בש"פ 6390/15 עלי ג'אבר נ. מדינת ישראל-מע"מ חקירות מרכז

1.

לפני בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ז' בוסתן ) בע"ח 53114-08-15 מיום 20.9.2015 במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט א' שרון ) בבש"ע 43627-08-15 מיום 23.8.2015 במסגרתו שוחרר המבקש ממעצר תחת תנאים מגבילים וביניהם הפקדת כסף והמצאת ערבויות.

ההליכים עד כה

2.

המבקש נעצר ביום 23.8.2015 בחשד לביצוע עבירות בניגוד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1977 וביניהן, מסירת ידיעה כוזבת; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך; זיוף; הסתרה; השמדה או שינוי של פנקסים; ושימוש במרמה ותחבולה. בו ביום התקיים בבית משפט השלום הדיון בנוגע למעצרו. המשיבה טענה כי המבקש נמנע מלהתייצב לחקירה על פי דרישה ונעצר לצורך חקירתו. המשיבה ביקשה לשחרר את המבקש בתנאים מגבילים לשם הבטחת התייצבותו להמשך החקירה. בית משפט השלום קבע כי קיים חשד סביר הקושר את המבקש לחשדות המיוחסים לו וקבע כי הוא ישוחרר ממעצרו בכפוף למספר תנאים, וביניהם הפקדת 20,000 ש"ח במזומן לאלתר; הפקדת 60,000 ש"ח במזומן עד ליום 26.8.2015; חתימה על התחייבות עצמית בסך 300,000 ש"ח; והמצאת שני ערבים צד ג' על סך 50,000 ש"ח.

1.

המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו (להלן: הבקשה לעיון חוזר ). בית משפט השלום (השופט ע' מיכליס ) הורה על מחיקת הבקשה שכן סבר שמהותה של בקשה זו היא ערר על החלטתו של השופט א' שרון בבית משפט השלום . המבקש הגיש הודעת הבהרה בנוגע לבקשה לעיון חוזר (להלן: הודעת ההבהרה ) במסגרתה טען כי התנהלות המשיבה, אשר עיקלה את חשבון הבנק שלו, פגעה ביכולתו להפקיד את הסכום הדרוש כמו גם בשיקול דעתו טרם נתן את הסכמתו לגובה ההפקדה. על הסבר זה נתן בית משפט השלום

החלטה נוספת בה ציין כי תנאי השחרור נקבעו לאחר שבית המשפט עמד על מכלול הנימוקים הצריכים לעניין. עוד נקבע בהחלטה זו כי תנאי הערבות לא ניתנו בהסכמת הצדדים ועל כן אין ממש בטענת המבקש לפיה התנהלות המשיבה פגעה בהסתמכותו. המבקש ערר על החלטות אלה לבית המשפט המחוזי אשר דחה את עררו וקבע כי בית משפט השלום קבע את תנאי שחרורו של המבקש לפי שיקול דעתו ובהתבסס על כל השיקולים הרלבנטיים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי טענתו של המבקש לשינוי נסיבות הנובע מעיקול כסף שבחשבונו הועלתה רק בשלב המאוחר של הודעת ההבהרה ולא נזכרה כלל בבקשה לעיון חוזר.

הבקשה למתן רשות ערר

2.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר אימץ את הקביעה כי הוא נמנע מלהתייצב לחקירה. כמו כן טוען המבקש כי לבית משפט השלום לא הייתה סמכות להכריע בבקשה לעיון חוזר מבלי לזמן את הצדדים לדיון ומבלי לשמוע את טיעוניהם בעל פה. בנוסף, המבקש טוען כי המשיבה הסתירה את העיקול שהוטל על חשבונו, אשר הוביל לשינוי בנסיבות, פגע בהסתמכותו והעמיד אותו במצב של חוסר אונים. לעמדת המבקש סכום הכסף אותו הוא חויב להפקיד נתפס למעשה במסגרת העיקול על ידי המשיבה ולכן התנאי המחייב אותו להפקיד 60,000 ש"ח במזומן מתייתר.

דיון והכרעה

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4.

הלכה היא ככלל, כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת מקום בו עולה מן הבקשה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית אשר חורגת מעניינם של הצדדים לתיק (ראו: בש"פ 5769/12

מזרחי נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (20.8.2012); בש"פ 4971/08

וייסמן נ' מדינת ישראל

(28.10.2008)). במקרה דנן, הבקשה נוגעת לעניינו הפרטני של המבקש בלבד והיא נידונה כבר הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי . המבקש אף לא העלה בבקשתו את הטענה כי עניינו מעורר סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. כמו כן, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית מטעמים של צדק או של עיוות דין.

5.

מעל לדרוש יצוין כי אינני מקבל את טענת המבקש בנוגע לשינוי בנסיבות הנובע מעיקול חשבונו. כפי שציינו הערכאות הקודמות, התנאים שקבע בית משפט השלום לשחרור המבקש ממעצר נעשו על פי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ולא כתוצאה מהסכמה בין הצדדים. על כן אין מקום לטענת המבקש לפיה העיקול שהוטל על חשבונו פגם ביכולתו לקבל החלטה מושכלת בנוגע לסכומים אשר יוכל להפקיד בכדי לקיים את תנאי השחרור ממעצר.

אשר על כן, הבקשה נדחית, לפנים משורת הדין, ולאור חג הקורבן אשר יחול ביום 24.9.2015 ניתנת ארכה להפקדת הסך של 60,000 ש"ח עד ליום 29.9.2015 בשעה 12:00. יתר תנאי השחרור שנקבעו בהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי יוותרו על כנם.