בש"פ 6464/09 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע (כב' השופטת ורדה מרוז) לפיה ייעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

העורר הינו קטין כבן 16. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, שתי עבירות של הטרדת עד, תקיפה, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין. על-פי עובדות האישום הראשון, במסגרת תיק פלילי שהתנהל נגד העורר בחשד לתקיפה הפר העורר את תנאי מעצר הבית והגיע לבית הספר בו לומד המתלונן באותו תיק. העורר ביקש לדבר עם המתלונן ושאל אותו למה הלשין עליו. לאחר התערבות אחת המורות עזב העורר את המקום. באישום השני מואשם העורר כי שב והגיע לבית ספרו של המתלונן תוך הפרת תנאי שחרורו, נכנס לכיתה של המתלונן וירק עליו. באישום השלישי מואשם העורר כי שהה לבדו מחוץ לביתו בניגוד לתנאי שחרורו ופגש במתלונן. האחרון ציין כי הוא מעוניין ב"סולחה" ובתגובה שלף העורר סכין ותוך כדי מאבק הצליח לדקור את המתלונן ולגרום לו לשני חתכים עמוקים באמתו הימנית.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. במהלך הדיון הורה בית המשפט על שליחתו של העורר לבדיקה פסיכיאטרית אשר תבחן את אחריותו על מעשיו ואת כשירותו לעמוד לדין. כן הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות מבחן. חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה קבעה כי העורר כשיר לעמוד לדין אך המליצה על השגחה עליו מחשש שיפגע בעצמו. שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר בהוסטל בבאר שבע. כן הוגשה חוות דעת הממליצה על המשך טיפול באומנות שמקבל העורר.

3.

ביום 29.6.09 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת רחל ברקאי) בה נקבע, בהסכמת בא-כוח העורר, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר. בית המשפט סבר כי ראוי לבחון אפשרות לחלופת מעצר. בית המשפט הורה לשירות המבחן לעשות כל שניתן על מנת למצוא לעורר מסגרת של מעון נעול בדחיפות גבוהה על אף מצוקת המקום הקיימת. במקביל הורה בית המשפט לקיים את הראיון שנקבע לעורר בהוסטל בבאר שבע ונקבע דיון המשך. תסקירים שהתקבלו לאחר דיון זה לימדו על מצוקת מקום קשה במעונות הנעולים והמליצו על חלופת מעצר בהוסטל האמור.

4.

ביום 27.7.09 החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו ללא שחרור לחלופת מעצר. בית המשפט ציין כי הפתרון של ההוסטל הינו מאולץ על רקע העדר מקום במעון הנעול. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, תכיפותן וביצוען אגב הפרה בוטה של תנאים מגבילים שהוטלו על העורר במסגרת עבירות קודמות. עוד הצביע בית המשפט על אי שיתוף הפעולה מצד הוריו של העורר עד לעת האחרונה. לפיכך, ועל אף שמדובר בקטין, סבר בית המשפט כי אין לאפשר חלופת מעצר בהוסטל מה גם שספק אם מסגרת זו יכולה לספק את צרכיו הטיפוליים העמוקים של העורר. עם זאת הורה בית המשפט על שילובו של העורר ברשימת ההמתנה למעון נעול.

5.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. באת-כוח העורר טוענת כי יש לדאוג לשיקומו של העורר שהינו קטין כבן 16 שנים בלבד, במיוחד לאור המלצת העובדת הסוציאלית בכלא בו שוהה העורר לשלבו במסגרת מחוץ לגבולות בית הסוהר. שיקומו הוא אינטרס ציבורי שיאפשר הוצאתו ממעגל האלימות. לטענתה, השופטת הקודמת שטיפלה בתיק דחתה את הדיון מספר פעמים על מנת למצוא לעורר חלופת מעצר מתאימה ולא להותירו במעצר. תסקירים שהוגשו הן מטעם שירות המבחן לנוער והן מטעם פקידי הסעד המליצו על שחרור העורר למסגרת החלופה שהוצעה. הסנגורית מוסיפה וטוענת כי התדרדרותו של העורר החלה רק לפני כשנה ולפיכך יש סיכוי רב לשיקומו. מעצרו של העורר, בו הוא שוהה מזה כחודשיים, הביא לשינוי בגישתו ולרצונו לעבור שיקום משמעותי ולשנות את אורחות חייו. עוד טענה הסנגורית כי ההחלטה מתעלמת ממצבו הנפשי של העורר במעצר ומהדיווחים על חוסר תיאבון, נדודי שינה ומחשבות אובדניות. היא הדגישה כי ההוסטל מציע פיקוח של 24 שעות ביממה על השוהים בו וכי הצוות מדווח מידית למשטרה בגין כל הפרה של תנאי המעצר.

