בש"פ 6441-23 בש"פ 6441-23

בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 4.9.2023, או עד למתן פסק דין בת"פ 27496-05-22 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

1.ביום 13.5.2022 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירת המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977; חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק; נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון רכב תקף לפי סעיף 2 לפקודה; וכן נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970.

2.על פי המתואר בכתב האישום, ביום 3.5.2022 נהג המשיב ברכבו כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול וסמים, ללא רישיון רכב תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה. בסמוך לשעה 02:05, תוך כדי ביצוע עקיפה, סטה המשיב עם רכבו והתנגש בעוצמה רבה בדופן האחורית של רכב אחר. ברכב זה, נהגה ספיר זיתון, במושב הקדמי ישבה פאני אלבז, ובמושב האחורי ישבה אורטל לין כהן ז"ל. כתוצאה מהתאונה, אורטל לין כהן ז"ל מצאה את מותה באופן מיידי, בעוד שפאני וספיר פונו לבית החולים כשהן סובלות מחבלות קשות. יצוין כי המשיב ונוסעת נוספת שהייתה עמו ברכבו פונו אף הם לבית החולים כשהם סובלים מחבלות קלות.

המשיב נעצר לראשונה עוד באותו היום. בד בבד עם הגשת כתב האישום, 10 ימים לאחר מעצרו של המשיב, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

3.ביום 13.5.2022, לבקשת המשיב, הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ד' בן טולילה), על דחיית הדיון ועל מעצר המשיב עד להחלטה אחרת. בהמשך לכך, ביום 22.5.2022, הורה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה), כי: "בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הדיון יידחה לקבלת תסקיר מעצר מאת שרות המבחן ליום 27.06.2022 שעה 10:00".

4.ביום 23.6.2022 הוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר זה, ובתסקיר משלים שהוגש ביום 17.7.2022, ציין שירות המבחן כי נוכח החומרה המיוחדת של המעשים שביצע המשיב, והסיכון הנשקף משימוש המשיב בחומרים ממכרים, לא נמצא כי ניתן להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב באמצעות שחרור לחלופה ביתית או טיפולית. על כן, להתרשמות שירות המבחן, שילוב המשיב במסגרת טיפולית כלשהי, לא התאימה באותו השלב.

5.על רקע זה, ביום 27.7.2022 הורה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה), על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטתו, ציין בית המשפט המחוזי כי מהמשיב נשקפת מסוכנות לשלום הציבור וביטחונו, נוכח עברו התעבורתי הכולל עשר הרשעות קודמות בגין עבירות תעבורה שונות וכן כתב אישום מחודש פברואר 2022. בית המשפט המחוזי הוסיף כי על מסוכנות זו, ניתן היה ללמוד גם מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המשיב, כאמור לעיל. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי בחלוף הזמן ניתן יהיה לבחון מחדש, באמצעות שירות המבחן, היתכנותה של חלופה טיפולית שתיתן מענה לצרכי המשיב.

6.על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש ערר (בש"פ 5273/22), וביום 8.8.2022, בתום דיון שהתקיים בערר המשיב, הורה בית משפט זה (השופטת י' וילנר), בהסכמת הצדדים, על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיורה על קבלת תסקיר משלים שבו תיבחן האפשרות של איון המסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני.

7.לאחר שהוגשו תסקירים נוספים בעניינו של המשיב, והתקיימו מספר דיונים בבקשתו להשתלב במסגרת טיפולית, ביום 26.12.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה), במסגרתה נקבע כי באותו השלב אין מקום לשנות מההחלטה בדבר המשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי אף שבינתיים נמצאה מסגרת טיפולית אשר הסכימה לקלוט את המשיב, בתסקירים המשלימים שהוגשו בעניינו של המשיב צוין כי השינוי שחל אצלו בכל הנוגע ליחסו כלפי צריכת חומרים ממכרים אינו משמעותי, וכן כי לא נמצאו ערבים מגבים מתאימים לחלופה הטיפולית שהוצעה.

8.גם על החלטה זו הגיש המשיב ערר (בש"פ 9003/22), ובתום הדיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 2.1.2023 קיבל בית משפט זה (השופט י' עמית), את הערר. בהחלטה זו נקבע כי בהינתן התקופה שבה נמצא המשיב במעצר, בסוג העבירה, בכך שמדובר במעצרו הראשון של המשיב, ובכך שהערבים שהוצעו הם ללא עבר פלילי – ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני. בתוך כך, התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שזה "יתפור" את חליפת החלופה כך שזו תכלול מעצר בפיקוח אלקטרוני, שבעה ערבים ומפקחים אשר בכל עת שניים מהם יהיו עם המשיב, ערבויות כספיות וערבויות צד ג' וכיו"ב בהתאם לשיקול דעת בית המשפט המחוזי.

