בש"פ 6452/08 מדינת ישראל נ. יהושוע בן מיור

בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השלישית בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בת"פ 1756/07 על ידי בית משפט השלום בנצרת (להלן:

בית משפט השלום ), וזאת לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

ביום 8.5.2007 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבה בידי מורשה [סעיף 393 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )], גניבה (סעיפים 383 ו-384 לחוק העונשין), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 סיפא לחוק העונשין), קשירת קשר לפשע ועוון (סעיפים 499(א)(1) ו-499(א)(2) לחוק העונשין) והוצאת שיק ללא כיסוי (סעיף 432 לחוק העונשין).

2.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב גנב לפחות עשרה שיקים מבעלים של בית עסק ששכר, ועשה בהם שימוש למטרותיו האישיות. עוד נטען בכתב האישום, כי מאחר ונגד המשיב התנהלו עשרות תיקי הוצאה לפועל בגין חובות כספיים, קָשר המשיב קֶשֶר עם אחר, ארון פבל (להלן: פבל ) להקים עסק פיקטיבי. במסגרת זאת, סוכם בין המשיב לבין פבל כי המשיב יהיה הבעלים של העסק בפועל וכל רווחי העסק יהיו שייכים לו, בעוד חשבונות הבנק של העסק ייפתחו על שמו של פבל, וכי תיק העוסק מורשה של פבל ישרת את העסק. עוד סוכם בין השניים כי ירכשו סחורה מספקים וימכרו אותה ללקוחות, הכל מבלי לשלם תמורתה, ואת הרווח ישלשל המשיב לכיסו, והשניים אף הוציאו תכנית זו מן הכוח אל הפועל במשך מספר חודשים, עד מעצרו של פבל ביום 25.3.2007. על פי כתב האישום, סך הכל גנבו והונו פבל והמשיב ספקים ולקוחות בסכומים העולים כדי 377,646 ₪.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, התבקש מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 17.5.2007 - לא לפני שהמשיב ערר לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון בעניין העמדת חומר החקירה לעיונו - התקיים דיון בבקשת המעצר של המשיב. ביום 1.7.2007, לאחר שהוגשו טיעונים בכתב על ידי הצדדים, הורה בית משפט השלום על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטה מפורטת ומנומקת נקבע, כי בשקלול העבירות המיוחסות למשיב, היקפן ונסיבות ביצוען, כמו גם עברו הפלילי, קמה עילת מעצר והתנהגותו מעלה יסוד סביר לחשש כי יסכן את בטחון הציבור. עוד נקבע, כי המשיב לא התייצב לחקירה שעה שנדרש לכך, יצר קשר עם אנשים שונים לאחר מעצרו של פבל ומעצרו שלו, ואף במסגרת הליכי מעצר שהתנהלו נגדו בתיק אחר, הפר את תנאי שחרורו. בנסיבות אלה, קבע בית משפט השלום, כי אין בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

4.

ביום 26.7.2008 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (להלן: בית המשפט המחוזי ) ערר שאותו הגיש המשיב על החלטתו של בית משפט השלום, בציינו כי לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בשחרורו של המשיב לחלופה, כאשר אין ליתן בו אמון.

5.

ערר שהגיש המשיב לבית משפט זה (כבוד השופט ע' פוגלמן) התקבל, ביום 9.8.2007, במובן זה שהדיון הוחזר לבית משפט השלום לבחינת קיומה של חלופת מעצר קונקרטית בעניינו, שיהיה בה כדי להפיג את חשש המסוכנות הנשקף מן המשיב, ואת החשש שישבש הליכי משפט, ישפיע על עדים או יימלט מאימת הדין.

6.

לאחר שהדיון בבית משפט השלום נדחה מספר פעמים (שלוש פעמים לבקשת המשיב ופעם אחת בשל תקלה בשירות בתי הסוהר), התקיים דיון ביום 29.8.2007 במהלכו הציג המשיב שתי חלופות מעצר מטעמו (אחת בבית מלון ואחת בבית גרושתו). שתי חלופות אלה נדחו על ידי בית משפט השלום כלא ראויות. ערר שהגיש המשיב בעניין חלופת המעצר בבית המלון, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 9.9.2007.

7.

ביום 15.10.2007 הגיש המשיב, בשנית, בקשה לשחררו לחלופת המעצר בבית גרושתו. בדיון שהתקיים ביום 23.10.2007 נקבע על ידי בית משפט השלום כי חלופת מעצר זו כבר נבחנה ונמצאה לא ראויה.

8.

ביום 24.10.2007 הגיש בא כוחו של המשיב בקשה להשתחרר מייצוג, בקשה שנענתה על ידי בית המשפט ביום 25.10.2007.

9.

