בש"פ 6613/18 מדינת ישראל נ. אליהו עמר

1.

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 05.10.18 או עד למתן פסק דין

בתפ"ח 29861-07-16 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. מדובר בבקשה להארכת מעצר שביעית.

בתמצית ייאמר כי למשיב מיוחסות עבירות מין במשפחה אשר בוצעו במספר רב של הזדמנויות בבתה של בת זוגו של המשיב בין השנים 2016-2014, בהיותה בת 12-10, – עבירות אינוס ניסיונות אינוס ומעשים מגונים. בנוסף, המשיב איים על הקטינה שלא תספר לאמה על מעשיו, אחרת תכנס לכלא.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכך גם הורה בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 28.2.2017. משחלפו 9 חודשים ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו ל-90 ימים וזו התקבלה על ידי בית משפט זה בהחלטה מנומקת מיום 30.3.2017 ( בש"פ 2698/17, השופט י' דנציגר ).

מאז שבה והגישה המבקשת 5 בקשות נוספות להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים כל פעם, והמעצר הוארך מעת לעת כמבוקש ובהסכמה על ידי בית משפט זה. לאחרונה הוארך המעצר בהחלטת השופט נ' סולברג מיום 1.7.2018 ( בש"פ

4971/18). ההארכה היתה בהסכמה כאמור; עם זאת הורה בית המשפט כי קודם לדיון בהארכת מעצר נוספת ככל שתתבקש, ואם לא תסתיים פרשת ההגנה קודם לכן, יוגש תסקיר עדכני על ידי שירות המבחן לבית משפט זה כדי שיעמוד לעיני המותב שידון בבקשת הארכה כזו – היא הבקשה שלפניי.

אכן הוגש תסקיר על ידי שירות המבחן לקראת הישיבה היום שבו קבע שירות המבחן כי "להערכתנו קיימת רמת סיכון במצבו של [המשיב] להישנות התנהגות פוגענית וכוחנית במתלוננת ומשפחתה, אף אם זאת לא תעשה באופן ישיר". כן ציין שירות המבחן כי המשיב ביקש להשתחרר לבית דודו, אח של אביו, בפיקוחו של הדוד ובפיקוח אשתו של הדוד; אלא שעד מועד כתיבת התסקיר, ביום 17.9.2018, בני הזוג לא הגיעו לפגישה שנקבעה ואף לא יצרו קשר עם שירות המבחן. על כן, בסופו של דבר קבע שירות המבחן "לאור רמת הסיכון במצבו של [המשיב] ובהעדר חלופה, אין אנו ממליצים על שנוי בתנאי מעצרו".

3.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה להארכת מעצר כזו המונחת לפתחי, שומה עליו לשים על כף המאזניים מצד אחד קיומה של עילת מעצר ובעיקר מסוכנותו של המשיב, ומצד שני שומה עליו ליתן את הדעת לקצב הימשכות ההליכים והצפי להמשך ניהול המשפט. לא יכול להיות חולק על מסוכנותו של המשיב בענייננו, לנוכח העבירות החמורות המיוחסות לו בכתב האישום. המסוכנות היא אינהרנטית וסטטוטורית גם יחד. עם זאת, כאמור, שומה על בית משפט ליתן דעתו גם לקצב הימשכות ההליכים.

בענייננו טרם הסתיימה פרשת התביעה, אך לא זה הקושי העיקרי לטעמי אלא העובדה שמאז התקיימה ישיבת ההוכחות האחרונה ביום 5.3.2018, מועד הדיון הבא שנקבע נדחה מעת לעת בשל אילוצי בית המשפט – כך לטענת שני הצדדים – והדיון הבא קבוע ליום 24.10.2018. הנה כי כן, חלפו כ-8 חודשים מאז ישיבת ההוכחות האחרונה בלא שהתקיים דיון כלשהו בעניינו של המשיב, וגם עתה קבועה ישיבה אחת בלבד כאשר הצפי הוא שיידרשו ככל הנראה לפחות שתי ישיבות נוספות. מצב זה קשה לקבלו. כאשר ענין זה לנגד עיניי, סבורתני כי לעת הזאת נקודת האיזון משתנה ויש לחתור לשינוי הסטטוס של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני ובהשגחת משמורנים מתאימים.

4.

עולה מתסקיר העדכני של שירות המבחן כי ביקש לבחון אפשרות למעצרו של המשיב כאמור, בבית דודו (אח של אביו), בפיקוח הדוד ואשתו, אלא שהתעוררו קשיים לתיאום פגישה עימם. הדוד כפי שנאמר לי על ידי בא-כוח המשיב נמצא כעת באולם והודיע כי הוא נכון לקיים פגישה בכל עת כשיזומן על ידי שרות המבחן, הוא ואשתו.

על כן בשלב זה, מתבקש שירות המבחן ליתן

תסקיר משלים בתוך 14 ימים שבו תיבחן החלופה המוצעת וכן האפשרות למעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. כדי לייעל את הדיון, בתוך פרק זמן זה מתבקש גם מנהל הפיקוח האלקטרוני לבדוק את היתכנות הפיקוח בכתובת המוצעת, שכפי שהובהר נמצאת במרחק של כ- 60 ק"מ ממקום מגוריה של המתלוננת. לאחר קבלת דוח הפיקוח והתסקיר כאמור, יבחן בית המשפט המחוזי את השמתו של המשיב במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני כאמור, תוך קביעת תנאים וערבויות כפי הבנתו; והכל מותנה בהתאמת המשמורנים ובהיתכנות הפיקוח האלקטרוני. בכפוף לכך הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים החל מיום 5.10.2018 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.