בש"פ 66/22 שאוקי אבו זייד נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 7.10.2021 ומיום 7.12.2021, במ"ת 62896-07-21 (השופט ש' מלמד ). בהחלטה הראשונה נקבע, כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה. בהחלטה השנייה נקבע, כי העורר ייוותר במעצר מאחורי סורג ובריח, עד תום ההליכים.

2.

בגמר הדיון, בעקבות הערותי, הסכים ב"כ העורר לגבי עצם קיומן של ראיות לכאורה, הגם שיש בחומר הראייתי כרסום מסוים. לדעת ב"כ המשיבה, אין כרסום. כך או כך, נקודת המוצא להחלטה זו היא שישנן ראיות לכאורה, אם כי ישנו גם כרסום מסוים.

3.

לאחר שעיינתי בטענות העורר בכתב, ושמעתי את טיעוני בא-כוחו על-פה, באתי לכלל מסקנה, כי דין הערר – להידחות. מסוכנותו של העורר – זועקת. לחובת העורר עבר פלילי עשיר, שלוש הרשעות קודמות בשלוש עבירות: שוד, איומים, ומתן אמצעים לביצוע פשע. האחרונה שבהן, מיום 8.2.2021, ימים ספורים טרם ביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. שלושה תסקירים הוגשו בעניינו של העורר, אף אחד מהם לא בא בהמלצה על שחרור לחלופת מעצר. גם אם אתעלם מכפירתו של העורר במיוחס לו, וזו זכותו, כדי לנהל את משפטו כראות עיניו, התמונה העולה מן התסקירים – קשה ומעיקה. כך למשל, צוין בתסקירים, כי בעבר, עת שהה העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני, נרשמו לחובתו מספר הפרות של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, אותן ייחס העורר ל "כשלים טכניים באיזוק" .

4.

עולה על כולנה, המסוכנות הנלמדת מן המעשה הנוכחי שבגינו מואשם העורר: 'ביצוע בצוותא' של שני אירועי ירי, ברחובה של עיר ואם בישראל. זאת, תוך סיכון כפול של עוברי אורח בלתי-מעורבים. הן ירי חסר הבחנה, הן נהיגה פרועה ומסוכנת. בחסדי שמיים, הסתיימו הדברים כפי שהסתיימו, אך בכך אין כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מכיוונו של העורר, כלפי בני החברה כולה. משאלו הם פני הדברים, חרף הכרסום המסוים בראיות, אין די בו כדי להטות את הכף, לעבר שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

5.

אשר על כן, הערר נדחה בזאת.

העורר יוותר במעצר עד תום ההליכים.