בש"פ 6538/98 מדינת ישראל נ. גאסן זבידאת

המשיב מואשם בכתב-אישום, שהוגש בתאריך 29.1.98, בעבירות רצח ושוד בנסיבות מחמירות והוא עצור עד תום הליכי המשפט.

הליכים אלה החלו באיחור, הן בשל לוח המשפטים של בית-המשפט והן בשל לוחות המשפטים של התביעה והסניגור. כך לא ניתן היה להתחיל בשמיעת ההוכחות בחודש יוני 1998, ושמיעת ההוכחות החלה בחודש יולי 1998. מאז מתנהל המשפט מתנהל בקצב ראוי, נשמעו מספר עדים ונקבעו ישיבות הוכחות נוספות. בתוך כך חלפו תשעה חודשים והמדינה מבקשת הארכת המעצר ב90- יום.

הסניגור מתנגד לכך בתוקף וטענתו היא כי ממילא ב90- הימים לא ניתן יהיה לסיים את המשפט. זאת, כיוון שהמשפט הינו מורכב ומסובך וכיוון ש22- עדים מרכזיים, מתוך 38 עדי התביעה במשפט טרם נשמעו, ושמיעתם תדרוש זמן רב.

אפילו כך היה הדבר, הרי המסקנה המתבקשת הייתה להקדיש את 90 הימים לקביעת מועדים נוספים לשמיעת הוכחות. אלא, שמעיון ברשימת עדי התביעה עולה כי מתוך 38 עדי התביעה, 22 הם אנשי משטרה ואחד מהם הוא פתולוג. שמיעתם של עדים אלה לא תדרוש זמן רב ויתכן שחלקם אף לא ייקראו להעיד, כיוון שהגישו חוות-דעת.

בנסיבות אלה נראה לי שבמאמץ ראוי, כפי שראוי לעשות, ניתן יהיה לסיים את המשפט, במהלך 90 הימים.

בהתחשבי באופי העבירות ומהותן וכן בעובדה שהמשפט מתנהג היום בקצב ראוי, אני מחליטה לקבל את בקשת המדינה ומאריכה את מעצרו של המשיב ב90- יום החל מתאריך 29.10.98, או עד למתן פסק-דין, הכול לפי המוקדם.