בש"פ 6603/09 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בארבעים וחמישה ימים החל מיום 30.7.09 או עד למתן פסק הדין בת"פ 518/07 בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.

כנגד המשיב - יליד 14.9.90 - הוגש ביום 10.10.07 כתב אישום, המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בכתב האישום נטען, בתמצית, כי במסגרת קטטה ב- 29.9.07, שהמשיב אף לא היה צד ישיר לה, שלף סכין ודקר נער אחר בפניו. בעת הגשת כתב האישום היה המשיב קטין, ולפיכך חל עליו חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. ביום 30.7.09 נכנס לתוקף תיקון בחוק, שלפיו תקופת המעצר עד תום ההליכים של קטינים קוצרה לשישה חודשים, ותקופת הארכת המעצר קוצרה ל-45 ימים. אין חולק כי בשעה שהוגשה הבקשה ב- 18.8.09 היה המשיב במעצר ללא "כיסוי" כדין, בהעדר הוראת מעבר בחוק. הבקשה נקבעה מיידית לדיון ליום 23.8.09, אך בשל היעדרות בא כוחו של המשיב מן הארץ נדחה הדיון ל- 31.8.09.

ג.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים (ב"ש 327/07). על פי החלטה מיום 4.11.07 שוחרר המשיב לחלופת מעצר בבית. לאחר הפרה מסוימת של תנאי השחרור, דחה בית המשפט ביום 13.5.08 את בקשת המשיב להקלה בתנאי שחרורו כדי לאפשר את חזרתו ללימודים, בשל הפרת התנאים. ערר על החלטה זו התקבל חלקית (ראו החלטתי בבש"פ 4384/08 מיום 22.5.08), והתאפשר למשיב לצאת ללימודים בבית הספר, תוך שהוא מלווה באחד המפקחים. ביום 26.8.08 שוחרר המשיב, בהמלצת שירות המבחן, למסגרת לימודית בבית הספר ת.ל.ם. ביום 19.10.08 - לאחר שהשתולל המשיב בבית אמו, גרם נזק לרכוש, ונעצר בגין הפרה של תנאי שחרורו - הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו למעצר בית בפיקוחה של ערבה אחרת, בתנאים מגבילים, לרבות איזוק אלקטרוני, תוך שניתן לו לצאת ללימודים בבית הספר. ביום 18.2.09, לאחר שנעצר המשיב פעם נוספת בהפרה של תנאי מעצרו כשברשותו חומר החשוד כחשיש וכן סכין, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים.

ד.

בבקשה הנוכחית נמסר – בכל הנוגע להימשכות ההליכים - כי התקיימו בתיק חמישה דיוני הוכחות, במסגרתם תמה פרשת התביעה, והעידו המשיב ושני עדים נוספים מטעם ההגנה. כעת קבוע התיק לדיון ליום 24.9.09, ובמועד זה צפויה להסתיים פרשת ההגנה. נטען, כי העיכובים בהתקדמות המשפט נבעו ברובם המכריע מכך שהמשיב לא היה עצור משך מרביתה של תקופת ניהול משפטו, ולפיכך נקבעו המועדים לשמיעת הראיות במרווחים גדולים. (אוסיף, כי למשל ב-19.8.08 – מועד בו לא היה המשיב עצור – נקבעו ישיבות ההמשך ל- 22.3.09 ו- 22.4.09). באשר לצורך להאריך את מעצר המשיב נטען, כי העבירה המיוחסת לו ונסיבות ביצועה מעידות על מסוכנותו, וכי נוכח העובדה שהפר שוב ושוב את האמון שניתן בו על ידי בית המשפט, והפר את תנאי מעצרו, ברי כי אין בחלופות המעצר המוצעות כדי להציב לו גבולות ולמנוע את הישנות העבירות. הוסיף בא כוח המדינה כי אכן כיום מוחזק העורר בלא "כיסוי" חוקי, אך ביקש תשריר; ועוד הוסיף, כי בעוד כשבועיים יהא צורך בישיבת הארכה נוספת. עו"ד גורדון הפנה לשני כתבי אישום התלויים ועומדים כנגד המשיב בגין עברות בתקופת ההגבלות ולהפרות האיזוק האלקטרוני מצדו. נטען במיוחד לעניין כתבי האישום, כי אין מדובר בהפרות סתמיות.

