בש"פ 6618/20 מדינת ישראל נ. בר- אל לוי

בעניינם של המשיבים 4-2 בבש"פ 6618/20 ובעניינם של המשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20

בקשה רביעית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בתשעים ימים החל מיום 12.10.2020 או עד מתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתפ"ח 42209-04-19 בעניין המשיבים 4-2 בבש"פ 6618/20; ובתפ"ח 42587-04-19 בעניין המשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20 (להלן ביחד: המשיבים ); לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 18.4.2019 הוגשו כתבי אישום כנגד המשיבים. תיאור האישומים והשתלשלות הליכי המעצר פורטו בהרחבה במספר הליכים קודמים (ראו, בין היתר: בש"פ 2227/20 מדינת ישראל נ' אבו עובייד (5.4.2020) (להלן: עניין אבו עובייד )). בתמצית, ייאמר כי עסקינן בנאשמים המעורבים בפרשה המכונה "טלגראס", שעניינה פלטפורמה לסחר, הפצה, תיווך וייעוץ בסמים מסוכנים, בהיקפים נרחבים, אשר הוקמה בחודש מרץ 2017 על גבי רשת ה"טלגרם" – מערכת להעברת מסרים מיידים ומוצפנים באינטרנט – ופעלה, כך על פי האישום, במתכונת היררכית ומאורגנת של ארגון פשיעה. בגין המעשים האמורים הגישה המבקשת שני כתבי אישום: האחד, נגד מי שעל פי המיוחס נמנו על "דרג הניהול הבכיר" של הארגון (הוא כתב האישום מושא הבקשה בבש"פ 6618/20); והשני, נגד נאשמים בתפקידים זוטרים יותר בהיררכיה הארגונית אשר היו אחראים לניהול השוטף של הפלטפורמה, לצד מתכנתים ושליחים (הוא כתב האישום מושא הבקשה בבש"פ 6621/20). למשיבים מיוחסים, כל אחד על פי חלקו ובתקופות רלוונטיות שונות, עבירות שעיקרן תיווך וסחר בסמים, הדחת קטינים לסמים והלבנת הון. בחלק מהמקרים מדובר בריבוי עבירות, ובנוגע לתקופות מסוימות נטען כי העבירות בוצעו במסגרת פעילות בארגון פשיעה כאמור (לחלק מהמשיבים מיוחסים עבירות נוספות, הכל כמפורט בכתבי האישום).

2.

המשיבים נעצרו, ובמסגרת בקשות להארכת מעצרם עד תום ההליכים, נדונו חלופות מעצר בעניינם. בסופו של יום, נקבע מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

משחלפו תשעה חודשי מעצר, הגישה המבקשת בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים בשני ההליכים בתשעים ימים. בהחלטת השופט א' שטיין מיום 30.1.2020 בבש"פ 140/20, נקבע כי בד בבד עם קבלת הבקשה על הארכת המעצר, על המדינה לעשות דיפרנציאציה ברורה בין אלו שמעצרם מאחורי סורג ובריח הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם מסוכנותם והחשש לשיבוש הליכים או הימלטות מאימת הדין, לבין אלו שניתן לשחררם לחלופת מעצר כזאת או אחרת, לרבות מעצר תחת פיקוח אלקטרוני.

בעקבות בקשות לעיון חוזר ותסקירי שירות מבחן משלימים שהוגשו בעניינם של המשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם בפיקוח אלקטרוני בימים 22.3.2020 ו-5.3.2020, בהתאמה.

ביום 30.3.2020 וביום 5.4.2020 הוארך בפעם השנייה מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, בהחלטת השופט ע' פוגלמן (בש"פ 2227/20; המשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20 הסכימו להארכת מעצרם).

בהמשך, בעקבות בקשות לעיון חוזר ותסקירי שירות מבחן משלימים שהוגשו בעניינם של המשיבים 4-2 בבש"פ 6618/20, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם בפיקוח אלקטרוני בימים 25.5.2020, 4.6.2020 ו-5.5.2020, בהתאמה.

ביום 9.7.2020 הוארך בפעם השלישית מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, בהסכמתם, בהחלטות השופטת ע' ברון (בש"פ 4437/20; בש"פ 4438/20).

אם נסכם את תמונת המצב, לעת הזו עצורים כל המשיבים בפיקוח אלקטרוני. יצוין כי מעצרו של המשיב 1 בבש"פ 6618/20 מאחורי סורג ובריח, ומעצרם של המשיבים 1 ו-4 בבש"פ 6621/20 בפיקוח אלקטרוני, הוארך בתשעים ימים בהסכמתם (ראו החלטותיי בהליכים דנא מיום 21.9.2020 ומיום 29.9.2020). יתר המשיבים, בשני ההליכים, מתנגדים לבקשות.

