגדותו להארכת המעצר ובקשתו להורות על שחרורו ולחילופין להורות לבית המשפט המחוזי לבחון חלופת מעצר.

4.

המבקשת שבה על בקשתה להארכת מעצרו של המשיב. לגישתה, טענות המשיב בכל הנוגע לעדויות שנשמעו ומשמעותן לא מהוות נימוק לדחיית הבקשה. לטענת המבקשת, ככל שהמשיב סבור כי יש בטענות אלה ממש, הרי שמקומן להישמע במסגרת בקשה מתאימה לעיון חוזר בהחלטה להארכת מעצרו עד תום ההליכים, אשר תוגש לבית המשפט המחוזי. עוד טוענת המבקשת, כי החשש משיבוש הליכי משפט עודנו קיים, שכן אימן של הנפגעות טרם העידה והחשש משיבוש הליכים נוגע גם אליה. בנוסף, הובהר כי ההליך הפלילי נמצא בעיצומו – התקיימו כמה וכמה ישיבות הוכחות והמועדים הבאים נקבעו לימים 3.3.2022, 29.3.2022 ו-12.5.2022. שניים מהם נועדו לצורך סיום פרשת התביעה ולאחר מכן תחל פרשת ההגנה שלה נקבע מועד נוסף ליום 13.7.2022, בהתאם לאילוצי היומן.

5.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, בדיון שנערך לפני, ובשים לב להלכות שמנחות את בית המשפט בבקשות להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

6.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 ל חוק המעצרים, נדרש בית המשפט לאזן בין הפגיעה המתמשכת בחירותו של הנאשם, לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי, וזאת בדרך של התחשבות בחלוף הזמן מאז החל הנאשם לשהות במעצר; חומרת העבירות שמיוחסות לו ונסיבותיהן; מידת המסוכנות שנשקפת ממנו; וכן החשש מפני שיבוש הליכי משפט (בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל , פסקה 19 (1.3.2018)) במסגרת מלאכת איזון זו, יתחשב בית המשפט בקצב התקדמות ההליך ובצפי להימשכותו. ככל שמתארך ההליך העיקרי, ובפרט אם הדבר נובע מהתנהלות רשויות התביעה, תיטה נקודת האיזון לטובת הגנה על זכות הנאשם לחירות (בש"פ 1091/20 מדינת ישראל נ' שיכה (8.4.2020)). עם זאת יצוין, כי אין בחלוף הזמן, כשלעצמו, כדי לאיין את המשקל שיש לתת לאינטרס הציבורי. לעיתים, חרף חלוף הזמן, חומרת העבירות שבוצעו או החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט לא יובילו לשחרורו של הנאשם (בש"פ 6372/21 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 10 (4.10.2021)).

בענייננו, המסוכנות שנשקפת מהמשיב נלמדת מחומרת העבירות שמיוחסות לו ומעברו הפלילי המכביד, שבו ניתן למצוא גם הרשעה בעבירות מין חמורות (בעילה בכוח של אחותה של רעייתו הראשונה, בגינה נגזר עליו עונש מאסר של שש שנות מאסר – עבירה שהתיישנה) כמו גם הרשעות קודמות בגין עבירת איומים (כלפי בני זוג אשר בינם לבינו היו יחסי חברות וכן כלפי גרושתו), עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ועבירה של הפרת הוראה חוקית. המסוכנות של המשיב נלמדת גם מהתסקיר שלילי שהוגש בעניינו, ביום 18.3.2021, בו נקבע, כי נשקף ביחס אליו סיכון להישנות התנהגות מינית פוגענית כלפי נשים וקטינות בכלל וכלפי המתלוננות בפרט. בניגוד לטענת המשיב, המסוכנות שנשקפת ממנו לא נלמדת מעצם הטענה לחפותו. כעולה מהתסקיר, המשיב מוכר לשירות המבחן מאבחונים קודמים ועורכי התסקיר התרשמו מקיומם של דפוסי חשיבה "אישיותיים מרמתיים" כאשר פעל לנתב את השיחה עמו למקומות נוחים עבורו תוך גילוי יכולת השפעה ותמרון כלפי סביבתו. מדובר, אפוא, בהתרשמות מקצועית שאין להתעלם ממנה. לכך מתווסף חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה, שעדיין קיים ביחס לאם הנפגעות, אשר ציינה בפני עורכי התסקיר, כי קיבלה איומים מאישה שהתקשרה אליה ממספר לא ידוע, עת שהמשיב שהה במעצר. במסגרת השיחה ניסתה האישה לגרום לאם להשפיע על הבנות לבטל את התלונה. כן ציינה האם, כי אחותו של המשיב יצרה עמה, במהלך מעצרו, קשר טלפוני. גם הנזק הנפשי שעלול להיגרם לבנות כתוצאה משחרורו לחלופה, כעולה מהתרשמות שירות המבחן ממצבן, מוסיף נדבך נוסף לעבר דחיית הבקשה.

7.

לנוכח ההתקדמות המשמעותית שחלה בהליך הפלילי בעניינו של המשיב, לא ניתן לומר עוד שקצב התקדמותו של ההליך הפלילי אינו משביע רצון. המתלוננות מסרו את עדותן, האם עתידה למסור את עדותה בחודש הקרוב ולאחר מכן המטפלת מטעם ההגנה במסגרת עדות מוקדמת; או אז תחל פרשת ההגנה. (ראו והשוו להחלטה שהתקבלה בנוגע להארכה ראשונה של תקופת המעצר של המשיב בבש"פ 7430/21 מדינת ישראל נ' פלוני (18.11.2021)).

8.

נותרנו, אפוא, עם טענת המשיב לכרסום בראיות התביעה, טענה שזכתה לכר נרחב בטיעונים שנטענו לפני. ככל שסבור המשיב שכך הם פני הדברים, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחדש בהחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים. או אז תיבחן בשנית אותה חלופת מעצר שהוצעה על ידו ונדחתה על ידי שירות המבחן ובית המשפט, או כל חלופה אחרת שתוצע על ידו.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 14.2.2022, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33630-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.