9.ביום 16.1.2023 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני, בפיקוחם של תשעה ערבים, כאשר בכל עת שניים מהם יהיו עם המשיב. בהמשך לכך, ביום 16.2.2023, ניתנה החלטת בית משפט זה (השופטת ע' ברון), אשר האריכה, בהסכמה, את מעצרו של המשיב ב-90 ימים בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 1368/23).

10.ביום 2.3.2023 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של המשיב בתיק העיקרי. בגדר הכרעת הדין הורשע המשיב, על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון. לאחר מתן הכרעת הדין, ביום 22.5.2023 קיבל בית המשפט המחוזי (השופט א' גביזון) בקשה מוסכמת להארכת מעצרו של המשיב (בתנאי איזוק אלקטרוני), כך שזה יוארך ב-90 ימים החל מיום 7.6.2023 או עד למתן גזר הדין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם. יצוין כי דיון לטיעונים בעונש נקבע ליום 15.10.2023.

11.ביום 13.7.2023 המשיב הגיש בקשה שהוכתרה על ידו כ-"בקשה לעיון חוזר", במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על הקלה בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני, כך שכתובת מעצרו תועבר מבאר-שבע לבית אימו שבאופקים; כך שתותר שהייתו עם ערב אחד בכל עת, חלף שהייתו עם שני ערבים בכל עת; וכך שייפתח עבורו "חלון" בן שעתיים לצורך התאווררות בכל יום, בשעות שייקבעו על ידי בית המשפט. ביום 18.7.2023 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' גביזון) את עיקר בקשת המשיב, תוך שקבע, לפנים משורת הדין, כי עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו תותר שהייתו עם ערב אחד בכל עת, חלף הדרישה לשהייתו עם שני ערבים בכל עת. גם על החלטה זו הגיש המשיב ערר (בש"פ 5752/23), וביום 1.8.2023 דחה בית משפט זה (השופט ד' מינץ) אף ערר זה.

הבקשה דנן להארכת מעצר

12.נוכח העובדה כי בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.5.2023, מעצרו של המשיב (בתנאי איזוק אלקטרוני) עמד להסתיים ביום 4.9.2023, הגישה המבקשת, ביום 27.8.2023, בקשה להארכת מעצרו ב-90 ימים או עד למתן גזר הדין בעניינו, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים. בבקשתה טוענת המשיבה כי המשיב הורשע בעבירות חמורות, וכי חזקת החפות כבר לא עומדת לו. עוד נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים בהם הורשע, מתסקירי שירות המבחן וכן מתגברת נוכח עברו התעבורתי, הכולל עשר הרשעות תעבורה קודמות. בנוסף, המשיבה מציינת את השלב בו מצוי ההליך כשיקול בהיעתרות לבקשתה, ובפרט את העובדה שכבר ניתנה הכרעת דין בעניינו של המשיב וכי מועד לטיעונים לעונש נקבע ליום 15.10.2023.

13.לאחר שהדיון בבקשה נדחה ליום 4.9.2023, לבקשת המשיב, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, בהסכמה, עד למתן החלטה אחרת (החלטתי מיום 29.8.2023). בדיון שהתקיים בפניי ביום 4.9.2023 חזרה המשיבה על נימוקי בקשתה כמפורט לעיל, תוך שהדגישה כי על פי חוות דעתו של שירות המבחן עודנה נשקפת מסוכנות גבוהה מהמשיב. כמו כן נטען כי להערכתה של המבקשת, המשיב צפוי לרצות מאסר בפועל, והודגש השלב בו מצוי ההליך (אחרי הרשעה ולקראת טיעונים לעונש).