ה.

בא כוח המשיב קבל על כך שההליכים נמשכים כמעט שנתיים, ושנה שלמה לא היה ולוא דיון אחד. עוד טען כי עד הגנה מרכזי, שחשיבותו להגנה גבוהה והטוען כי הדוקר לא היה המשיב אלא אחר, מודיע לבא כוח המשיב שלא יבוא להעיד, או יבוא וישנה את גירסתו (וצו הבאה נגדו בוטל). אציין כאן כי הצעתי לעו"ד בונדר לפנות לבית המשפט, ולבקש כי תימסר הודעה לעד על-ידי מזכירות בית המשפט על הצורך לבוא לעדות. עוד ביקש עו"ד בונדר כי ייבדקו חלופות באמצעות תסקיר, וזאת מתוך הנחה כי פרשת ההגנה לא תסתיים ב- 24.9.09, המועד הקבוע לכך.

ו.

עיינתי בתיק ובחומר שהוגש. שני כתבי האישום התלויים ועומדים כנגד המשיב הוגשו בגין אירועים שלאחר הפרשה נשוא התיק דנן. האחד עניינו איומים על אמו ב- 7.9.08 וגרימת נזק קשה בביתה (בעבירות היזק לרכוש במזיד ואיומים); והאחר עניינו הפרת הוראה חוקית על-ידי הפרת מעצר בית, החזקת סכין, וכן חשיש לצריכה עצמית וכלי לעישון סמים – ב- 15.10.08. לא ברור מדוע לא נסתיים הדיון בשני כתבי האישום (הראשון – על עבירות לכאורה עוד בעת היות המשיב קטין).

ז.

במכלול חוששני שאין מנוס מהיעתרות לבקשת המדינה. אכן, תפקידו של בית משפט זה בהליך לפי סעיף 62 הוא בקרת ההליך, לא יתכן חולק, יהיו הסיבות אשר יהיו, שתיק נוער, שראשיתו כשהמשיב היה בן 17, צריך היה להסתיים מכבר, אך כתום שנתיים מן העבירות לכאורה לא אירע הדבר, ואין מ דובר בתיק מורכב ומסובך. "הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שבהיכל", וכאן נוכח ההתפתחויות שקולר חלקן תלוי במערכת המשפט וחלקן במשיב – הגענו עד הלום. אילולא ההפרות לא היה המשיב שרוי במעצר, והיה ממשיך בלימודיו, אך אין לשכוח את שלום הציבור, ועד הנה למרבה הצער הוכיח המשיב כי קשה מאוד ליתן בו אמון, כפי שפורט מעלה.

ח.

מסקנתי היא כי יש - בכל אי הנחת שבדבר - לקבל את הבקשה, שפירושה המשך המעצר לכשבועיים ימים, שכן בתום 45 יום מ- 30.7.09 על עניינו של המשיב להידון מחדש בבית משפט זה, וזאת עוד בטרם המועד שנקבע להמשך הדיון בבית המשפט המחוזי, קרי 24.9.09.

ט.

נוכח ההימשכות והיות המשיב עתה חודשים ארוכים במעצר, יש מקום כי לקראת הדיון הבא בבית משפט זה יוגש תסקיר עדכני, וזאת עד 10.9.09 – ואני מקדים תודה לשירות המבחן, שהמשיב מוכר לו. ועוד, וזו עיקר : הצדדים מתבקשים לפנות בדחיפות לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע תאריך או תאריכים נוספים בהקדם. על משפט זה להסתיים בכל ההקדם, ובראש וראשונה בשל היות המשיב קטין בעת העבירה המיוחסת לו.

בכפוף לכך נעתר אני לבקשה.