בש"פ 643/07 מדינת ישראל נ. מוסא אלטורי

משלימה

1)

ביום 18.2.07 ניתנה החלטתי בענין בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בפעם הרביעית, וזאת לצורך המשך משפטו. בהחלטה זו תוארו בפירוט הנסיבות הצריכות לענין הן מבחינת אופי האישומים העומדים כנגד המשיב, והן מבחינת האילוצים המערכתיים שבשלם המשפט טרם החל להתנהל, אף שכתב האישום הוגש עוד ב-9.10.05. בשים לב למסוכנותו המופלגת והחשש מהימלטותו של המשיב מצד אחד, ולאור העובדה כי משפטו טרם נפתח, נתבקש תסקיר מעצר שתכליתו היתה לבחון אם ניתן להפעיל חלופת מעצר בעניינו של המשיב שתתן מענה למסוכנותו. כן בקשתי את התייחסותו של כב' נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לגבי תכנון המועדים לתחילת הדיון המשפטי בעניינו של המשיב.

2)

אשר למענה מנשיא בית המשפט המחוזי, ביום 11.3.07 נתקבלה תשובה בעלת אופי כללי שזו לשונה:

"בענין זה עניתי כבר לכב' השופט ג'ובראן בפנייתו בבש"פ 1957/07 כי אין אפשרות להקדים הדיון בתיק עד למינוי שופטים חדשים".

את כלליות התשובה הפיג פרוטוקול דיון בבית המשפט המחוזי (כב' השופט אורי שוהם) מיום 26.2.07 ממנו עולה כי נקבעו 5 דיוני הוכחות בתיק זה ביוני, יולי וספטמבר 2007, האמורים להיערך בכל פעם במשך יום שלם.

3)

במקביל לענין זה, הוגש ביום 18.3.07 תסקיר מעצר הבוחן אפשרות שחרור המשיב בחלופה. מהתסקיר עולה כי המשיב מוכר לשירות המבחן, שיתוף הפעולה עמו היה בעייתי והוא סירב בעבר לתכניות טיפול. בשנת 2003 שוחרר למעצר בית בבית קרובת משפחה, אך התקשה לכבד את תנאי השחרור והועבר להוסטל כחלופת מעצר. החלופה שהוצעה בהליך זה בבית ההורים נמצאה בלתי מתאימה. תסקיר המעצר מסכם את המסקנה מהבדיקה שנעשתה באלו המילים:

"מדובר בבחור צעיר שמגיל צעיר מסתבך בפלילים, מתקשה לשמור על גבולות ולכבד סמכות, שולל בעייתיות כלשהי בניהול אורח חייו. לאור האמור, אנו מעריכים כי אין בשחרורו לחלופת מעצר שהוצעה כדי להקטין מרמת הסיכון להסתבכויות נוספות עם החוק".

4)

לאור הנתונים הנוספים שנתקבלו, ולאחר שיקלול מכלול השיקולים הפועלים בענין זה, באתי לכלל מסקנה כי יש להיענות לבקשת המדינה ולהאריך את מעצר המשיב כמבוקש. מסוכנותו של המשיב, כעולה מאופי העבירות הקשות המיוחסות לו, הינה מסוכנות מופלגת. מסוכנות זו מקבלת מימד נוסף לחומרה נוכח העבר הפלילי הכבד הפועל לחובתו חרף גילו הצעיר. מבין העבירות בהן הורשע עבירות מסוג הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר. לכל אלה מתווסף חשש לא מבוטל של הימלטות המשיב מן הדין באם ישוחרר. האינטרס להגן על בטחון הציבור מפני המשיב, ולהבטיח את תקינות ההליך השיפוטי מפני שיבוש גובר במקרה זה על הקושי המתלווה להתמשכות ההליך השיפוטי, התמשכות החורגת מן המקובל אף במערכת עמוסה לעייפה. החשש מפני מסוכנות המשיב הוא כה כבד במקרה זה, עד כי הוא מצדיק את הארכת מעצרו חרף הפגיעה בחירותו האישית נוכח התמשכותם של ההליכים.

יש לקוות כי בית המשפט המחוזי יעשה כל שלאל ידו על מנת להאיץ את הדיונים בהליך זה לאור משך הזמן הארוך שחלף, כאשר המשפט, למעשה, טרם החל.

5)

לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומאריכה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 4.2.07 או עד למתן פסק דין במשפטו, לפי המוקדם.