6.

באת-כוח המדינה טענה מנגד כי אין מקום לשחרורו של העורר להוסטל שהוצע. לעורר ניתנה כבר הזדמנות והוא הפר אותה במספר הזדמנויות כאשר הפר את תנאי מעצר הבית אליו שוחרר במסגרת הליך קודם. הפרקליטה הגישה כתבי אישום שהוגשו כנגד העורר קודם לכתב האישום הנוכחי וציינה כי אחד מכתבי האישום עוסק באותו מתלונן הנזכר בכתב האישום דכאן. עובדות כתב האישום הנוכחי מלמדות על תעוזה והעדר מורא מרשויות החוק וכן מצביעות על הסלמה בהתנהגותו של העורר.

7.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לידי הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות. אמנם, כאשר מדובר בקטינים הנטייה היא לעשות כל מאמץ לשחררם לחלופות מעצר:

"היחס לקטינים עצורים צריך להיות שונה מזה הניתן לעצירים בגירים. השיקול השיקומי המרכזי במקרה של קטינים משפיע אף על החלטות המעצר ויש בו להביא לנטייה לשחרורם של הקטינים לחלופת מעצר, אם כי כל מקרה יש לבחון כמובן בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות (ראו בש"פ 1232/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 13.2.07))" (בש"פ 9279/08 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 12.11.08)).

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי בהגנה על החברה מפני אלימותם של עבריינים, גם אם הם קטינים, ועל המתלוננים אשר נגרם להם נזק רב מאלימות זו. אכן, האינטרס הציבורי עניינו אף בשיקום עבריינים קטינים על מנת להוציאם ממעגל האלימות ולהשיבם לתפקוד נורמטיבי בחברה. יחד עם זאת, על הקטין להוכיח במעשיו שאכן יש פוטנציאל ממשי לשיקומו וכי יש לו כבוד לשלטון החוק ולהוראות בית המשפט.

8.

במקרה דנן הוכיח העורר בהתנהגותו כי בשלב זה אין פניו לשיקום. מכתבי האישום שהוגשו נגדו עולה תמונה לכאורית של התנהגות אלימה ההולכת ומחריפה. בכתב האישום הנוכחי הוכיח העורר כי אף אין לו כל מורא מרשויות החוק ואין הוא מכבד את הוראות בית המשפט. העורר הפר לכאורה פעם אחר פעם את תנאי השחרור שנקבעו לו ואף יצר קשר עם המתלונן, שאף הוא קטין, בהגיעו לבית ספרו תוך שהוא יוצר תחושה מאיימת על המתלונן ואף ירד עליו באחת הפעמים שהתייצב בבית הספר לבסוף "הגדיל" העורר לעשות ודקר, על-פי הנטען, את המתלונן אשר נזקק לניתוח ולאשפוז. מעשים אלו מעידים על מסוכנות כללית של העורר לצד מסוכנות ממשית ופרטנית למתלונן הקטין. מטעמים אלו לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר שאינה סגורה כגון ההוסטל בבאר שבע.

9.

עם כל זאת, אין להתעלם מגילו הצעיר של העורר ומהקשיים אותם הוא חווה במסגרת המעצר. כמו כן יש לקוות כי מעצרו של הקטין יגרום לו להפנמת חומרת מעשיו ולהשלכות שיש למעשיו על חייו וגורלו. משכך, מצטרפת אני לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה שירות המבחן ישלב את העורר ברשימת המתנה למעון נעול ויעשה כל מאמץ למצוא עבורו מקום במסגרת זו. ברגע שיתפנה מקום עבורו יגיש העורר בקשה לעיון חוזר לבית המשפט קמא לצורך שחרורו לחלופה זו.

כמו כן, יש לעשות מאמץ כי ההליך המתנהל כנגד העורר יסתיים במהרה. בדיון נמסר לי כי קבוע מועד הוכחות לחודש ספטמבר. להערכתי, מועד זה לא יספיק לסיום ההליך. לפיכך מתבקשת התביעה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע מועד הוכחות נוסף על מנת לוודא שההליך לא יתמשך מעבר לדרוש בהתחשב בכך שהקטין מצוי במעצר.

בכפוף לדברים אלו הערר נדחה.