ביום 5.11.2007 הוצגה בפני בית משפט השלום חלופת מעצר נוספת, בבית מכריו של המשיב, אולם הדיון הופסק וחלופת המעצר נדחתה, שכן התברר כי הערב המוצע אינו יכול להתחייב לפיקוח צמוד למשיב וכי אין הוא מוכן להפקיד סכום כספי כלשהו להבטחת תנאי שחרורו של המשיב. ביום 20.11.2007 דחה בית המשפט המחוזי את הערר שהגיש המשיב על החלטה זו, בקובעו כי החלופה המוצעת אינה הולמת.

10.

בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב בעניין חלופת המעצר שהוצעה על ידו בבית גרושתו, נדחתה על ידי בית משפט השלום ביום 10.12.2007. המשיב הגיש ערר - באמצעות באת כוח שמונתה לו על ידי הסנגוריה הציבורית (היא באת כוחו הנוכחית, עו"ד ס' עפרוני) - על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיון חוזר. בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התיק לבית משפט השלום על מנת שיקיים דיון בחלופת המעצר.

11.

משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. בית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) האריך את מעצרו של המשיב כמבוקש, החל מיום 8.2.2008, אך עם זאת ציין כי יש לבחון חלופת מעצר קונקרטית בעניינו של המשיב.

12.

חלופה שהוצעה בפני בית משפט השלום - לפיה המשיב ישהה במעצר בית בבית גרושתו, ובמהלך היום יעבוד בסופרמרקט בפיקוחו של מר קדוש - נדחתה על ידי בית משפט השלום, אשר קבע כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

13.

המשיב הגיש הצעה לחלופת מעצר חדשה, וביום 14.4.2008 (לאחר מספר דחיות של מועד הדיון) נערך דיון בחלופת המעצר. במהלך הדיון נחקרה גרושתו של המשיב, אשר הוצעה כמפקחת. בית משפט השלום דחה את הבקשה, בציינו כי המפקחת המוצעת לא תוכל לאיין את מסוכנותו של המשיב.

14.

משחלפו תשעים ימים מהארכת המעצר הקודמת, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השנייה. בהסכמת הצדדים הוחזר הדיון לבית משפט השלום, לשם בחינת האפשרות לשחרר את המשיב לחלופה משולבת, דהיינו, במשך שעות היום יעבוד המשיב במינימרקט בפיקוחו של מר אורי עמר, ואילו בשעות הלילה ישהה המשיב בבית גרושתו ויהיה תחת פיקוחה. בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות) הורה כי יש לוודא כי מדובר בפיקוח הדוק, אשר יקיים את דרישות החלופה.

15.

ביום 15.6.2008 התקיים דיון בבקשתו של המשיב לקבוע חלופת מעצר, אולם בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי החלופה המוצעת משמעה "להחזיר את החתול הישר לתוככי כד השמנת". ערר על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי שקבע כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

16.

על פי הנטען בבקשה שבפניי, וכפי שעודכנתי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, שמיעת הראיות בתיק העיקרי החלה ביום 25.9.2007. עד כה נשמעה עדותם של כחמישים עדי תביעה. התיק קבוע להמשך הוכחות וקבועים כרגע עשרה דיונים נוספים לשם שמיעת ההוכחות, החל מיום 4.8.2008 ועד ליום 17.11.2008.

טענות המבקשת

17.

לטענת המבקשת, ריבוי המעשים המיוחסים למשיב, העובדה כי פעל בתחכום ובאופן שיטתי לאורך תקופה ארוכה, התכנון המוקדם והיקף המרמה - כל אלה מלמדים על מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור ולרכושו. מסוכנותו של המשיב מתחזקת נוכח עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעשרים ושלוש עבירות, ביניהן עבירות רכוש ומרמה בשיטה דומה למיוחס לו בתיק הנדון. המשיב אף ריצה עונש מאסר בפועל בן 26 חודשים בגין עבירות מרמה דומות, והוא ביצע חלק מן העבירות המיוחסות לו בתיק זה כאשר עונש מאסר על תנאי בר-הפעלה תלוי ועומד נגדו. המשיב אף הורשע בעבר בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית. בנוסף, במסגרת התיק דנן, נמנע המשיב מלהתייצב בתחנת המשטרה, וכן יצר קשר עם מספר מעורבים בפרשה לאחר ששותפו נעצר ואף לאחר שהוא נעצר - כל אלה מלמדים כי מדובר באדם הפועל ללא כל מורא מן הדין וקיים חשש כי ינסה לשבש מהלכי משפט.

18.

עוד טוענת המבקשת, כי העונש הצפוי למשיב, וכן העובדה כי תלוי ועומד נגדו עונש מאסר בר הפעלה מקים חשש מובנה להימלטות מן הדין.

19.

