בש"פ 6523/05 פלוני נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתקיימים במסגרת משפט רצח בו הוא נאשם.

2.כנגד העורר, קטין יליד 1987, הוגש בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער כתב אישום בגין עבירות רצח ושימוש בנשק. על פי עובדות האישום, ביום ה- 15.5.05 התפתחה תגרה בין העורר לבין אחד, סלאח עמאש. בליל אותו היום עברו העורר וכמה מחבריו בסמוך לבית משפחת עמאש, שם יצא לקראתם אבראהים עמאש, אחיו של סלאח, והחל לירות לעברם באקדח. במקום התפתחה קטטה, שלאחריה פרשו העורר וחבורתו מן המקום. העורר שב לאחר מכן אל זירת האירוע, מצויד באקדח ומלווה במספר חברים, וירה לעבר בית משפחת עמאש. כתוצאה מן הירי נפגעה דיבה עמאש, אחותו של סלאח, פגיעות אנושות. היא פונתה מן הזירה, וכתוצאה מאיבוד דם פנימי וכשל נשימתי נפטרה זמן קצר לאחר מכן.

3.עם הגשת כתב האישום, נתבקש בית המשפט לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט (כב' השופט א. שיף) קבע כי ישנן ראיות לכאורה למעורבות העורר בעבירות המיוחסות לו ומתקיימת עילת מעצר בעניינו. הוא שלל את טענת ב"כ העורר לפיה חובה עליו מכח הדין לקבל תסקיר מבחן טרם ההחלטה בענין המעצר במסגרת סעיף 12(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971. הוא ציין כי, מצד אחד, מעצר קטין הינו הליך חריג ונדיר, אולם בה בעת יש לנקוט מדיניות לפיה גילו הצעיר של העבריין אינו גורע מן החובה להגן על הציבור. עמד על מעשיו החמורים של העורר ועל מסוכנותו הגדולה ועל העובדה כי האקדח בו השתמש טרם נמצא. בנסיבות אלה קבע כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים, ואין מקום להחלת חלופה.

4.ב"כ העורר מיקדה את טיעוניה בערר בחלופת מעצר. לטענתה, חוק המעצרים והתפיסה שהתפתחה סביבו מדגישים את היותה של חלופת מעצר אופציה רלבנטית גם בעבירות חמורות, ובכלל זה בעבירות רצח, אשר גם לגביהן יש לבחון אם ניתן להפיג את מסוכנותו של נאשם בדרך של חלופת מעצר. במיוחד כך הם פני הדברים כאשר מדובר בנאשם קטין. לטענת ב"כ העורר, סעיף 12 (א) לחוק הנוער, על פי נוסחו, משמיע חובה על שירות המבחן להכין תסקיר מעצר בטרם יישלח קטין למעצר. הדבר לא נעשה במקרה זה, ובכך, לדבריה, שגה בית המשפט קמא כאשר נמנע מלהורות על הגשת תסקיר המעצר לצורך בחינת חלופה קונקרטית, חרף חומרתה של העבירה, וכאשר לא ייחס משקל מספיק לעובדה כי העורר חסר עבר פלילי.

5.נוכח טענותיה של ב"כ העורר בדבר חשיבותו של תסקיר מעצר בעניינו של העורר במקרה זה, ראיתי להורות על הגשת תסקיר כאמור, וזאת בלא צורך להכריע בהקשר זה בהיבט העקרוני שבטענות ההגנה בדבר משמעותו של סעיף 12(א) לחוק הנוער.

6.ביום 14.8.05 נתקבל תסקיר מעצר המציג ניתוח מקצועי מפורט ביחס לעורר ולמכלול הנתונים הרלבנטיים לשאלת מעצרו. בין השאר, ניתח התסקיר אפשרות חלופת מעצר בבאר שבע אצל אחיו הבכור של העורר, אולם שלל זאת כאופציה ראויה משלא היה נכון להמליץ עליה כמנטרלת את מסוכנות העורר בשים לב לאופי העבירות המיוחסות לו. הוא בחן גם אפשרות לחלופה במסגרת נעולה, וציין בהקשר זה כי המסגרת היחידה העשויה להיות רלבנטית היא ב"נוף הרים" בירכא, לשם מתקבלים נערים לאחר גזר דין או לצורך הסתכלות נעולה ואיבחון. מהתסקיר עולה כי אופציה זו גם היא אינה ישימה וזאת, בראש וראשונה, מאחר שהיא מהווה מסגרת טיפולית-שיקומית ואיננה משמשת חלופת מעצר על פי תכליתה. ומכל מקום, ישנה רשימת המתנה ארוכה למעון זה, של בעלי צרכים עדיפים על אלה של העורר. מעבר לכל אלה, העורר עצמו הביע התנגדות נחרצת לשילובו במעון נעול. הוא הביע העדפה להשאר בתנאי בית המעצר, והעלה התנגדות תקיפה לשהות במעון נעול. לאור מכלול טעמים אלה, לא מצא שירות המבחן חלופת מעצר הולמת לנער. בנסיבות אלה, ולאור טעמיו של שירות המבחן, גם בקשתה הנוספת של ב"כ העורר מיום 18.8.05 לערוך פגישה נוספת בין קצין המבחן לנער ואביו כדי לבחון את נכונותו כיום להשתלב במסגרת מעון נעול לא תוכל לסייע, שכן נכונות כזו, גם אם תוכח, לא תייתר את שאר הגורמים שבשלם אין מסגרת סגורה זמינה ראויה העשוייה כיום לשמש חלופה הולמת לעורר.

7.על יסוד כל האמור, דין הערר להידחות. מסוכנותו של העורר כפי שעולה מאופי העבירות המיוחסות לו היא בדרגת חומרה גבוהה ביותר. גילו הצעיר והעדר עבר פלילי קודם אינם מקהים מסוכנות זו. יש לגונן על הציבור מפני שחרורו של העורר לחופשי פן יחזור ויסכן את הציבור במעשי פשע חמורים. אף ששאלת חלופת מעצר נבדקה לגופה, לא נמצאה חלופה קונקרטית שיש בה כדי לענות על מסוכנותו הגבוהה של העורר. לאור זאת, אין מנוס מהשארתו במעצר, עד תום ההליכים נגדו.

הערר נדחה.