ההליכים בתיק העיקרי בבש"פ 6618/20

3.

עד כה התקיימו בתיק שבכותרת חמישה-עשר דיוני הוכחות, ונקבעו ארבעה-עשר דיוני הוכחות נוספים, בימים שבין ה-11.11.2020 עד ה-24.3.2021.

מאז הארכת המעצר הקודמת, שמיעת העדויות התעכבה קמעא, הן בשל הצורך בהכרעת המותב בנוגע לקבילות ראיות דיגיטליות שנאספו במסגרת החקירה, הן לאור בקשות שונות של המשיבים לגילוי חומרי חקירה ולצו גילוי מסמכים, לפי סעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ ), בהתאמה.

ההליכים בתיק העיקרי בבש"פ 6621/20

4.

עד כה התקיימו בתיק שבכותרת תשעה דיוני הוכחות. אשר להמשך דיוני ההוכחות, הורה בית המשפט על מתווה משפט במסגרתו ישמעו הוכחות בכל יום ראשון בשבוע, החל מיום 15.11.2020 ועד ליום 25.7.2021, ובסך הכל נקבעו שלושים ושבע מועדי הוכחות.

נימוקי הבקשות

5.

בבקשות טענה המבקשת כי המשיבים פעלו באופן שיטתי, במסגרת של ארגון פשיעה, לתיווך בעסקאות סמים מסוכנים שהיקפן נאמד במאות מיליוני שקלים, ובו הועסקו אלפי סוחרי סמים והודחו קטינים לסמים. המבקשת מציינת כי לכל המשיבים היה תפקיד משמעותי בארגון. לפיכך, לטענת המבקשת, יש בכך כדי להעיד על מסוכנותם הרבה, המחייבת את המשך מעצרם. המבקשת מדגישה כי על אף מסוכנותם, בהתאם לאמות המידה שהתווה בית משפט זה ולאור חלוף הזמן, צומצמה הפגיעה במשיבים באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד טענה המבקשת, כי בשל מורכבות הפרשה, ריבוי הנאשמים בה והיקף חומרי החקירה, התקדמות ההליכים העיקריים בעניינם של המשיבים היא כמצופה מתיקים בסדר גודל שכזה. באופן ספציפי, ביחס להליך מושא הבקשה בבש"פ 6618/20, סבורה המבקשת כי משהוכרעו רובן של הבקשות לפי סעיפים 74 ו-108 לחסד"פ, צפויה התקדמות משמעותית בהליך העיקרי. אשר להליך מושא הבקשה בבש"פ 6621/20, המבקשת טוענת כי המותב עושה מאמצים ניכרים להקפיד על שמיעת דיוני ההוכחות במועדם, תוך שנקבע לשם כך מתווה מסודר לשמיעת ההליך ברציפות.

טיעוניי המשיבים בבש"פ 6618/20

6.

בדיון לפניי הלינו באי כוח המשיבים 4-2 כנגד הימשכות ההליך העיקרי. צוין, כי מספר העדים שהעידו עד כה מועט עד מאוד; צפויות עוד ישיבות הוכחות רבות והסיום אינו נראה באופק. עוד נטען, כי מאז הושמו המשיבים בפיקוח אלקטרוני לא נרשמה אף הפרה מצידם וכי מסוכנתם אינה "זועקת לשמיים". לטענתם, במכלול הנסיבות, אין לפיקוח האלקטרוני תועלת והם מבקשים לבטלו ותחת זאת להורות, לכל היותר, על מעצר בית לילי.

טיעוניי המשיבים בבש"פ 6621/20

7.

בדיון לפניי התנגדו באי כוח המשיבים 3-2 לבקשה להארכת מעצר. לגישתם, לא מתקיימת מסוכנות בעניינם של המשיבים וכי ממילא שיקול זה אינו ניצב במוקד הבקשה. לביסוס טענתם, הפנו באי כוח המשיבים להחלטות שהתקבלו בעניינם של נאשמים אחרים בהליך העיקרי, לפיהן בוטל הפיקוח האלקטרוני שלהם משום שמצאו עבודה. לטענתם, מציאת עבודה אינה מעידה על הפחתה ברמת המסוכנות של אדם; על כן, אין זה מתקבל על הדעת שהמבקשת מפלה בין המשיבים לבין נאשמים אחרים בפרשה רק משום שהאחרונים מצאו עבודה. עוד נטען כי ההליך העיקרי רחוק מסיום. לפיכך, ביקשו באי כוח המשיבים 2 ו-3 להורות על ביטול מעצרם בפיקוח האלקטרוני ועל העברתם למעצר בית, תוך הגדלת שעות ההתאווררות.