לבסוף טוענת המבקשת, כי חלופות המעצר אותן הציע המשיב נבדקו על ידי הערכאות דלמטה ונמצא כי הן אינן עונות על התנאים אותם הציב בית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) בבש"פ 6539/07 והם: על החלופה למנוע המשך מסוכנות המשיב לציבור; עליה להפריך חשש לשיבוש הליכים והשפעה על עדים ועליה להפריך חשש להימלטות. שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בלתי מספקת, פירושה חשיפת הציבור לפגיעתו הרעה, שכן מדובר ברמאי סדרתי שאין עליו מורא הדין. פגיעה זו עלולה לגרום חורבן כלכלי לאנשים תמי דרך הנופלים ברשתו. משחלופות המעצר שהציע המשיב לא נמצאו ראויות, שב ועולה הצורך להאריך את מעצרו של המשיב.

טענות הצדדים בדיון שבפניי

20.

בדיון שבפניי, הדגישה באת כוח המבקשת, עו"ד ד' כהן-ויליאמס, כי אמנם בית משפט זה הורה בהחלטותיו הקודמות כי ניתן יהיה לשחרר את המשיב ממעצר, אך זאת ככל שתוצע חלופה ראויה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בחנו את החלופות שהוצעו על ידי המשיב ומצאו כי אין בהן כדי לאיין את המסוכנות הגלומה בו. יתרה מכך, מהחלטתו של כבוד השופט ע' עיילבוני מיום 2.7.2008 עולה כי אין ודאות שגרושתו של המשיב עודנה נכונה לשמש כחלופת מעצר, עקב סכסוך שפרץ ביניהם. מאותה החלטה אף עולה כי המפקח שהוצע - מר עמר - לא הסכים להפקיד סכום כספי כלשהו להבטחת תנאי השחרור. עוד הצביעה ב"כ המבקשת על הבעייתיות שבחלופת המעצר המוצעת, כאשר מקום העבודה המוצע כחלופת מעצר יפגיש את המשיב עם אותו קהל יעד שנגדו בוצעו העבירות המיוחסות לו (לקוחות וספקים), ובנוסף, חלופה זו אינה מבטיחה פיקוח רצוף על המשיב.

21.

באת כוח המשיב, עו"ד ס' עפרוני, עמדה על הקושי הכרוך בהתמשכות משפטו של המשיב. בתיק צפויים להישמע עוד כששים עדי תביעה, אשר שמיעתם תארך מספר חודשים, ורק לאחר מכן תתחיל להישמע פרשת ההגנה, אשר גם היא עתידה להיות מורכבת וארוכה. לאחר מכן יידרש לצדדים פרק זמן לצורך הגשת הסיכומים, ועד שתינתן הכרעת הדין עתיד לחלוף זמן רב.

22.

עו"ד ציינה ב"כ המשיב, כי כבר לפני שנה נקבע על ידי בית משפט זה כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אולם לדבריה, כל חלופה שהוצעה על ידו, לא נמצאה מספיק טובה. לדבריה, לא ניתן למצוא חלופה אידיאלית, אולם בשלב זה של ההליכים, ולנוכח התמשכותם הצפויה, מן הראוי ליתן משקל יתר לחירותו של המשיב, שהרי הכלל שנקבע בחוק המעצרים הוא כי משפטם של נאשמים יישמע מדי יום ביומו ויימשך לכל היותר תשעה חודשים, והתמשכות ההליכים מעבר לתשעה חודשים היא החריג.

23.

לדברי עו"ד עפרוני, החלופה האחרונה שנבחנה על ידי בית משפט השלום - קרי, עבודה במשך שעות היום במינימרקט בפיקוחו של מר עמר ופיקוח בשעות הלילה על ידי גרושתו של המשיב - אמנם אינה חלופה אידיאלית, אולם לדבריה היא מספיק טובה. לדבריה, המינימרקט המדובר קרוב לבית גרושתו של המשיב ובהפסקת הצהרים יוכל המשיב לשוב לבית גרושתו ולשהות שם. עוד ציינה עו"ד עפרוני כי אין מקום לחשש שהובע בדבר המסוכנות הטמונה בחלופה זו, שכן אין המשיב צפוי לעמוד בקשר עם לקוחות וספקים, אלא לסדר סחורה במחסן. המשיב אף מוכן להיות תחת איזוק אלקטרוני.

24.

אשר לטענה כי המשיב לא התייצב לחקירתו במשטרה, השיבה עו"ד עפרוני כי לא מדובר בהתחמקות של המשיב מן השוטרים, אלא המשיב מסר לשוטרים כי הוא אינו יכול להגיע לחקירתו שכן אמור לעבור בדיקות בקופת חולים, ושם הוא אכן נמצא ונעצר. באשר לחשש להשפעה על עדים, ציינה עו"ד עפרוני כי עד כה העידו כחמישים עדים, ואף לא אחד מהם העיד כי המשיב יצר עמו קשר או ניסה להשפיע על עדותו.

25.

