בש"פ 6664/21 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה ראשונה להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

ביום 14.1.2021 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשים מגונים בידי אחראי על חסר ישע; הטרדה מינית והתנכלות; סחיטה באיומים; וכן פרסום והצגת תועבה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שמתייחס לחמישה מתלוננים, המשיב עבד בתור מאמן כדורסל בין השנים 2018-2004, שבמהלכן ביצע מעשים מגונים שונים בהזדמנויות רבות בקטינים מתחת לגיל 16 אותם אימן. בנוסף, כתב האישום מייחס למשיב מקרה נוסף משנת 2020 בו סחט באיומים, תוך התחזות לאחר, את אחד המתלוננים; וכן אישום נוסף שעניינו בצריכת חומרי תועבה אסורים .

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו . בדיון שנערך ביום 24.1.2021, הסכימה באת כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אך ביקשה להפנותו לקבלת תסקיר שירות מבחן. ביום 23.2.2021 הוגש התסקיר שבמסגרתו התרשם שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון גבוהה להתנהגות מינית פוגענית מצד המשיב. נוכח רצונו של המשיב להשתלב במסגרת טיפולית ייעודית לעברייני מין, שירות המבחן המליץ על עריכת תסקיר משלים לאחר בחינת התאמתו למסגרת זו (להלן: החלופה הטיפולית ). בתסקיר משלים מיום 31.3.2021 דיווח שירות המבחן כי המשיב מתאים להשתלב בחלופה הטיפולית. ביום 13.4.2021 דחה בית המשפט את בקשתו של המשיב לשחררו לחלופה הטיפולית, נוכח חשש לשיבוש הליכי משפט מצד המשיב. לצד זאת, בית המשפט ציין כי לאחר שמיעת עדותו של המתלונן שעודנו קטין, יוכל המשיב לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון מחדש. ביום 22.4.2021 – לאחר שהמתלונן הקטין מסר את עדותו ­– קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה ) תנאים לשחרורו של המשיב למעצר בית מלא במסגרת החלופה הטיפולית, משמצא כי יש בה כדי לתת מענה למסוכנות שנשקפת מהמשיב.

3.

המבקשת הגישה ערר על החלטה זו. ביום 27.4.2021 קיבל השופט ג' קרא את הערר וקבע כי המשיב יוותר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (בש"פ 2775/21 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2021) (להלן: בש"פ 2775/21 )). בהחלטתו, ציין בית המשפט שחלופה טיפולית בשלב המעצר מהווה חריג לכלל, שיש לבחון את התקיימותו לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, ובהן מסוכנותו של הנאשם והיכולת להקהותה; כנות רצונו להשתקם; עברו הפלילי; וכן גילו. בית המשפט קבע כי יישום השיקולים האמורים בעניינו של המשיב מובילים למסקנה כי החריג האמור לא מתקיים. זאת, בין היתר כיוון ש מתסקירי שירות המבחן עולה שהמשיב מצוי בשלבים ראשוניים בלבד בכל הנוגע להבנת הפסול במעשיו; וכי קיימת סתירה בין היעדר הודאה במעשים לבין הטענה כי המשיב מעוניין לטפל בכך, באופן המעלה שאלות בנוגע לכנות כוונת השיקום. בית המשפט אף קבע כי היעדרו של עבר פלילי אינה נסיבה משמעותית המפחיתה ממסוכנותו של המשיב, נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו. בנסיבות אלו, נקבע כאמור כי אין מקום להורות על שחרורו לחלופת המעצר.

4.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ביום 31.1.2021 הוקרא למשיב כתב האישום. בדיון שהתקיים ביום 16.3.2021 מסר המשיב כי בכוונתו לטעון לטענות מקדמיות וביקש לקבוע את התיק להוכחות רק לאחר שבית המשפט יכריע בהן. ביום 17.3.2021 הגישה באת כוח המשיב טענות מקדמיות בכתב, ובהן טענה לאכיפה בררנית כלפי המשיב. ביום 8.4.2021 דחה בית המשפט את הטענותיו המקדמיות וכן קיבל, בהסכמת הצדדים, את בקשת המדינה לתיקון כתב האישום. בהחלטתו הצר בית המשפט על כך שכתב האישום תוקן רק לאחר שנטענו הטענות המקדמיות ובעקבותיהן. ביום 12.4.2021 הגישה באת כוח המשיב כפירה מפורטת בכתב לכתב האישום. ביום 13.4.2021 התקיים דיון ההוכחות הראשון. ביום 10.5.2021 הגישה באת כוח המשיב בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון לצורך השלמת משא ומתן בין הצדדים. ביום 15.6.2021 התקיים דיון הוכחות שני. דיוני הוכחות נוספים התקיימו בימים 29.9.2021 ו-19.10.2021.