באת כוחו של המשיב, מצדה, לא התנגדה להארכת מעצרו ב-90 ימים נוספים, ככל שלצד זאת יוחלט על הקלה בתנאי האיזוק האלקטרוני של המשיב: באת כוח המשיב פירטה כי המשיב מצוי תחת איזוק אלקטרוני מזה תקופה ארוכה; כי לאורך כל תקופת האיזוק האלקטרוני לא היו כל הפרות מצדו של המשיב; וכי המשיב נגמל משימוש בחומרים ממכרים. באת כוחו של המשיב הוסיפה כי המשך מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני פוגע בבריאותו הנפשית ומקשה עליו לטפל בעצמו. על רקע זה, עתרה באת כוחו של המשיב כי תנאי האיזוק של המשיב ישונו כך שייפתחו עבורו "חלונות התאווררות".

14.למען שלמות התמונה יצוין כי בתום הדיון, ובמענה לשאלתי האם באת כוחו של המשיב מכירה דוגמאות למקרים בהם נדחתה בקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בנסיבות הקרובות לענייננו, התרתי לבאת כוחו של המשיב להגיש לעיוני פסיקה אשר להשקפתה תומכת בטיעוניה. בתוך כך, ביום 5.9.2023 הגישה באת כוחו של המשיב לעיוני רשימה של עשרה פסקי דין והחלטות של בתי משפט בערכאה ראשונה.

דיון והכרעה

15.לאחר עיון בבקשה, בחומר שצורף על ידי באות-כוח הצדדים, ושמיעת טענותיהן – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

16.כידוע, בבואו לדון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לערוך איזון בין האינטרסים הנוגדים של הזכות לחירות של הנאשם מול שמירה על האינטרס הציבורי. באיזון זה, עליו להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן בו שוהה הנאשם במעצר, את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, את קצב התקדמות ההליך ואת החשש מפני שיבוש הליכי משפט והימלטות הנאשם מאימת הדין (ראו, מיני רבים: בש"פ 5577/22 מדינת ישראל נ' דרור, פסקה 18 והאסמכתאות שם (30.8.2022); בש"פ 5416/22 מדינת ישראל נ' אלימלך, פסקה 10 (7.9.2022)).

17.במקרה דנן, המשיב כבר הורשע, בין היתר, בעבירה של המתה בקלות דעת, המקימה עילת מעצר סטטוטורית. אמנם, המשיב נמצא תקופה משמעותית במעצר באיזוק אלקטרוני וככלל עמד בתנאים שהוטלו עליו. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה ששירות המבחן הצביע על סיכון גבוה ומכך שלמשיב עשר הרשעות קודמות בגין עבירות תעבורה שונות, לרבות בנהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים. הדבר מלמד על כך שנשקפת מהמשיב מסוכנות של ממש.

סבורני כי לעובדה שהמשיב כבר הורשע בדינו וטיעונים לעונש קבועים להישמע בתוך כחודש ימים, יחד עם העובדה שבית משפט זה, אך לפני כחודש ימים, דחה ערר שהגיש המשיב לעניין הקלה בתנאי מעצרו (באיזוק אלקטרוני), שמורות משקל רב לביסוסה של הבקשה דנן.

18.כאמור לעיל, ביום 5.9.2023 הגישה באת כוחו של המשיב לעיוני רשימה של עשרה פסקי דין והחלטות אשר לגישתה תומכות בעמדת המשיב. ההחלטות האמורות אכן מלמדות, כטענת ב"כ המשיב, כי לא קיים כלל שלפיו בקשות לעיון חוזר, לעניין הקלה בתנאי מעצרו של נאשם, המוגשות לאחר הרשעה ולפני גזירת הדין, דינן להידחות. מוכן אני גם להניח שאין לקבוע כלל גורף לפיו בקשות לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, המוגשות לבית משפט זה בשלב שלאחר הרשעה וקודם לשמיעת טיעונים לעונש, דינן להתקבל. יחד עם זאת, סבורני כי לעובדת הגשתה של בקשה לפי סעיף 62 בשלב כאמור שמורים חשיבות ומשקל משמעותיים וכי בנסיבות דנן (השלב בו מוגשת הבקשה ובנוסף הכרעה בעניין בקשה להקל בתנאי המעצר, בבית משפט זה, לפני חודש ימים בלבד, מהות העבירה וחוות דעת שירות המבחן), יש לקבל את הבקשה. אף לא אחת מהאסמכתאות שצרפה ב"כ המשיב יש בה כדי לשכנע אחרת.

19.הנני מקבל אפוא את הבקשה. מעצרו של המשיב (בתנאי איזוק אלקטרוני ובהתאם לאשר נקבע בבית המשפט קמא) מוארך בזאת ב-90 יום, החל מיום 4.9.2023, או עד למתן פסק דין בת"פ 27496-05-22 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.