בש"פ 5240/21 מדינת ישראל נ. זוהר אוחנה

לפניי בקשה להאריך בפעם הראשונה את מעצרו של המשיב ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

נגד המשיב הוגש ביום 9.11.2020 כתב אישום, שתוקן בהמשך, ובו מיוחסות לו עבירות הוצאת כספים במרמה מאחרים. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן בשנית (להלן: כתב האישום ), המשיב השתמש בפרטים אישיים של אחרים כדי לקבל במרמה כספים מחשבונות הבנק שלהם; נהג להצטייד מראש בכרטיס "סים" חלופי ולהתקשר – בעצמו או באמצעות אחרים – למוקד השירות של חברת הטלפון הנייד של אדם שאת פרטיו השיג; ביקש לעדכן את כרטיס הסים החלופי ברישומי החברה, ובאמצעותו הזדהה בכזב כבעל חשבון הבנק של אותו אדם; ועשה במרמה פעולות שונות בחשבונות הבנק, כמו משיכת כסף מכספומט, רכישת מוצרים בכרטיס אשראי והעברת כספים לחשבון אחר באמצעות היישומון "ביט" או בהעברה בנקאית. נטען כי המשיב פעל כך כלפי 25 מתלוננים; ב-9 מקרים סייעה לו בת זוגו, ב-4 אחרים סייע לו הנאשם 2 בכתב האישום (שנאשם לבדו בסעיף אישום נוסף), ובשניים אחרים סייעו לו אחרים; ובסך הכול קיבל המשיב במרמה 543,121 ש"ח וניסה לקבל במרמה 213,502 ש"ח (נוסף על ניסיונות "כלליים", בלי סכום כסף נקוב). על אלה יוחסו למשיב עבירות התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (ב-23 סעיפי אישום); הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 17 סיפה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (ב-16 סעיפי אישום); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה לחוק העונשין (ב-19 סעיפי אישום); וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 סיפה ו-34ד לחוק העונשין (ב-17 סעיפים אישום). בחלק מסעיפי האישום יוחסו כמה עבירות (בין שתיים ל"ריבוי עבירות") בנוגע לעבירה מסוימת, וברוב המקרים יוחסו עבירות אלו גם לפי סעיף 29 לחוק העונשין.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים. נוכח היקף חומר החקירה ציינה באת כוח המשיב כי מוסכם שקיימות ראיות לכאורה, תוך שמירה על הזכות לבקש לדון בסוגיה זו לאחר עיון בחומר, וביקשה לקיים דיון בשאלת חלופת מעצר. ביום 22.11.2020 קיבל בית משפט השלום בקריות (כב' סגן הנשיא י' טורס ) את בקשת המעצר. צוין כי בחומר החקירה אכן יש ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בית המשפט מצא כי למשיב מיוחסים מעשים רבים במשך כ-10 חודשים בשיטתיות ובתחכום רב להונאת אזרחים וחברות גדולות בסכומים ניכרים; כי המשיב פעל בעצמו ועם בת זוגו; כי מחומר הראיות עולה שהמשיב "'מכוון מטרה' להונות"; וכי הוא החל בביצוע המיוחס לו זמן קצר לאחר ששוחרר ממעצר בחשד לביצוע עבירות מרמה אחרות. מכך למד בית המשפט על עילת מעצר של מסוכנות "בעצימות גבוהה". אשר לחלופת המעצר שהוצעה, נקבע כי אין לקבל אותה, היות שהיא בבית המשיב ובת זוגו מתגוררת שם והיא סייעה לו בביצוע חלק ממעשיו; וכי יתר המפקחים שהוצעו לא יוכלו להציב למשיב גבולות ברורים ותנאים שימנעו את המשך העבירות. משום כך, נמצא, גם מעצר בפיקוח אלקטרוני והצבת תנאים לא יסייעו בהפחתת המסוכנות.