5.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת נשקפת מהמשיב מסוכנות רבה שנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו ובהן ריבוי עבירות מין במספר קטינים לאורך שנים, ונתמכת בהתרשמותו של שירות המבחן ובהחלטה בבש"פ 2775/21. עוד טוענת המבקשת כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, בשים לב לכך שמיוחס למשיב ניסיון ליצור קשר עם אחד המתלוננים ואף לסחוט אותו. לעניין התקדמות ההליך, טענה המבקשת כי ההליך מתנהל בקצב ראוי נוכח התקיימותם של ארבע דיוני הוכחות ושמיעתם של 4 מתוך 5 מהמתלוננים.

6.

המשיב מתנגד לבקשה. בדיון שלפני טענה באת כוחו, בין היתר, כי אין צפי לסיום ההליך בעניינו של המשיב וכי לא ברור מתי יעיד המתלונן החמישי, שמתגורר כעת בחוץ לארץ (להלן: המתלונן החמישי ) ; וכי לא ניתן להעלות טענה לשיבוש הליכי משפט, שכן המתלונן היחיד שטרם העיד נמצא כאמור בחוץ לארץ. נוכח האמור נטען כי יש לבחון חלופת מעצר על ידי שירות המבחן.

7.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הוריתי ביום 12.10.2021 על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת וכן הוריתי לצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי לבחינת האפשרות לקבוע מועדי הוכחות נוספים ולמסור הודעת עדכון בהקשר זה (להלן: הודעת העדכון ). ביום 20.10.2021 הודיעה המבקשת כי בית המשפט המחוזי קבע שני מועדי הוכחות נוספים – דיון ביום 21.12.2021, במסגרתו יעיד המתלונן החמישי ואז תסתיים פרשת התביעה; ודיון ביום 5.1.2022 לצורך סיום פרשת ההגנה.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, ולאחר שהתקבלה הודעת העדכון, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בית המשפט יאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור ועל תקינות ההליך הפלילי (בש"פ 6517/21 מדינת ישראל נ' אלצנע , פסקה 6 (14.10.2021); בש"פ 6586/21 מדינת ישראל נ' קובי , פסקה 6 (13.10.2021); בש"פ 2186/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 4 (30.3.2020)). במסגרת עריכת האיזון האמור, יתחשב בית המשפט בין היתר במידת המסוכנות שנשקפת מהנאשם; בחלוף הזמן מאז מעצרו; בקצב ניהול ההליך העיקרי; בסיבות להימשכות ההליך; בחשש מפני שיבוש ההליך; ובאפשרות להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה מתאימה (בש"פ 5240/21 מדינת ישראל נ' זוהר אוחנה , פסקה 5 (5.8.2021)). כפי שקבע בית משפט זה בהחלטה בבש"פ 2775/21, מהמשיב נשקפת מסוכנות רבה, שנלמדת כאמור הן מאופי המעשים שמיוחסים לו – ביצוע עבירות מין באופן שיטתי תוך ניצול גילם הצעיר של המתלוננים ויחסיהם עמו – הן מהערכתו של שירות המבחן בדבר קיומה של מסוכנות גבוהה להתנהגות מינית פוגענית מצד המשיב. דברים אלו עומדים בעינם. אשר להתקדמות ההליך, כעולה מהודעת העדכון, צפויה התקדמות ניכרת בתקופת הארכת המעצר המבוקשת: פרשת התביעה צפויה להסתיים וכך גם פרשת ההגנה. משאלה הם פני הדברים, אני סבור כי בנקודת הזמן הנוכחית נוטה האיזון בין השיקולים לעבר הארכת מעצרו של המשיב.

הבקשה מתקבלת אפוא. מעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים החל מיום 14.10.2021, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26551-01-21

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.