בש"פ 6562/06 מדינת ישראל נ. וליד ריאן

1.בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי המשיבים קשרו קשר לגרום למותו של אחמד מחמוד חמוד (להלן: "המנוח"), על רקע של נקמת דם בגין אירועים הנמשכים כשלושה עשורים. את זממם ביצעו המשיבים בתאריך 25.3.05, כאשר הגיעו לביתו של המנוח ברכב גנוב, וכשהם מצוידים באקדח. הם ירו לעבר המנוח, שהסב בחצר הבית, חמשה כדורים שפגעו בו וגרמו למותו.

המשיבים הועמדו לדין באשמת ביצוען של עבירות רצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע פשע, ונשיאה והובלה של נשק שלא כדין.

2.כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחודש נובמבר 2005, וביום 15.12.05 נעצרו המשיבים עד תום ההליכים, בהסכמתם, תוך שמירת זכותם לעתור בכל עת לשחרורם. מאז הוגש כתב האישום קוימו 4 ישיבות הוכחות בלבד, בהן החלה וטרם הסתיימה עדותו של מדובב ששהה בתא בו היה עצור משיב 1, ושעל פי גרסת המדינה הנו העד העיקרי מטעמה. עתה, בתום 9 חודשים מיום הגשתו של כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ולכך מתנגד בא כוחם המלומד, עו"ד ד' יפתח.

3.נדמה כי אין צורך לומר שההליכים בעניינם של המשיבים, אינם מתנהלים בקצב הרצוי, ואם תיק זה יצטרך להישמע עד לסופו, כי אז נראה שהמדינה צפויה להגיש בקשות נוספות להארכת המעצר מכוח סעיף 62 הנ"ל. זו תוצאה של העומס הרב המוטל על המותבים של בתי המשפט המחוזי הדנים בתיקי פשע חמור, ועל כך התרענו בעבר רבות תוך הדגשת הצורך למצוא למצב זה פתרון מערכתי. בכיוון זה נעשה לא מעט, אולם נראה כי העומס נותר שריר וקיים, והתיק הנוכחי הוא דוגמה מובהקת לכך. בית משפט קמא קבע לו מועדי-דיון לא מעטים, אולם הוא נאלץ לבטל את מרביתם עקב הצורך לסיים הליכים בתיקים אחרים, דחופים אף הם.

מנגד, מדובר במשיבים שנוכח הסכמתם למעצרם, רשאי אני להניח כי קיימת נגדם תשתית של ראיות להוכחתו של כתב האישום. והרי עובדותיו של זה האחרון מלמדות על שניים שנדברו ביניהם להביא למותו של אדם בעקבות חשבון דמים ממושך. מי שכך נוהג, מלמד על עצמו כי סכנה מופלגת נשקפת ממנו, ואיני משוכנע כי מדובר ב"סיכון נקודתי", כהגדרתו של עו"ד יפתח. בנסיבות אלו, וחרף השיהוי הניכר בהליכים, סבורני כי אין מנוס מהמשך מעצרם של המשיבים, וכל שנותר לקוות הוא כי בית המשפט המחוזי ימצא דרך לקדם את ההליכים, כדי להביא לסיומם במועד מוקדם ככל הניתן.

4.אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, שתחילת מניינם ביום 18.8.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 2072/05 של בית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.