בש"פ 6361/18 מדינת ישראל נ. מחמוד אגבאריה

לפני ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) מיום 28.8.2018 במ"ת 63473-06-18, במסגרתה הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

רקע עובדתי

1.

ביום 27.6.2018 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות אלימות. על פי עובדות כתב האישום, ביום 28.5.2018 תכנן המשיב יחד עם שני שותפים, לאיים על מוחמד עלי זועבי (להלן: המתלונן ), על רקע סכסוך מוקדם. בהתאם לכך, סמוך לשעה 11:00 הגיע המשיב יחד עם שני שותפיו, למקום עבודתו של המתלונן, כשברשותו נשק חם. בעוד אחד מהשותפים נשאר ברכב, המשיב ושותפו הנוסף ניגשו לעבר משרדו של המתלונן, ירו לעברו ולעבר אוטובוס השייך לחברה שבבעלות המתלונן אשר חנה במקום, זאת במטרה לאיים על המתלונן.

2.

לאחר הירי חזר המשיב וחברו לרכב ונסעו מהמקום. המתלונן, אשר שהה במשרדו בעת הירי, ניגש לרכבו ונסע אחרי המשיב ושותפיו. במהלך הנסיעה הבחינו השלושה במתלונן, עצרו את רכבם על מנת לאפשר ירי, ובשעה שזה התקרב אליהם המשיב ירה מספר יריות נוספות לעבר המתלונן. בהמשך נטשו המשיב ושותפיו את הרכב אך כעבור זמן קצר שבו אליו וניקו אותו, על מנת להעלים ראיות היכולות לקשור אותם לרכב.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב וקיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחון הציבור. מלבד האמור, בבקשה הודגש כי כלי הנשק אשר שימשו את המשיב וחבריו טרם אותרו, דבר המגביר את המסוכנות הנשקפת מן המשיב. ביום 9.7.2018 קיים בית המשפט המחוזי דיון בעניינו של המשיב, במסגרתו הסכים בא-כוחו כי קיימות ראיות לכאורה נגדו וכי גם קיימת עילת מעצר. יחד עם זאת, בא-כוח המשיב ביקש מבית המשפט לדחות את הדיון על מנת לדון בחלופת מעצר בישיבה אחרת. בית המשפט נעתר לבקשה זו, קבע מועד לדיון בחלופת מעצר, והורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המשיב. ביום 22.8.2018 הוגש תסקיר כאמור. בתסקיר, שירות המבחן עמד על כך שלחובת המשיב הרשעה קודמת בעבירת שוד בגינה ריצה עונש מאסר למשך שנתיים. כמו כן, שירות המבחן העריך כי לצד ההתרשמות מן המשיב, המראה פוטנציאל לניהול אורח חיים נורמטיבי, עולה כי הוא מושפע ונגרר בקשריו הבינאישיים ומתקשה להציב גבולות לסובבים אותו. כמו כן, שירות המבחן קבע כי במצבים בהם דימויו הגברי של המשיב נמצא במבחן, הוא פועל באופן מרַצה ועלול לבצע עבירות על החוק. כן צוין בתסקיר כי המפקחים שהוצעו על ידי המשיב – אמו ואֶחָיו – נוקטים בגישה מגוננת כלפיו ומתקשים לייחס לו כל התנהגות בעייתית טרם מעצרו. זאת על אף התרשמותו של שירות המבחן, כי המפקחים לא היו מעורים בהתנהלותו של המשיב בתקופה האחרונה. נוכח האמור קבע שירות המבחן כי אין בחלופה המוצעת בכדי להפחית באופן משמעותי את הסיכון הנשקף מן המשיב ועל כן לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני.

4.

ביום 26.8.2018 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, במסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים ונחקרו המפקחים המוצעים. במהלך הדיון חזרה העוררת על בקשתה כי המשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו. מנגד בא-כוחו של המשיב טען כי קביעות שירות המבחן אינן מהוות טעם המצדיק שליחתו של המשיב למעצר מלא מאחורי סורג ובריח. בית המשפט קבע כי מדובר באישומים המקימים עילת מעצר סטטוטורית, זאת בנוסף לעובדה כי רק בשנת 2015 הורשע המשיב בעבירה חמורה של ניסיון שוד, בגינה ריצה מאסר של שנתיים, הרשעה אשר לא הרתיעה אותו מלבצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. חרף זאת, נקבע כי למעט הרשעה זו למשיב אין עבר פלילי מכביד, וכי לא נמצא בתסקיר קביעות המלמדות על היותו רצידיביסט . בנוסף, בית המשפט דחה את קביעות שירות המבחן כי אין בחלופה המוצעת, בדגש על זהות המפקחים, כדי להפחית בצורה משמעותית את מסוכנותו של המשיב, וקבע כי אלה אינן מקובלות עליו. בית המשפט חקר את המפקחים המוצעים והתרשם כי מדובר באנשים רציניים ובעלי סמכות, אשר הביעו נכונות בלתי מתפשרת לפקח על המשיב ולוודא כי הוא לא יפר את תנאי השחרור. על החלטה זו הוגש הערר שלפני.

טענות הצדדים

5.

