בש"פ 6403/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 24.8.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 103/09 בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב הוגש ביום 24.2.2009 כתב אישום המייחס לו עבירת רצח. על פי כתב האישום, בחודש מאי 2008 נישאה ס' (להלן: המנוחה ) למ', אחיו של המשיב. החל מחודש ינואר 2009 התגוררה המנוחה בביתה באשקלון יחד עם בתה, ילידת 2006, וניהלה קשר רומנטי עם אדם שיכונה להלן ב'. בראשית ינואר 2009 עזב מ', אחיו של המשיב, את הארץ אך נשאר בקשר טלפוני עם משפחתו ועם המנוחה. טרם עזיבתו, איים מ' על המנוחה שתעזוב את ב' ותחזור אליו או שיהרוג אותה, ואף פנה בעניין לב'. המשיב ובני משפחתו של מ' לא היו מרוצים מהקשר בין מ' והמנוחה בתקופה בה היו נשואים, ועובר לתאריך 23.1.2009 החליטו המשיב ואחיו ס' לשים קץ לחייה של המנוחה.

לפי כתב האישום, ביום 23.1.2009, סמוך לשעה 16:00, הצטיידו המשיב וס' בכובע, תרסיס פלפל, כפפות צמר וסכין ונסעו ברכבו של ס' לאשקלון. המשיב ירד מן הרכב, הגיע לבית המנוחה, ומשזו פתחה לו את הדלת התיז לעברה מתרסיס הפלפל שנשא אמו, ואחר כך דקר אותה בחלקי גופה. את בתה ד', שהייתה בבית, סגר המשיב באחד החדרים. לאחר מכן, יצא המשיב מן הבית וחזר לרכבו של ס', כשהוא משליך בדרכו את הכובע, הכפפות והסכין. כתוצאה ממעשיהם של המשיב וס' נגרם למנוחה נזק חמור ללב שגרם למותה. רק למחרת בשעות הצהריים, נמצאה המנוחה מתבוססת בדמה כאשר כל אותה העת בתה משוטטת בדירה ללא יכולת לצאת ממנה.

3.

עם כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' אבידע) קיבל את הבקשה, וקבע כי בנסיבות העניין דנן אין כל חלופת מעצר שתבטיח את מטרות המעצר ולפיכך, אין מקום להזמנת תסקיר מעצר.

4.

בחודשים מרץ ואפריל 2009 ניתנו מספר דחיות בתיק לבקשת המשיב וסניגוריו. בחודשים מאי ויולי חלו עיכובים נוספים בשמיעת התיק העיקרי, נוכח הליכים לקבלת חומרי חקירה.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם החל, הוגשה הבקשה שבפניי. נכון לעכשיו, קבוע התיק לתזכורת.

6.

לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות אשר אינה מותירה מנוס מהותרתו במעצר, על אף קטינותו. המבקשת מטעימה כי המשיב היה בן כ-17.5 במועד ביצוע המעשה המיוחס לו, והיום הוא על סף בגירות. לדבריה, העונש החמור הצפוי למשיב אם יורשע והעובדה כי אחיו מ' מתגורר בחו"ל, מקימים חשש ממשי להתחמקות מאימת הדין.

7.

לטענת סנגורו של המשיב, יש לדחות את הבקשה להארכת מעצרו של המשיב נוכח גילו הצעיר והעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי. הסנגור מלין על הימשכות ההליכים בתיק, אותה הוא מייחס להתעכבותה של המבקשת בהעברת חומרי החקירה להגנה. להערכתו, שמיעת התיק תיארך זמן רב ויידרשו הארכות מעצר נוספות. הסנגור מדגיש כי האירוע המיוחס למשיב התרחש באשקלון, הרחוקה מעיר מגוריו בבאר-שבע.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל.

אין עוררין על חומרת המעשה המיוחס למשיב, אשר רצח לכאורה את המנוחה באופן מחושב ואכזרי, תוך שהוא מותיר את בתה הקטנה כלואה בזירת הרצח לצד גופת אמה. עבירת הרצח בכוונה תחילה היא העבירה החמורה ביותר, והיא מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית, מתוקף סעיף 21(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: החוק ). כדי להפריך חזקה זו לצורך החלת חלופת מעצר נדרשות נסיבות מיוחדות, שיש בהן כדי להצדיק שחרורו של נאשם בתנאים שיאיינו או יפיגו באופן ממשי את מסוכנותו ואת החשש לשלום הציבור הצפוי משחרורו (בש"פ 982/07 מדינת ישראל נ' אביסדריס (לא פורסמה, 20.7.2007)). על כן, רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן, ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה (ראו: בש"פ 2646/97 עודה נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 523, 527-528 (1997)). על מקרים אלה מנוי, למשל, מצב בו הנאשם נתון לאיום חמור (ראו: בש"פ 9276/08 מדינת ישראל נ' ירקוני פיסקה 5 (לא פורסמה, 12.11.2008) וההפניות שם).

על רקע הלכות אלה, ולאחר שעיינתי בפסקי הדין אליהם הפנה סנגורו של המשיב, סבורני כי המקרה דנן על נסיבותיו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יבחן בית המשפט קיומה של חלופת מעצר לנאשם בעבירת רצח. מלבד קטינותו של המשיב, לא הוצג בפני כל טעם לבחינת חלופת מעצר בהינתן המסוכנות

הגבוהה והאכזרית הנלמדת מכתב האישום. אכן, גילו של נאשם עשוי להוות שיקול לטובת בחינת חלופת מעצר גם בעבירות חמורות (ראו: בש"פ 1363/93 י.צ נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(2) 71 (1993)), אולם למשיב ימלאו 18 שנים בעוד שבועות אחדים. הארכת המעצר המתבקשת היא הראשונה בעניינו, והיא מוגבלת לארבעים וחמישה ימים בלבד. יתר על כן, העונש הצפוי למשיב אם יורשע ושהייתו של אחיו מ' בחו"ל מקימים חשש להימלטות מאימת הדין. נוכח כל אלה, בשים לב לחומרתה הקיצונית של העבירה המיוחסת לו, ובאשר גילו הצעיר אינו מקהה את מסוכנותו, החלטתי כי בשלב זה אין מקום לבחינת חלופת מעצר.

לפיכך הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 24.8.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 103/09 בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע, לפי המוקדם.