בש"פ 6679/07 מדינת ישראל נ. איתן גץ

1.

ששת המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בעבירות רצח, קשירת קשר לביצוע רצח ועבירות בנשק, וזאת ביחס לאירוע מליל 8.10.05 בו נקטל חייל בעת בילוי במועדון "רוקו ביץ'" בחיפה. כתב האישום נגדם הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ב-16.11.05. הם נעצרו עד לסוף ההליכים, ומשלא הסתיים משפטם נעתר בית משפט זה עד כה לארבע בקשות של המדינה להארכת מעצרם בתשעים ימים, לפי הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בפני בקשת המדינה להארכת מעצרם בפעם החמישית. פירוט המעשים והעבירות המיוחסים לששת המשיבים הובא בהחלטות הקודמות (ור' במיוחד החלטת כבוד השופט ד' חשין בבש"פ 8233/06 מיום 12.11.06).

תמצית הדברים כמובא על ידי כבוד השופט א' א' לוי בבש"פ 8233/06 מיום 14.5.0 הינה, כי "כתב האישום מתאר מסכת קשה של אירועים, שראשיתה בהכנות מדוקדקות לפגיעה במאבטחי המועדון, על רקע מה שנתפס (על ידי המשיבים) כיחס משפיל בו נהגו הם במשיבים, וסופה – כך על פי המיוחס למשיבים – ברציחתו של חייל תמים שכל חטאו היה בכך שביקש לבלות את חופשתו הקצרה במועדון".

2.

בטרם הדיון בבקשה זו הודיעו סנגוריהם של המשיבים 1, 5 ו-6 על הסכמתם להארכת המעצר, ונוכח הסכמה זו הוחלט ביום 2.8.07 על הארכת מעצרם כנעתר בבקשה.

בישיבת 5.8.07 נדון איפוא עניינם של המשיבים 2, 3 ו-4. סנגוריהם התנגדו להארכה נוספת של תקופת המעצר, נוכח העובדה שהמשיבים מצויים במעצר מזה כעשרים ואחד חודשים, פרשת ההגנה טרם החלה להישמע וסביר להניח כי משפטם לא יסתיים גם במהלך תשעים הימים הקרובים אלא יימשך תקופה ניכרת מעבר לכך.

סנגורו של המשיב 2 הוסיף וטען, כי עתה, משנסתיימה פרשת התביעה, הראיות הלכאוריות להוכחת המיוחס לו עומדות על בלימה.

כולם מוסיפים וטוענים, כי בשלב זה של הדברים משוואת האיזונים שבין חזקת חפותם של מרשיהם לבין עילות המעצר שבעניינם, מן הדין שתיטה לעבר זכותם לחרות בתנאי שחרור בערובה.

3.

בא כוח המדינה, לעומתם, מפנה לעילות המעצר המובהקות בעניין המשיבים העומדים לדין בחמורה שבעבירות, אשר נסיבות ביצועה הנטענות – והמוכחות לכאורה – מלמדות על המסוכנות המופלגת הנודעת מהם. בה במידה שרירה ותקפה בעניינם עילת המעצר בשל החשש הטבוע כי מואשמים בעבירות ובמעשים שכאלו יעשו כל שבידם להימלט מאימת הדין.

אכן, משפטם של המשיבים נמשך תקופה ארוכה, אולם הוא מתנהל בקצב ראוי ומשביע רצון. עד כה התקיימו עשרים ושבע ישיבות של הוכחות, וזה לא מכבר הסתיימה פרשת התביעה. במהלך החודשיים וחצי הקרובים נקבעו על ידי בית המשפט 11 מועדי הוכחות נוספים לשמיעת פרשת ההגנה.

הוא מוסיף ומציין, כי במהלך בירור המשפט עד כה נאלץ בית המשפט לבטל 11 מועדי דיון לבקשת מי מסנגורי הנאשמים, וכי בית המשפט נכון היה להקדים מועדים לשמיעת פרשת ההגנה, אך לבקשת מי מסנגורי הנאשמים נדחתה שמיעת תחילת פרשת ההגנה עד לאחר הפגרה.

4.

בשוקלי את מכלול הנתונים והפרטים הצריכים לעניין בקשה זו – מוצא אני כי יש מקום להעתר למבוקש, על אף התמשכות ההליכים. ההליכים במשפט מורכב, מסועף ורב עדים זה מתנהלים בדרך ראויה ומשביעת רצון. במהלך תקופת הארכת המעצר האחרונה הסתיימה שמיעת פרשת התביעה ונקבעו עשרה מועדים לשמיעת ראיות ההגנה במהלך שלושת החודשים הקרובים. עילות המעצר בעניין המשיבים שרירות ותקפות גם לעת הזו כביום מעצרם – הן לעניין מסוכנותם והן לעניין החשש הטבוע מהימלטותם מאימת הדין.

אשר לטענות סניגורו של המשיב 2 לעניין תוקף הראיות הלכאוריות נגדו – הרי טענות אלה נבחנו ונבדקו מספר פעמים בעבר, החל מהחלטות בית המשפט לעניין המעצר עד לתום ההליכים ועבור בהחלטות שניתנו לעניין זה בגדרן של בקשות שהוגשו לעיון חוזר באותן ההחלטות.

איני מוצא מקום לשוב ולבחון הטענות פעם נוספת בגדרי בקשה זו.

5.

בפתח הדיון בבקשה זו התייצבה בבית המשפט אמו של המשיב 6, וביקשה למסור כי הסכמת סנגורו להארכת המעצר בבקשה זו ניתנה שלא על דעתו של בנה ושלא בהסכמתו. הודעתי לה במהלך הדיון, ואני שב ומודיע זאת גם עתה, כי המשיב 6 רשאי כמובן לפנות בבקשה מסודרת לעניין זה, ואם תוגש בקשה שכזו היא תידון בהתאם.

6.

סוף דבר – אני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2, 3 ו-4 בתשעים ימים, החל מ-11.8.07, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 2071/05 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המועד המוקדם שביניהם.