לטענת העוררת, שגה בית המשפט המחוזי בעת שהורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, לצד הרשעתו הקודמת בעבירת אלימות, מצביעות על מסוכנות רבה שלא ניתן להפיגה

באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני או חלופת מעצר. זאת ועוד, בעניינו של המשיב מתקיימות עילות מעצר נוספות שעניינן חשש לשיבוש מהלכי משפט. מלבד האמור, העוררת ציינה כי החלטת בית המשפט המחוזי לא מגלה טעם משמעותי לסטייה מהמלצת שירות המבחן בעניינו של המשיב.

6.

מנגד, סמך בא-כוח המשיב את ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי. לשיטתו, החלטת בית המשפט המחוזי מפורטת ומנומקת, וניתנה לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, ממנו לא ניתן להסיק כי נשקפת מסוכנות מן המשיב. נוסף על כך, בית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מן המפקחים וקבע כי הם אנשים בעלי סמכות המסוגלים ונכונים להשליט מרות על המשיב. עוד ציין בא-כוח המשיב כי אחד משותפיו של המשיב נעצר בפיקוח אלקטרוני ואין להפלות ביניהם. באשר לעילת השיבוש נטען כי המשיב לא ברח מהמשטרה ובשעה שידע כי הוא מוזמן לחקירה, הסגיר עצמו. לצד זאת הביע בא-כוח המשיב נכונות להגדלת הערבות הכספית.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בערר ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל, וזאת בשל המסוכנות הממשית שנשקפת מן המשיב, ומשום שאין באפשרותה של חלופת המעצר, אף לא בפיקוח אלקטרוני, כדי

ליתן מענה מספק למסוכנות זו ולחשש שהמשיב ישבש את מהלכי המשפט.

8.

כידוע, בית המשפט יורה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו בהתקיים שלושה תנאים: קיומן של ראיות לכאורה; קיומה של עילת מעצר; היעדר אפשרות להגשים את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר (ראו גם: בש"פ 590/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 12 (25.1.2018)); בש"פ 9700/17 אלחלים נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (10.1.2018)). הדיון בענייננו התמקד בתנאי השלישי, היינו בשאלה האם ניתן להגשים את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר, וביתר פירוט, האם יש בכוחו של מעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ואת החשש לשיבוש ההליכים על ידו.

9.

בנסיבות העניין, נראה כי אין במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. המשיב מואשם בעבירות בתחום הנשק, עבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה הנשקפת בעבירות הטמונה בעבירות נשק ועל כך שהמסוכנות הנובעת מעבירות אלה אינה ניתנת לאיון בדרך של חלופת מעצר. לכן, שחרור לחלופת מעצר בעבירות אלו יהא רק במקרים חריגים ( בש"פ 18/4744

מדינת ישראל נ' לביא , פסקה 15 (23.7.2018); בש"פ

1017/16

ג'ית נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (17.2.2016)). על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, הוא עשה שימוש מספר פעמים בנשק חם תוך סיכון חיי אדם. נוסף על האמור, בשים לב לכך שכלי הנשק בו לכאורה עשה המשיב שימוש טרם נתפס, הרי שהסיכון הנובע ממנו גובר.

למשיב גם הרשעה קודמת, בגין עבירת ניסיון שוד, בעטיה ריצה תקופת מאסר ממושכת, בת שנתיים.

10.

בנוסף על האמור, שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית-גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבול מטעם המשיב, כי הוא נוטה להיגרר ומושפע על ידי סביבתו, וכי הוא מתקשה לשמור על יציבות במסגרות התעסוקה בהן השתלב. באשר למפקחים המוצעים קבע שירות המבחן כי הללו מתקשים לייחס לו כל התנהגות בעייתית טרם מעצרו וכי הם לא היו מעורים בהתנהלותו במהלך השנתיים האחרונות. אי לכך, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח האלקטרוני. אף שבית המשפט אינו מחויב לאמץ את המלצות שירות המבחן, הרי שסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה במקרים חריגים, בגדרם מתקיימים טעמים משמעותיים לכך ( בש"פ 4803/18 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 12 (26.6.2018); בש"פ

4860/18 אלקיעאן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (24.6.2018); בש"פ 4464/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (13.6.2018)). לא נעלם מעיניי כי שיקול מרכזי שעמד בבסיס החלטתו של בית המשפט בעניין זה היה התרשמותו הבלתי אמצעית מן המפקחים, ברם בעניינו לא מצאתי כי מתקיימים במקרה זה טעמים המצדיקים סטייה מהמלצת שירות המבחן, שלא להורות על העברת המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני (והשוו: בש"פ 4268/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 20 (31.5.2018)). אדרבה, האישומים

המופנים נגד המשיב, לצד הרשעתו בעבר, מלמדים על הסלמה בהתנהגותו. בהקשר זה לא למותר לציין כי לחובת המשיב עומד מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות.

11.

אין גם לקבל את טענות בא-כוחו של המשיב לפיהן ביקש לערוך גזירה שווה בינו לבין שותפו, שהוחלט לעצרו בפיקוח אלקטרוני, שכן בניגוד למשיב, לאותו שותף עבר פלילי נקי ושירות המבחן אף נתן המלצה חיובית בעניינו. הבחנה זו נעשתה אפוא על בסיס ענייני, כל מקרה לגופו, והדבר מצוי בליבת שיקול הדעת של בית המשפט.

12.

לאור האמור, אני מורה על קבלת הערר באופן שבו החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת, והמשיב ימשיך לשהות במעצר מלא עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.