בש"פ 6428/10 שחר בניטה נ. מדינת ישראל

1.

העורר הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של שימוש ברישיון נהיגה מזויף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ורישיון רכב לא בתוקף (עבירות לפי סעיפים

62(9), 10(א) ו-2 לפקודת התעבורה); עבירה של נהיגה כשלוחית זיהוי מטושטשת (עבירה לפי תקנה 303 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961); וכן עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט (עבירות לפי סעיפים 275 ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בגין הרשעתו, נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך 40 חודשים וכן עונשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך 4,000 ש"ח. בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש העורר לבית משפט השלום – התקבלה, בכפוף לכך שתנאי השחרור לחלופה שנקבעו במהלך המשפט יעמדו בעינם, ובכפוף להפקדה נוספת

בסך 5,000 ש"ח וערבויות נוספות. במסגרת תנאים אלה, היה העורר נתון למעצר בית לילי בפיקוח בין השעה 20:00 לשעה 09:00, והיה רשאי לצאת לעבודה (בליווי מפקח) בשעות היום. העורר השיג על החלטה זו בערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבגדרו ביקש להקל בתנאי מעצר הבית כך שיוכל לצאת מחוץ לביתו בלי ליווי מפקח וכן כי יוכל לשוב לביתו בשעה מאוחרת יותר מזו שנקבע בתנאי החלופה. בית המשפט (כב' השופט י' צלקובניק ) החליט להקל בתנאי מעצר הבית שבו נתון העורר, כך שלא יידרש ליווי של מפקח בשעות היום שבהן העורר נמצא בעבודתו, ותחת זאת הוא יידרש להתייצב במשטרת ישראל פעמיים בשבוע. בית המשפט הורה כי העורר יידרש לשהות בביתו, בפיקוח, בין השעה 22:00 עד השעה 06:00 למחרת. עוד נקבע בהחלטה כי שאר התנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות בעניינו של העורר יעמדו בעינם.

2.

מכאן הערר שלפניי, שבגדרו מבקש העורר לבטל את מעצר הבית הלילי שבו הוא שוהה, וזאת בין היתר, על מנת לאפשר לו להסיע את ילדיו מביתם שבאילת לבית משפחתו אשר מתגוררת בנהריה בתקופת החגים. העורר טוען כי די בתנאים הנוספים שהושתו עליו בהחלטות בית המשפט כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו. בדיון שנערך לפניי, הוסיף בא כוחו של העורר כי תסקיר המעצר שהוגש בעניינו הינו חיובי ביותר, והתועלת שבהמשך מעצר הבית הלילי – אינה ברורה, מה גם שהעורר לא הפר אף לא אחד מן התנאים במהלך התקופה שחלפה. כמו-כן, הצהיר בא כוחו כי העורר מוכן להפקיד הפקדה בסכום משמעותי לשם הבטחת התייצבותו לנשיאה בעונשו. בא כוח המשיבה הדגיש כי מעצר הבית הלילי נדרש משום שנוכח התנהגותו של העורר בעבר, קיים חשש כי הוא ישוב לסורו וינהג ברכבו בלי רישיון נהיגה בתוקף, בשעות שבהן הוא אינו מצוי בעבודתו.

3.

דין הערר להידחות. בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לטובתו של העורר והחליט להקל בתנאים שנקבעו בהחלטת בית משפט השלום לעכב את ביצוע גזר דינו ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו זו תוך מתן הקלות נוספות לעורר. העורר הורשע בדין, וחזקת החפות אינה עומדת לו עוד. העבירות בהן הורשע

– נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, הצגת רישיון מזויף, טשטוש של לוחית זיהוי וניסיון להימלט מפניהם של שוטרים – מעידות על זלזול מתמשך בחוק ובנציגיו ולכך מצטרף עברו הפלילי, שאיננו קל. בנוסף, התנאים שהוטלו על העורר אינם בלתי מדתיים, וככל שהוא מעוניין לצאת את העיר אילת לשם ביקורים משפחתיים ספציפיים, פתוחה לו הדרך לפנות לבית משפט השלום באילת בבקשה לשינוי זמני בתנאים שבהם הוא נתון. לפנים משורת הדין, החלטתי לקבל את בקשתו של העורר לשינוי זמני בתנאי מעצר הבית שלו, על-מנת לאפשר לו ולילדיו לחגוג את ראש השנה יחד עם משפחתם בנהריה. אני מורה איפוא, כי העורר יוכל לשהות במהלך ראש השנה בנהריה, ובלבד שישוב לאילת ויעמוד בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לא יאוחר מיום 12.9.10. זאת בכפוף להפקדת סך של 10,000 ש"ח בקופת בית משפט השלום באילת, על מנת להבטיח תנאים אלה כמו גם את הימנעותו מנהיגה ברכב. הסכום יופקד בקופת בית משפט השלום באילת.

הערר נדחה,

בכפוף לאמור לעיל.