בש"פ 6459/04 מדינת ישראל נ. אביעד שמואל

זו בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתקופה הקבועה בחוק. בכתב האישום שהוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה מיוחסים לנאשמים עשר עבירות של זיוף כרטיס חיוב, אחת עשרה עבירות של התחזות לאחר, עשר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה של גניבת כרטיס חיוב, התחזות ונסיון זיוף כרטיס אשראי וקבלת דבר במרמה. בנוסף, הואשמו המשיבים בקשירת קשר לביצוע פשע משנמצאו אצלם כרטיסי אשראי גנובים ומזויפים.

לאור ריבוי המעשים, היקפם, השיטתיות שבעשייתם, העבר הפלילי של המשיבים 1 ו-3 ותיקים שהיו תלויים ועומדים כנגד המשיב 2 החליט בית המשפט קמא לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. בחלוף תשעה חודשים המשיבים הסכימו להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים. דא עקא, משפטם לא הסתיים בתקופת ההארכה וכעת המדינה מבקשת להאריך את מעצרם בתשעים ימים נוספים.

האחריות להתארכות המשפט מוטלת על הסנגוריה. סיכומי התביעה הוגשו כחודש לפני תום תשעת החודשים הקבועים בחוק. ההגנה לא עמדה בלוחות הזמנים שבית המשפט המחוזי קבע ולא הגישה את סיכומיה בזמן. כעת, במידה ובאי כוחם של משיבים 2 ו-3 יגישו את סיכומיהם במועד, התיק עומד לפני סיום. הסנגורים אינם יכולים לאחוז במקל בשני קצותיו. מחד למשוך את המשפט שלא לצורך ומאידך לבוא בטרוניות על התמשכות המשפט מעבר למידה ובדרישה לשחרר את מרשיהם (השווה בש"פ 7080/02 מדינת ישראל נ' יוסי דיין , תק-על 2002(3) 787).

שיקול נוסף שיש לשקול הנו מסוכנותם של המשיבים לבטחון הציבור והחשש שימשיכו במעשיהם אם ישוחררו. בייחוד בולטת מסוכנותו של המשיב 1, שעברו הפלילי מכביד והוא ביצע את המיוחס לו בעודו אסיר ברשיון. אולם גם למשיב 3 עבר פלילי מסוים. כנגד שלושת המשיבים תלוי ועומד כתב אישום נוסף בגינו הם עצורים. העובדה כי נמצאו ראיות לכאורה שהספיקו למעצר בתיק האחר מחזקת את ההערכה כי המשיבים עלולים לסכן את בטחון הציבור אם ישוחררו.

בנסיבות אחרות היה ניתן להבחין בין המשיבים 1 ו-3 לבין משיב 2, שעברו הפלילי, לכאורה, מכביד פחות. ברם, לנוכח התארכות המשפט עקב מחדלי הסנגוריה ובהתחשב בכך שהנאשמים כולם עצורים במקביל גם בגין תיק אחר, אינני רואה להבחין בין שלושתם.

על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מה-19 ביולי 2004 או עד לסיום משפטם, לפי המקודם.