בש"פ 6698/06 רפי פורטל נ. מדינת ישראל

א.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' בר זיו) מיום 11.7.06 בב"ש 2534/06, בגדרה נדחה ערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט ו' חאמד) מיום 5.6.06 בב"ש 3496/06, לפיה ייעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת"פ 2332/06.

ב.(1) ביום 24.5.06 הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בעכו (ת"פ 2332/06), המייחס לעורר עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(2) לפי הנטען בכתב האישום, בשעות הצהריים של יום 13.3.06 ברחוב הרב קוק במעלות, מכרו העורר ואחיו, אשר פורטל (להלן אשר), סם מסוג חשיש במשקל 5.21 גרם לסוכן משטרתי (להלן הסוכן). תמורת הסם קיבלו העורר ואשר כסף מזומן בסך 200 ₪.

(3) בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים (ב"ש 3496/06). בבקשה נטען, כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר. כן עמדה המשיבה על עברו הפלילי של העורר ועל המסוכנות הנשקפת ממנו נוכח המיוחס לו.

(4) ביום 5.6.06 הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטה נקבע, כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה לביצוע המיוחס לו. את קביעתו ביסס בית המשפט על הודעתו של הסוכן; על תמליל הקלטת, המתעדת שיחות שנערכו בין הסוכן לבין אשר, בה - כך נאמר בהחלטה - קיימת אינדיקציה למעורבותו של העורר בעסקת המכירה חרף העובדה שקולו לא נשמע בקלטת; ועל מסדר זיהוי תמונות, שנערך לסוכן המשטרתי. באשר לעילת המעצר נקבע, כי כנגד העורר קמה חזקת מסוכנות מכוח הוראת סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, וכי חזקה זו לא נסתרה על ידי העורר. עוד ציין בית המשפט, כי מסוכנותו של העורר נלמדת אף מעברו הפלילי, הכולל הרשעות קודמות בתחום הסמים המסוכנים. בשולי החלטתו ציין בית המשפט, כי נדמה, שאין חלופה, היכולה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. דברים אלה נאמרו שלא בהקשר ספציפי, שכן העורר לא הניח חלופת מעצר בפני בית המשפט.

(5) כנגד החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ב"ש 2534/06). בהחלטה מיום 11.7.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערר, תוך שהוא סומך ידיו על קביעותיו של בית משפט השלום הן לעניין הראיות לכאורה והן לעניין קיומה של עילת המעצר. באשר לחלופת מעצר צוין, כי בחלופה שהציע העורר אין כדי לאיין את מסוכנותו, ולפיכך אינה ישימה.

(6) מכאן הערר הנוכחי.

ג.(1) נטען כנגד עוצמת הראיות, וכי הראיה היחידה הקושרת את העורר למכירת הסם היא עדותו של הסוכן המשטרתי. בעדות זו – כך לטענת העורר – אין להיתלות, שכן עסקינן בעבריין שקיבל טובות הנאה לצורך הפללת אחרים. עוד נטען, כי בקלטת שתיעדה את עסקת מכירת הסם, לא נשמע קולו של העורר, ומכאן שלא ניתן להסיק, כי בעסקה נכח אדם נוסף מלבד אחיו של העורר והסוכן המשטרתי. בהקשר זה נטען, כי אילו אכן נכח העורר במקום האירוע, היה הסוכן נוקב בשמו על מנת להפלילו. לטענת העורר, גם העובדה שהסוכן זיהה את העורר במסדר זיהוי אינה מועילה למשיבה, וזאת נוכח ההיכרות רבת השנים בין השניים. לדעת העורר, עוצמתן החלשה של הראיות לכאורה במקרה דנן מצדיקה את שחרור העורר לחלופת מעצר.