תשובת המבקשת

8.

בדיון לפניי, באת כוח המבקשת חזרה על עיקר טענותיה בבקשות והדגישה כי כל המשיבים המתנגדים לבקשות מצויים בחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, אשר כוללת חלונות התאווררות של פעמיים-שלוש בשבוע לשעתיים; לחלקם ניתנה אפשרות לשימוש באינטרנט תחת פיקוח; וחלקם אף מורשים לצאת לטיפולים, לתפילות ולליווי ילדיהם. לשיטתה, תנאים אלה עומדים ברף המידתיות המתבקש. עוד ציינה באת כוח המבקשת, כי לחלק מהמשיבים ניתנת אפשרות למצוא עבודה באמצעות שימוש בתוכנות וידאו באינטרנט וכי אם תתקבלנה בקשות ליציאה לעבודה היא תבחן זאת בחיוב, כפי שעשתה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה; שכן לשיטתה, מקומות עבודה עם פיקוח מפחיתים מן המסוכנות. לבסוף, באת כוח המבקשת התנגדה לטענה כי לא מתקיימת מסוכנות במשיבים והפנתה בעניין זה הן לקביעות בהחלטות קודמות לעניין מעורבותם של המשיבים במעשים הפליליים והן לתסקירי שירות המבחן אשר לא המליצו על ביטול הפיקוח האלקטרוני.

דיון והכרעה

9.

לאחר עיון בבקשות, שמיעת טיעוניי הצדדים ובחינת נסיבותיו האישיות של כל אחד מהמשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל.

בבואו להכריע בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט להציב לנגד עיניו מחד גיסא את חזקת החפות העומדת לנאשם ועמה הזכות לחירות, ומאידך גיסא, את האינטרס של שמירה על שלום הציבור והבטחת קיומו של הליך משפטי תקין. בעשותו כן יאזן בית המשפט בין מכלול השיקולים, ובהם מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות לו, משך המעצר, קצב ניהול ההליך העיקרי ומידת החשש משיבוש הליכי המשפט (ראו למשל: בש"פ 5025/20 מדינת ישראל נ' אלבאז , פסקה 6 (29.7.2020)).

10.

בענייננו, דומה כי אין חולק על העובדה שהגשת כתבי אישום בגין עבירות תיווך וסחר בסמים מקימות כנגד המשיבים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית. אכן, חלוף הזמן במעצר לצד אותות וסימנים של הישמרות לכללים ואי-הפרה של תנאי המעצר בפיקוח, עשויים להקהות מן המסוכנות. אולם בכך לא סגי. נסיבות העבירות המיוחסות למשיבים – פעילות באמצעים טכנולוגים מתקדמים במסגרת של ארגון פשיעה – וכן קיומן של ראיות לכאורה בדבר פועלם של המשיבים כ"ראשי ענפים" שונים בארגון – יש בהן לא רק כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת מהם לציבור, אלא גם על תחכומם הרב היוצר חשש מפני שיבוש הליכי משפט והתחמקות מאימת הדין. במקרים מסוג זה, של תחכום עברייני רב, לא רק כיחידה ארגונית, אלא גם מצד כל אחד מהנאשמים בפני עצמו, נוצר חשש שמא ימצאו דרכים חדשות ויצירתיות לפעול באופן עברייני; במצב שכזה, עילת המסוכנות ועילת השיבוש של מהלך המשפט שלובות זו בזו (בש"פ 6703/16 מדינת ישראל נ' אבו כאטר , פסקאות 13-12 (11.9.2016) (להלן: עניין אבו כאטר )).

אמנם, המשקל שיש לתת לחשש מפני המסוכנות ושיבוש הליכי המשפט הולך ופוחת ככל שמתארך ההליך הפלילי ומשך המעצר, ומנגד, נעה המטוטלת לעבר העדפת זכותו של הנאשם לחירות, כחלק מחזקת החפות (השוו: עניין

אבו עובייד , פסקה 7) . אולם, סבורני כי נקודת הזמן הנוכחית עדיין לא מאפשרת את הטיית נקודת האיזון לכיוון שחרורם של המשיבים. אסביר.

11.