ב"כ המבקשת השיבה לטענות ב"כ המשיב וציינה כי מדובר במשפט שמתנהל בקצב משביע רצון, ולאור מורכבותו אמנם צפוי הוא להימשך זמן רב, אולם בדיוק למקרים כאלה נועדה האפשרות להאריך מעצרם של נאשמים מעבר לתשעה חודשים.

דיון והכרעה

26.

השאלה העומדת בלבו של הדיון הינה האם להאריך את מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח בתשעים ימים נוספים או להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

27.

סעיף 61 לחוק המעצרים קובע את הכלל, לפיו יש לסיים את משפטו של נאשם הנתון במעצר תוך התקופה שקצב המחוקק - תשעה חודשים. סעיף 62 לחוק המעצרים נועד לתת מענה למקרה החריג, מקום שמתברר כי חרף המאמצים שנעשו, לא ניתן היה להביא את ההליך הפלילי לסיומו, מסיבה זו או אחרת. עם זאת, ככל שאנו מתרחקים על ציר הזמן מנקודת הגשתו של כתב האישום, משתנה נקודת האיזון: הולך ופוחת משקלם של שיקולים כמו הסכנה הנשקפת מהנאשם, החשש מפני שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים, ומאידך, הולך ומתעצם משקלה של זכות הנאשם לחרות (בש"פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו (לא פורסם, 24.1.2007) והאסמכתאות הנזכרות שם).

28.

במקרה דנן, הערכאות השונות אשר דנו בהליכים הרבים בעניין מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שבו והדגישו הן את המסוכנות הגלומה במשיב והן את החשש לשיבוש הליכי משפט במידה שישוחרר ממעצר ואין בדעתי לחלוק על קביעות אלה, שכן דעתי כדעתן של הערכאות הנ"ל.

29.

יחד עם זאת, אין ספק כי תמונת המצב בעניינו של המשיב אינה מעודדת. אין מחלוקת בין הצדדים כי משפטו של המשיב צפוי להימשך עוד חודשים ארוכים, אשר יצריכו את הארכת מעצרו פעם אחר פעם. אין חולק כי בחוקקו את חוק המעצרים לא לכך כיוון המחוקק, ועלינו לתת דעתנו לכך. לא זו בלבד, בית משפט זה, בהחלטותיו הקודמות בעניינו של המשיב, כבר ציין כי מן הראוי היה לשחררו לחלופת מעצר, ככל שתימצא חלופה הולמת - כמפורט לעיל - וגם מכך כמובן אין להתעלם.

30.

בהתחשב בהנחייתו של בית משפט זה, בחנו הערכאות דלמטה חלופות מעצר שונות שהוצעו על ידי המשיב, אשר האחרונה שבהן היא החלופה המתוארת בסעיף 14 לעיל, במסגרתה הוצע כי המשיב יעבוד במינימרקט בפיקוחו של מר אורי עמר בשעות היום, ואילו בשעות הלילה ישהה בבית גרושתו ובפיקוחה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי סברו כי חלופות אלה אין בהן כדי לאיין את החשש למסוכנות הטמון במשיב, והמבקשת תומכת בקביעותיהן של ערכאות אלה.

31.

על אף הקושי במצבו של המשיב, איני רואה מקום, לעת עתה, להתערב בקביעותיהן של הערכאות הקודמות בעניין אי התאמתה של חלופת המעצר שהוצעה, מה גם שבית משפט השלום הוא שהתרשם באופן ישיר מעדותם של המפקחים המוצעים, מר עמר וגב' מרגלית בן מיור (גרושתו של המשיב) וכך, בין השאר, התרשמה כבוד השופטת כ' רוטפלד-האפט בבית משפט השלום (החלטה מיום 14.4.2008):

"הגב' מרגלית בן מיור איננה ראויה לשמש חלופת מעצר בתיק זה... הגברת העידה בפני כמי שכפאה שד ועל האמור אוסיף כי ברי ש'נקלעה לפינה' המחייבת אותה בנקיטת עמדה שלא בטובתה ושלא מרצונה החופשי... להתרשמותי הגברת מרגלית בן מיור לא תוכל לאיין מסוכנותו של המבקש כפי שלא תוכל להפיג החשש לשיבוש הליכי משפט."

להתרשמות זו של בית משפט השלום יש לתת את המשקל הראוי.

32.

בנסיבות אלה, הריני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 6.8.2008, או עד למתן פסק דין בעניינו בת.פ. 1756/07, לפי המוקדם. כמובן שבידי המשיב להציע חלופת מעצר מתאימה או לפנות, במקרה המתאים, בבקשה לעיון חוזר לבית משפט השלום, ככל שיחול שינוי בנסיבות; או אז יוכל בית משפט השלום לשקול שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, לאחר שיקבע את תנאי השחרור הנוספים על פי שיקול דעתו.