(2) בדיון חזר בא כוח העורר בהרחבה על טענותיו בדבר הסתירות בין עדותו של הסוכן לבין ראיות אובייקטיביות בדמותן של קלטת שמע, המתעדת שיחת טלפון בין הסוכן לאחי העורר אשר עובר למכירת הסם, ושל קלטת שמע נוספת, המתעדת את עסקת המכירה; קולו של העורר אינו נשמע ואין איפוא דבר, כנטען, מעבר למלתו של הסוכן. באשר לסוכן נטען, כי לא זו בלבד שהובטחו לו טובות הנאה, אלא עסקינן בעבריין בעל עבר פלילי מכביד, שכנגדו תלוי ועומד כתב אישום בגין הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט, ומכאן, כך לדברי בא כוח העורר, המדובר באדם, ש"עדות אמת אינה נר לרגליו". באשר לעברו הפלילי של שולחו טען בא כוח העורר, כי זה אינו כולל עבירות קודמות של סחר בסמים, וזהו מעצרו הראשון. נמסר, כי קבוע דיון הוכחות במשפטו של העורר ליום 4.9.06.

מנגד טען בא כוח המשיבה, כי טענות העורר בדבר כרסום בחומר הראיות נוגעות למהימנותו של הסוכן, ומקום בירורן במשפטו של העורר. באשר לטענת העורר, לפיה לא נשמע קולו במהלך העסקה, נאמר, כי דרך ביצוע העסקה לא חייבה את שמיעת קולו של העורר או את אזכור שמו. כן עמד בא כוח המשיבה על החומרה שבעבירות הסחר בסמים, וכן על עברו הפלילי של העורר, הכולל הרשעות בעבירות החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, וכן כתבי אישום שנסגרו ללא הרשעה בעבירות רכוש ואלימות. צוין, כי רק לאחרונה הוגשו שלושה כתבי אישום כנגד המשיב בעבירות של החזקת סם מסוכן, תקיפה והיזק בזדון.

ד.(1) עיינתי בראיות. מהודעתו של הסוכן במשטרה מיום 13.3.06 עולה, כי העורר נטל חלק פעיל בעסקת הסמים: "ואשר (כאמור, אחי העורר – א"ר) ניגש לאח שלו שקוראים לו רפי (העורר - א"ר) ואני מכיר אותו היטב ממעלות. אשר ורפי היו במרחק קצר מאד ממני ואשר ניגש לרפי וראיתי בבירור את רפי מוסר לאשר חתיכת חשיש עטופה בניילון שקוף ... אשר ניגש אלי ומסר לי את החתיכת (כך במקור) חשיש עטופה בניילון שקוף ואמר לי זה עולה 200 ₪" (עמ' 2 שורות 9- 19). אין חולק על ההכרות המוקדמת בין העורר לסוכן (עמ' 3 להודעתו של הסוכן שורות 4- 8; הודעתו של העורר בעמ' 2 שורות 6- 11). אף לדברי העורר, אין כל סכסוך בינו לבין הסוכן (עמ' 2 להודעתו שורות 14- 15). מדברים אלה עולה, כי לכאורה יש ראיה נגד העורר בקשר לעסקה. טענות העורר בדבר מהימנות הודעתו של הסוכן יתבררו כמובן במהלך משפטו של העורר, והליך המעצר עד תום ההליכים אינו האכסניה הנכונה לדון בהן (בש"פ 5805/06 מוחמד "חמודי" אמון ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט ד' חשין); בש"פ 6362/06 עזאלדין תפאל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). עם זאת סבורני, שנוכח ראיות נוספות בתיק החקירה, עולות שאלות לגבי הודעת הסוכן, שהיא 'הגרעין הקשה' שבבסיס הראיות לכאורה. במה דברים אמורים?

