בש"פ 6585/21 מדינת ישראל נ. NISAN WAMAKHAN

לפניי בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

עיקר הרקע הנדרש לענייננו פורט בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז בבש"פ 7481/20 מדינת ישראל נ' NISAN WAMAKHAN (4.11.2020) (להלן: בש"פ 7481/2 )). בתמצית ייאמר כי נגד המשיב, אזרח תאילנד, הוגש ביום 23.4.2020 כתב אישום המייחס לו עבירות אינוס וסחיטה באיומים נגד המתלוננת, אזרחית ויטנאם אשר הגיעה לארץ לצורך הכשרה חקלאית. כעולה מכתב האישום, ביום 20.2.2020 שהו המשיב והמתלוננת במטבח שמחוץ לביתה של המתלוננת. כאשר פנתה המתלוננת לכיוון ביתה, משך אותה המשיב, וחרף מודעתו להתנגדותה, אנס אותה בעודו אוחז אותה בכוח, תוך שהמתלוננת בוכה ואומרת למשיב שהוא מכאיב לה. בהמשך, ביום 10.4.2020 סחט המשיב את המתלוננת באיומים שיפרסם סרטון שמתעד לכאורה את האונס, וזאת במטרה שלא תשוב לויטנאם.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 7.5.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד המשיב, והורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו. בתסקיר שירות המבחן מיום 24.6.2020 מצא שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות התנהגות מינית פוגענית מצד המשיב. לאחר שבחן את המפקחים שהוצעו על ידי המשיב בתסקיר משלים מיום 30.6.2020, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהחלטה מיום 9.7.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, משלא נמצאו טעמים טובים לסטייה מהמלצת שירות המבחן. לצד זאת, ציין בית המשפט כי לאחר תום עדותה של המתלוננת, יוכל המשיב לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר.

3.

ואכן, ביום 20.8.2020 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו לבית המשפט המחוזי, לאחר שהסתיימה עדות המתלוננת ונוכח שובה הצפוי לארץ מוצאה. ביום 23.8.2020 הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר נוסף בעניינו. בתסקיר שהוגש ביום 5.10.2020 ציין שירות המבחן כי הוא שב ובחן את חלופת המעצר שהציע המשיב, מעצר בית בפיקוחם של שני מפקחים, והתרשם כי המתווה האמור עשוי לתת מענה לסיכון הנשקף ממנו. לפיכך הומלץ לשחררו לחלופת המעצר המוצעת. בהחלטתו מיום 29.10.2020 הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב לחלופת המעצר, בהתחשב בהמלצת שירות המבחן ונוכח חזרתה של המתלוננת לארץ מוצאה. ואולם, ערר על החלטה זו התקבל בבש"פ 7481/20. בהחלטתה ציינה השופטת ד' ברק-ארז כי אין מקום להניח שהמסוכנות המינית שנשקפת מהמשיב מוגבלת למתלוננת בלבד, ולפיכך אין בחזרתה לארץ מוצאה כדי להטות את הכף לטובת שחרורו לחלופת מעצר. עוד נקבע כי יש ליתן משקל גם לחשש הממשי מפני הימלטות מאימת הדין משעסקינן באזרח זר.

4.

משפטו של המשיב לא הסתיים בתום 9 חודשים, ומשכך האריך בית משפט זה את מעצרו שלוש פעמים ב-90 ימים (החלטתו של השופט שטיין בבש"פ 197/21 מדינת ישראל נ' פלוני (17.1.2021); החלטותיו של השופט אלרון בבש"פ 2443/21 מדינת ישראל נ' פלוני (3.5.20) ובבש"פ 4826/21 מדינת ישראל נ' פלוני (14.7.2021)). עוד אציין כי ביני לביני, ביום 14.6.2021 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר במעצרו. במסגרת זאת, הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תסקיר נוסף בעניינו. התסקיר הוגש ביום 5.7.2021, ובו שירות המבחן שב והמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. ביום 19.7.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, נוכח רמת המסוכנות שנשקפת מהמשיב והשלב המתקדם בו נמצא ההליך. ערר על החלטה אחרונה זו נדחה בהחלטתי מיום 29.7.2021 (בש"פ 5130/21 NISAN WAMAKHAN נ' מדינת ישראל; להלן: בש"פ 5130/21 ).

