פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
6634/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העורר
:
מחמד
בן וליד חסין
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
26.7.02 בב"ש 3763/02 בת"פ 341/02
שניתנה
על ידי כבוד השופטת ש' שטמר
תאריך
הישיבה: ג' באלול התשס"ב (11.8.02)
בשם
העורר: עו"ד שי לוי
בשם
המשיבה: עו"ד ג'ני גינזבורג
החלטה
העורר עומד לדין באשמה של ביצוע עבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד, גניבת רכב, מסחר ברכב גנוב, ניסיון למסחר ברכב גנוב ושהייה בלתי חוקית בישראל.
במהלך החודשים דצמבר 2001 עד מרץ 2002, כך על-פי כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינו, היה שותף העורר בשבעה מקרים של פריצה לכלי-רכב, חבלה בכלי רכב, גניבת כלי רכב, ניסיון לגנוב, העברת כלי רכב לשטחי הרשות הפלסטינית, ומכירתם. בעת שעשה כך נכנס שלא כדין לתחומי מדינת ישראל וחבר לשניים אחרים תושבי המדינה. העבירות המיוחסות לעורר הן חמורות. המדובר בשורה אורכה ומתמשכת של מעשי פשע שנועדו לפגוע ברכוש ולפגוע בסדרי החברה. הם נעשו תוך כדי התארגנות של מספר עבריינים, ובנסיבות שיש בהן כדי לסכן את ביטחון הציבור. בנסיבות כאלה קמה עילה למעצרם (השוו בש"פ 5431/98 פרנקל ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(4) 268, מפי השופטת ד' בייניש).
בא-כוח העורר טוען, כי אין די בחומר הראיות העומד לחובת העורר כדי להצדיק את מעצרו, בשלב זה, בשל שהוא מבוסס על עדות שותפיו שאינם נוקבים בשמו הנכון. טענה זו אין לקבל. שני השותפים העידו על עצמם כי הם מכירים את העורר. הם נתנו בו סימנים, וכשהוצגה בפניהם תמונתו הצביעו עליה כעל תמונת שותפם לעבירה. לכך מצטרפות ראיות נסיבתיות ואובייקטיביות ובמיוחד שיחות טלפון שנערכו, במועדים רלבנטיים, בין העורר לבין אחרים. יצוין, כי אין בעובדה ששותפו של העורר, אינו במעצר כיום, כשלעצמה, כדי לשנות מן המסקנה כי קמה כנגד העורר עילת מעצר.
דין הערר להידחות.
ניתנה היום, ג' באלול התשס"ב (11.8.02).
ש
ו פ ט