ביום 13.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' סילמן ) את עיקר הערר של המשיב. נמצא שאין מקום להתערב בקביעות של בית משפט השלום, להוציא סוגיה אחת. אין למשיב הרשעות קודמות "מכביד[ות] יתר על המידה" ודומות בתחכומן; בחינת אישיותו תסייע לגילוי הנסתר בתיק; ניהול ההליך צפוי להתארך; המבקשת התעכבה בהעברת חומר החקירה למשיב; בית משפט השלום לא שלל לחלוטין חלופת מעצר, אלא בחן את הנושא לגופו; תקדימים בעבירות דומות – כל אלה הביאו את בית המשפט המחוזי להורות לערוך תסקיר מעצר למשיב, ואם ההמלצה בו תהיה חיובית, לראות בה עילה לעיון חוזר.

המשיב לא הציע חלופת מעצר חדשה, ועל כן לא נערך תסקיר מעצר. ביום 9.5.2021 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר במעצרו. ביום 13.5.2021 דחה בית משפט השלום את הבקשה. נקבע כי אומנם המשיב עצור "תקופה לא מבוטלת" וההליך צפוי להתארך, אולם על רקע "המסוכנות הממשית" ממנו טרם השתנתה נקודת האיזון לעבר שחרור בלי פיקוח. עוד צוין שאם המשיב יבקש להשתחרר לחלופת מעצר שתאפשר להתמודד עם המסוכנות, בקשתו תידון לגופה. ביום 10.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי את ערר המשיב. נקבע כי נקודת האיזון עדיין אינה מצדיקה שחרור לחלופה, משום שההליך רק החל, האישום חמור ובהיקף נרחב, ואין סימן להפחתת המסוכנות. בית המשפט ציין שהמשיב ביקש מעצר בתנאים ללא פיקוח רציף, ולמעשה כמעט בלא תנאי, ושתוצאה זו אינה פשוטה על רקע מסוכנותו. לצד זאת, הוצע למשיב " לפנות לבית המשפט קמא, על מנת להרחיב מסד הנתונים לגביו ולבחון מסוכנותו, אולי בסיוע שירות המבחן; יכול והירתמות להליך טיפולי מוצע, אף אגב מעצר, יכולה להקהות קמעא מסוכנות, בוודאי לסייע לעתיד, והעורר יצא נשכר".

3.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי, התקיימו בו שלושה דיוני הוכחות, נשמעו בהם 7 עדי תביעה, וההגנה ויתרה על שמיעת שני עדים. אציין כי בכתב האישום מופיעים 221 עדים, וכי דיוני הוכחות נוספים נדחו מסיבות שונות: מחלת בא כוח המבקשת; פרישה של בא כוח המבקשת מתפקידו והעברת הטיפול לפרקליט אחר; חשיפה של המשיב לחולה קורונה; שביתת הפרקליטים. נוסף על כך, הנאשם 2 הגיע להסדר טיעון עם המבקשת, הודה ביום 5.7.2021 במיוחס לו בכתב האישום, וביום 19.7.2021 נגזר עונשו ל-13 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו-15,000 ש"ח קנס או שלושה חודשי מאסר תחתיו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי נשקפת מהמשיב מסוכנות בשל היקף מעשיו, השיטתיות בהם, תחכומם, התכנון מאחוריהם, הימשכותם תקופה ארוכה, ריבוי הנפגעים מהם ועשייתם באמצעים טכנולוגיים. עוד נטען שביצוע המעשים מייד לאחר שחרור ממעצר בעבירות מרמה, והרשעה קודמת של המשיב בסיוע לפריצה ובגניבה מגבירים את המסוכנות. לגישת המבקשת, קשה לתת במשיב אמון שלא ינצל לרעה חלופת מעצר, ושחרור לחלופה כאמור עלול להביא לשיבוש מהלכי משפט משום שהוא מכיר עדי תביעה חשובים שטרם העידו. המבקשת מוסיפה שקבועים שני דיוני הוכחות נוספים בחודש הקרוב, ובראשון בהם אמורים להישמע 9 עדי תביעה. לצד זאת, נאמר כי ניהול התיק צפוי להתארך, וכי אילו הייתה מוצעת חלופת מעצר הולמת (וכזו טרם הוצגה), היה מקום לשקול לבחון אותה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, החלופה היחידה שבידו להציע היא בביתו בפיקוח בת זוגו, ואולי מפקחים נוספים. עוד נטען שההליך העיקרי מתעכב בעטיה של המבקשת, הן לעניין הוצאה מאוחרת של תעודת חיסיון הן לעניין דחיית דיוני הוכחות, ושההליך עתיד להתנהל עוד זמן רב. המשיב מציין שבכל תקופת מעצרו, כ-10 חודשים, הייתה לו גישה לטלפון והוא לא עשה עבירות דומות נוספות.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל, ושבד בבד ייערך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים על בית המשפט לאזן בין הזכות של הנאשם לחירות לבין הצורך לשמור על ביטחון הציבור ועל תקינות ההליך הפלילי. בגדר כך יתחשב בית המשפט בין היתר במידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם; בחלוף הזמן מאז מעצרו; בקצב ניהול ההליך העיקרי; בסיבות להימשכות ההליך; בחשש מפני שיבוש ההליך; ובאפשרות להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה מתאימה (בש"פ 7239/18 מדינת ישראל נ' אבו כשק , פסקה 8 (24.10.2018); בש"פ 1652/14 מדינת ישראל נ' אלבז , פסקה 6 (13.3.2014)).