שיחת הטלפון של הסוכן, בה תואמה עסקת מכירת הסם נשוא כתב האישום, נעשתה עם אשר. אף שמתמליל שיחה זו (מ.ט 26/06) ניתן ללמוד על קיומו של מאן דהו המעורב בעסקה פרט לסוכן ולאשר, שמו של העורר אינו מוזכר בה כלל. גם בתמליל הקלטת של עסקת המכירה עצמה (מ.ט 27/06) אין אינדיקציה לנוכחותו של העורר במקום האירוע. בהקשר זה יצוין, שבהודעתו במשטרה טוען הסוכן כי "רפי הרים את ידו ואמר לי שלום" (עמ' 2 שורות 15- 16), וכי "אשר ורפי היו במרחק קצר מאד ממני" (עמ' 2 שורות 11- 12). אם אכן נאמר "שלום" מפי העורר – להבדיל מנפנוף יד לשלום – לכאורה היה קולו של העורר צריך להישמע בקלטת. יתר על כן, ברשימת יעדי התכנית, המופיעה בתיק החקירה, מצוין שמו של העורר. אין זה ברור האם זו הרשימה, שהוצגה לסוכן כנספח א' להסכם ההפעלה שלו (ראו סעיף כ להסכם ההפעלה). אם אכן מדובר באותה רשימה, נשאלת השאלה המובנת באשר לאינטרס 'לכאורי' של הסוכן להפללת העורר. עלי להטעים, עם זאת, כי גם בהינתן האמור עדיין עומדת הודעתו הברורה של הסוכן, הצריכה להיבחן במבחן החקירה הנגדית, ונתונה להכרעתו של בית המשפט, ואם כן בכך לכאורה תלוי במידה משמעותית מאוד גורל התיק.

(2) מנגד אין להתעלם מעברו של העורר, בן 23, שעמד שש פעמים בפני בתי המשפט מגיל 15, ולאחר שלושה הליכים ללא הרשעה בעבירות אלימות ורכוש הורשע פעמיים בעבירות סמים (החזקה לרבות שלא לצריכה עצמית) ופעם באחיזת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. כפי שצוין, תלויים ועומדים כנגדו שלושה כתבי אישום בעבירות סמים ואלימות. עסקינן במי שהידרדר בגיל צעיר לעבריינות; אמנם, זהו מעצרו הראשון.

(3) בשקלול כל האמור, והגם שבעבירות סחר בסמים יש ככלל מקום למעצר והחזקה הסטטוטורית מטילה את הנטל לשכנע אחרת על הנאשם, אכן ראוי היה במקרה דנא להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, כפי שעשה בית המשפט המחוזי. בתסקיר מיום 29.6.06 נאמר, כי החלופה שהוצעה – מעצר בית בבית אחותו של העורר – אינה מספקת, בשל חוסר יכולתה של האחות להתמודד עם הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהתנהגותו של העורר. עוד נאמר, כי "החלופה היחידה שיכולה לספק את התנאים הראויים הנה חלופה מוסדית במסגרת לגמילה ארוכת טווח ... אפשרות זו אינה עומדת על הפרק בשלב זה , מאחר ורפאל מתקשה מאד להתחבר לחלקו של סם בחייו האישיים ואינו מבטא מוטיבציה לעבור לחלופת מעצר במסגרת לגמילה" (הדגשה הוספה). דומני, כי נוכח דברים אלה לא יהא בשלב זה טעם להורות על תסקיר נוסף או על החזרת הדיון לבית משפט השלום. היה ויעלה העורר חלופה מתאימה יותר, יוכל כמובן לשוב ולעתור לעיון חוזר. חוששני, כי לעת הזאת אין מנוס מהמשך מעצרו. בלא קשר לכך, מהמלצת שירות המבחן עולה הצורך בגמילה ארוכת טווח ובשיקום, ויש לקוות כי הדעת תינתן לעניין זה, אם בהליכי האכיפה ואם מחוצה להם; בגיל 23, גם כשהעבר אינו מעודד, אין לומר בשום פנים כי אפסה תקוות שיקום.

ה.כאמור, אין בידי להיעתר לערר.