בש"פ 6397-23 בש"פ 6397-23

1.נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט, הביא לידיעתי כי אחת העדות שזומנו להעיד בפ"ל (תעבורה י-ם) 2674-09-22 היא קלדנית באותו היכל משפט שבו מתנהל ההליך.

2.בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע אם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך. כמו כן התבקשו הצדדים להודיע אם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק).

3.המאשימה טוענת כי אין מניעה להמשיך את הדיון בהליך בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. היא מוסיפה כי הצדדים צפויים להציג הסדר טיעון בפני בית המשפט בדיון הקרוב, וככל שההסדר ייצא אל הפועל ממילא לא יישמעו עדים בהליך. עוד מציינת המאשימה כי המותב הדן בהליך סבור אף הוא שאין צורך בהעברת מקום הדיון. הנאשם לא מסר תגובה מטעמו, וזאת חרף העובדה שהמועד להגשתה חלף, אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בא-כוחו הודיע לבית המשפט קמא שהצדדים מסכימים להותרת ההליך בבית המשפט בירושלים.

4.בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 78 לחוק ולהורות על העברת מקום הדיון בהליך.

יובהר כי ככל שהמותב הדן בהליך יסבור שקיימת מבחינתו עילת פסלות ספציפית, חזקה עליו כי יפעל בהתאם לכללי הפסלות הקבועים בדין (ראו, למשל: בש"פ 5854/23 מדינת ישראל נ' הדר, פסקה 3 (18.9.2023); בש"פ 5718/23 מדינת ישראל נ' מיכל, פסקה 3 (3.9.2023)). ככל שיתעורר צורך לקיים הליך הוכחות ולשמוע את עדות הקלדנית, טענות הצדדים שמורות להם.

5.אשר על כן, אני מורה כי הדיון בפ"ל (תעבורה י-ם) 2674-09-22 יוסיף להתנהל בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.