6.

במקרה שלפניי יש פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, המעשים המיוחסים למשיב – שאין חולק בשלב זה בנוגע לקיום ראיות לכאורה להוכחתם – מקימים בבירור עילת מעצר של מסוכנות במידה לא מבוטלת. כידוע, עבירות מרמה אינן מקימות חזקת מסוכנות מכוח הדין. אולם בהתאם לנסיבות העניין – למשל שווי המרמה, התחכום במעשים ומספר המרומים – הן עלולות להקים עילת מסוכנות (בש"פ 2931/21 קובי נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (24.5.2021)). המשיב נאשם במעשי מרמה חוזרים ונשנים בהיקף כולל של למעלה מ-500,000 ש"ח בפועל (וניסיונות לקבל במרמה יותר מ-200,000 ש"ח נוספים). את אלה הוא עשה, לפי המיוחס לו, בתחכום רב, שכולל התחזות, שימוש באמצעים אלקטרוניים והיעזרות באחרים וכלפי 25 אנשים שונים. תעוזתו של המשיב נלמדת גם מכך שזמן קצר לפני כן השתחרר ממעצר בחשד לעבירות מרמה, ועדיין לא נרתע מעשיית מעשים בעלי אופי דומה, לפי הנטען. המאפיינים הללו מגבירים את חומרת עילת המעצר, ונוסף על כך מקשים לתת בו אמון לצורך שחרורו לחלופת מעצר.

על האמור נוספת העובדה שטרם הוצעה חלופת מעצר – או אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני – שתענה כראוי על עילת המעצר, והמשיב אינו מתיימר להציע חלופה כזו. הוא עומד על הצעתו לשהות בביתו, לצד בת זוגו שהייתה שותפה למעשיו, על פי המתואר בכתב האישום; קשה להניח גם שהאמצעים העיקריים לביצוע המעשים, טלפון ומחשב, לא יהיו זמינים בבית שבו מתגוררים בת זוגו וילדיהם. המשיב לא הציע מפקחים הולמים שיוכלו לוודא כי גם בשהותו בבית (או במקום אחר) לא ישוב על מעשיו. בנסיבות אלו קשה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בתנאים שביקש; כטענת המבקשת, אין בהם למעשה תנאי פיקוח שיענו על צורכי המסוכנות.

7.

נתון אחר שעשוי לתמוך בקבלת הבקשה, עניינו תקופת המעצר עד כה. לפניי בקשה ראשונה בלבד להארכת המעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. עם זאת, יש לבחון נתון זה למול העבירות שמיוחסות למשיב. אכן, המעצר איננו מקדמה על חשבון העונש. אולם טיב העבירה משפיע על נקודת האיזון הראויה בבקשה לפי סעיף 62 האמור. בהקשר זה אזכיר שהנאשם הנוסף בתיק נדון ל-13 חודשי מאסר בפועל בהסדר טיעון בהסכמת המבקשת, ומנגד, המיוחס למשיב חמור יותר מבחינת מספר המעשים ומידת המעורבות בהם.