5.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ביום 22.3.2021 הסתיימה שמיעת הראיות בהליך, וביום 24.5.2021 הושלמו סיכומי הצדדים. ביום 14.9.2021 הודיע בית המשפט המחוזי שדן בהליך העיקרי כי נוכח עומסי הכתיבה והדיונים בהרכב, מתן הכרעת דין בעניינו של המשיב תדחה עד ליום 13.12.2021.

6.

לפניי, כאמור, בקשה נוספת להארכת מעצר המשיב. לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים החמורים שמיוחסים לו ומנסיבות ביצוע העבירה, אשר כוללות הפעלת אלימות כלפי המתלוננת. עוד נטען כי קיים חשש ממשי ששחרור המשיב ממעצר יוביל להימלטותו מאימת הדין, נוכחו היותו אזרח זר. אשר להתקדמות ההליך, המבקשת ציינה כי נוכח העובדה כי שמיעת התיק הסתיימה, אין טעם המצדיק לשקול את שחרורו של המשיב במועד הנוכחי. יצוין כי בדיון שלפניי צמצמה המבקשת את בקשתה להאריך את מעצרו כך שזה יוארך ב-60 ימים (חלף 90 ימים שהתבקשו תחילה), וזאת נוכח המועד שנקבע למתן הכרעת הדין.

7.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בנקודת הזמן הנוכחית, עקב הימשכות ההליכים שלא באשמתו של המשיב, הכף נוטה להורות על שחרורו לחלופת מעצר אשר הומלצה על ידי שירות המבחן. לשיטתו, למרות היותו אזרח זר, עוצמת החשש מהימלטות מן הדין בעניינו מופחתת, נוכח נסיבות חייו והצורך לפרנס משפחתו בתאילנד, החובות שצבר ובשים לב לכך שאין הוא מחזיק בדרכון.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה. כידוע, בבוא בית המשפט להאריך את מעצרו של נאשם לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עליו לאזן בין זכותו של הנאשם, לו עומדת חזקת החפות, לחירות, לבין האינטרסים הנוגעים לשמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי (ראו בש"פ 5240/21 מדינת ישראל נ' אוחנה , פסקה 5 (5.8.2021); בש"פ 7239/18 מדינת ישראל נ' אבו כשק , פסקה 8 (24.10.2018) )). במסגרת זאת נשקלים המסוכנות הנשקפת מהנאשם; החשש מפני הימלטותו ממשמורת חוקית; וקצב ניהול ההליך העיקרי, לרבות זהות הגורם שעליו מוטלת האחריות להימשכות ההליכים ( (בש"פ 2900/21 מדינת ישראל נ' בקל , פסקה 5 (2.5.2021); בש"פ 6865/19 מדינת ישראל נ' תורק , פסקה 10

(11.11.2019) ) . במקרה דנן המסוכנות שנשקפת מן המשיב – על רקע עבירת האינוס המיוחסת לו – ברורה על פניה. גם שירות המבחן עמד בתסקירי המעצר בעניינו על מסוכנות זו, בציינו כי המשיב בעל דפוסי חשיבה בעייתיים סביב בנות זוג; כי הוא עוסק עיסוק מוגבר במימוש דחפיו המיניים; וכי כאשר הדברים אינם מתפתחים כפי שציפה חש מנוצל, פגוע ואף עשוי להגיב באופן אימפולסיבי ואלים. יתר על כן, מבלי להקל ראש בטענות שהועלו על ידי המשיב, ראיתי ליתן משקל למסוכנותו ולחשש מהימלטות מן הדין, משמדובר באזרח זר וזאת בהתאם לקביעות בית משפט זה בהחלטות קודמות. אכן, אין להתעלם מכך שאנו מצויים בשלב של בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר ל-9 חודשים, ואף החלטתי בבש"פ 5130/21 ניתנה בשים לב לכך שהכרעת הדין בעניינו של המשיב הייתה צפויה להתקבל בחודש ספטמבר האחרון. ואולם, גם בנקודת הזמן הנוכחית, בהתחשב במשך הארכה המתבקשת ובמסוכנות המשיב, לא מצאתי כי נקודת האיזון שונתה במידה המצדיקה שחרורו של המשיב. הנחתי היא כי הכרעת הדין אכן תינתן בפרק הזמן האמור, וככל שתהיה דחייה נוספת במועד הכרעת הדין, טענות הצדדים שמורות להם.

סוף דבר: מוארך מעצרו של המשיב ב-60 ימים החל מיום 20.10.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26878-04-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.