ראשית, כפי שהיטיבו להגדיר זאת הצדדים, בענייננו מדובר ב"מגה תיק". זוהי פרשה סבוכה, הכוללת כתבי אישום מסועפים המונים עשרות עמודים ומספר רב של עדים וחומרי חקירה. אמת המידה לבחינת קצב התקדמותו של המשפט בתיק מורכב ומסועף, כמו זה, שונה מאמת המידה לבחינת קצב התקדמותם של הליכים אחרים ( עניין

אבו עובייד , פסקה 7 ;

עניין

אבו כאטר , פסקה 15). נראה כי המותבים השונים עושים מאמצים ממשיים לשמיעת ההליך בקצב ראוי ויעיל. גם אם עדים רבים טרם העידו וההליך אינו צפוי להסתיים עד לסיום מועד הארכת המעצר, אין בכך כדי להוביל "אוטומטית" לשחרור ממעצר, במיוחד כשמדובר אך בהארכת מעצר רביעית בתיק כה מסועף.

12.

שנית, ודומה כי זה העיקר, כל המשיבים מצויים במעצר בפיקוח אלקטרוני. לדידי, המשך מעצרם בפיקוח אלקטרוני לעת הזו – חלף מעצרם מאחורי סורג ובריח – מאזן כראוי בין מכלול השיקולים שתוארו. יש במנגנון המעצר תחת פיקוח אלקטרוני אמצעי המאפשר להשיג את תכליות המעצר באמצעות פגיעה פחותה בחירותם של המשיבים ולהפכה למידתית יותר לעומת זו הנגרמת ממעצר מאחורי סורג ובריח (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקאות 27, 33 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (20.4.2016)). כפי שטענה המבקשת, למשיבים אושרו חלונות התאווררות במסגרתם יכולים הם, כל אחד בהתאם לנסיבותיו, לצאת לתפילות, ללוות את ילדיהם ולציין את חגי תשרי בארוחות משפחתיות. יש בכל אלה כדי לצמצם את הפגיעה בהם ולאפשר להם לשמר אורח חיים מסוים בקרב המשפחה והקהילה (ראו דברי ההסבר להצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014, בעמ' 296). בד בבד, מאפשר הפיקוח האלקטרוני לשמר מעקב אחר הנאשם ולוודא כי אינו נעדר ממקום הפיקוח שלא באישור. בענייננו, יש בכך כדי לענות על רמת תחכומם של המשיבים ועל החשש שמא שחרורם או מעצרם שלא בתנאי פיקוח אלקטרוני יוביל לשיבוש בהליך המשפטי או להימלטות מאימת הדין. אם כן, לא מצאתי כי נסיבותיו האישיות של מי מהמשיבים מצדיקות, נכון לעתה, כי יבוטל מעצרם בפיקוח אלקטרוני.

13.

אשר לטענה כי הסכמת המבקשת לביטול הפיקוח האלקטרוני של נאשמים אחרים בפרשה אשר מצאו עבודה, מהווה הפליה פסולה כלפי המשיבים – אין בידי לקבל טענה זו. הבחנה על בסיס מציאת עבודה ופיקוח על ידי המעסיק הינה מוצדקת ומבוססת על שוני רלוונטי. כאמור, הימשכות המעצר מצריכה לנסות ולהפחית מן הפגיעה בחירותו של אדם שטרם הוכחה אשמתו. חירות זו כוללת גם את האפשרות, בנסיבות המתאימות, לעבוד ולכלכל את עצמו ואת בני משפחתו התלויים בו. על כן, קיומה של מסגרת תעסוקתית ומעסיק אשר מוכן לפקח על הנאשם – יש בה כדי ליצור גורם מאזן שעשוי להפחית מן המסוכנות ולהצדיק את ביטול הפיקוח האלקטרוני. ויודגש, זאת יש לאשר רק כאשר מתמלאים כל צרכי הפיקוח וניתן להפיג ככל האפשר את החשש מפני מסוכנות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט (השוו: בש"פ 10188/17 מדינת ישראל נ' עמוס (7.1.2018); בש"פ 1392/19 טרויאנובסקי נ' מדינת ישראל (5.3.2019)).

14.

סוף דבר, הבקשות מתקבלות. אני מורה על הארכת מעצרם בפיקוח אלקטרוני של המשיבים 4-2 בבש"פ 6618/20 והמשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20 בתשעים ימים החל מיום 12.10.2020, או עד מתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתפ"ח

42209-04-19 בעניין המשיבים 4-2 בבש"פ 6618/20; ובתפ"ח 42587-04-19 בעניין המשיבים 3-2 בבש"פ 6621/20; לפי המוקדם.