8.

שיקולים מן הצד השני עניינם הימשכות ההליך. ראשית, ההליך העיקרי מתנהל בקצב שאינו משביע רצון. כאמור, עד עתה נערכו רק שלושה דיוני הוכחות, וקבועים עוד שני דיונים בלבד בתיק שאמורים – בשלב זה – להעיד בו מאות עדים. סוף ההליך אינו נראה לעין בתקופת ההארכה הנוכחית, וכל זאת בהליך שמתנהל בבית משפט השלום. שנית, הימשכות ההליך היא ברובה שלא באחריות המשיב. טעמים שעניינם באי כוח המבקשת (מחלה, חילופים, שביתה) גרמו לדחיית דיונים, ואחד מהם – פרישת פרקליט והצורך להחליפו – הובא באיחור לידיעת בית המשפט (ראו החלטת בית משפט השלום בעמ' 37 לפרוטוקול הדיון מיום 22.4.2021 בהליך העיקרי ודברי אחד מבאי כוח המבקשת שם בעמ' 36, ש' 24). לצד זאת, דיון אחד נדחה בשל חשיפה של המשיב לחולה קורונה בבית המעצר.

עוד אזכיר כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי הסכימו שעל אף המסוכנות מן המשיב, אפשר לערוך תסקיר מעצר בעניינו אם תוצג חלופת מעצר הולמת. מאחר שלא הוצגה חלופה כזו, טרם נערך תסקיר.

9.

לאחר שקלול כל אלה מצאתי שאין לשחרר בשלב זה את המשיב לחלופת מעצר בלי תנאים, ולכן אני מקבל את הבקשה. עם זאת, אני סבור שהגיעה העת לערוך תסקיר מעצר למשיב. בתסקיר ייבחנו המסוכנות של המשיב, לאחר שחלפו כמה חודשי מעצר מאחורי סורג ובריח, והאפשרות לעצור אותו בפיקוח אלקטרוני או להורות על חלופת מעצר בביתו או במקום הולם שיציע, ובפיקוח מפקחים נוספים שיוצעו. המשיב יוכל להגיש בקשה לעיון מחדש לבית משפט השלום, ובגדרה יפרט את פרטי החלופה המוצעת. שירות המבחן יכין תסקיר מעצר משלים תוך 30 ימים (או פרק זמן אחר שבית משפט השלום יורה עליו) מקבלת הפרטים האמורים. לא התעלמתי מקביעות קודמות בהתייחס לחלופה בביתו של המשיב, אולם בהינתן שינוי נקודת האיזון בחלוף פרק זמן נוסף, ואפשרות לקיומם של מפקחים נוספים אם יימצאו, לא ראיתי לשלול בדיקה נוספת (אם יימצא שחלופה אחרת אינה בנמצא). למותר לציין שאין באמור משום קביעה בדבר התאמת החלופה, ובית משפט השלום יחליט כחוכמתו. בית משפט השלום יקיים דיון במעמד הצדדים בנוגע לבחינה נוספת של היתכנות חלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך עיבוי הפיקוח שהוצע בעבר בדרך של הוספת מפקחים ובתנאים שימנעו עשיית עבירות נוספות וקשר אפשרי עם עדים ועם גורמים שעלולים להשפיע עליהם, לרבות שלילת גישה מצד המשיב למרשתת ולטלפון וקביעת הפקדות כספיות וערובות מתאימות. עוד אני מפנה את תשומת הלב של בית המשפט לצורך לקבוע דיוני הוכחות נוספים בהליך העיקרי.

בנתון לאמור, מעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים החל מיום 9.8.2021 או עד למתן פסק דין בת"פ 22300-11-20 בבית משפט השלום בקריות, לפי המוקדם.