בש"פ 6722/11 מדינת ישראל נ. פלוני

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי ) מיום 18.9.2011 שבמסגרתה התיר בית המשפט למשיב לצאת מהארץ לרומניה לצורך בחינות.

1.

נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום שבו מיוחסות לו עבירות של מעשה מגונה ומעשה סדום. לפי הנטען בכתב האישום, המשיב ביצע את זממו בצעיר שאותו פגש בפאב, כשזה האחרון שתוי ומחוסר הכרה. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. נקודת המוצא המוסכמת לדיון היתה קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב ) אמנם מצא כי נוכח המעשים המיוחסים למשיב נשקפת ממנו מסוכנות, אך סבר כי זו ניתנת לנטרול בדרך של מעצר בית מלא, בפיקוח רציף של 24 שעות על ידי מפקחים, כמו גם בפיקוח אלקטרוני. לפיכך הורה בית המשפט ביום 23.8.2011 על שחרור המשיב בתנאים מגבילים למעצר בית מלא בבית הוריו בירושלים. כמו-כן, ניתן צו האוסר את יציאתו של המשיב מהארץ.

2.

ביום 15.9.2011 הגיש המשיב בקשה דחופה לאפשר לו לנסוע לרומניה לתקופה של 11 ימים על-מנת להיבחן במבחנים במסגרת לימודי הרפואה, וכן להסדיר את חובותיו שם. המשיב טען כי אם לא יתאפשר לו להיבחן ולהשלים את לימודיו האקדמיים ברומניה, לא יוכל להמשיך את לימודי הרפואה הקליניים בארץ בשנת הלימודים הקרובה. המדינה התנגדה לבקשה. לאחר דיון במעמד בא-כוח המשיב בלבד, קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' דרורי ) קיבל את בקשתו לצאת מהארץ בכפוף להפקדת ערבות נוספת של 50,000 ש"ח. בעקבות ערר המדינה, ביטל בית משפט זה (החלטת השופט נ' הנדל בבש"פ 6698/11 מיום 18.9.2011) את החלטת בית המשפט המחוזי והורה על קיום דיון במעמד שני הצדדים.

3.

לאחר דיון במעמד הצדדים, שב ונעתר בית המשפט המחוזי בירושלים לבקשת המשיב. בית המשפט עמד על זיקתו החזקה של המשיב לארץ, וקבע כי מרכז חייו הוא בארץ, ולא ברומניה, ולפיכך אין להניח כי יימלט מן הדין. לבקשת המשיב, התיר בית המשפט המחוזי את החזרת דרכונו הישראלי של המשיב, כמו גם דרכונו האמריקאי.

טענות הצדדים

4.

המדינה טוענת כי אין להתיר את יציאתו של המשיב לחו"ל משני טעמים. ראשית, היא עומדת על המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. שנית, המדינה סבורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב ינסה להימלט מן הדין, על רקע העונש החמור שצפוי לו ככל שיורשע. המדינה מצביעה על כך שהמשיב מחזיק בדרכון זר, שהוחזר לו על-ידי בית המשפט קמא. המדינה מוסיפה כי הנזק הפוטנציאלי שאליו מתייחס המשיב נטען בעלמא, שכן אין זה ברור שהמשיב לא יוכל להשלים את המבחנים בעתיד, מה גם שההסתברות שהמשיב הנתון במעצר בית מלא, יוכל להמשיך בעיסוק ובטיפול קליני בשלב הנוכחי אינה גבוהה. לדברי ב"כ המדינה, האיחור בהגשת הבקשה (שלושה ימים לפני מועד הטיסה) לא אפשר בחינה מעמיקה של השלכות מניעת יציאת המשיב מן הארץ.

5.

בא כוח המשיב סומך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא. לעניין המסוכנות, טוען בא כוח המשיב כי מדובר באדם נורמטיבי ששירת שירות צבאי מלא ותרם לחברה, ומבקש להקדיש את חייו למקצוע הרפואה. לדבריו, תסקיר המעצר בעניינו של המשיב קובע כי המסוכנות הנשקפת ממנו אינה גבוהה. אשר לטענה בדבר חשש מהימלטות מן הדין, מבהיר המשיב כי מוקד חייו וחיי משפחתו הוא בארץ, ועל כן אין חשש שמא הוא יברח. המשיב מציע כי אביו יתלווה אליו, כמפקח, ויוודא כי הוא יחזור בתום התקופה. לדברי המשיב, אם לא תאושר בקשתו לנסוע לחו"ל, ייגרם לו נזק רב, שכן הוא לא יוכל להמשיך את לימודיו הקליניים בארץ בשנת הלימודים הקרובה, ולימודיו יידחו בשנתיים לפחות.

דיון והכרעה

6.

דין הערר – להתקבל . לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, מצאתי כי לא ניתן בה משקל מספיק למסוכנות הנשקפת מהמשיב, וכן לחשש להימלטות מפני אימת הדין. עוד אני סבור כי לא היו בידו של בית המשפט המחוזי נתונים מספיקים לשם קביעת מידת הנזק שעלול להיגרם למשיב ככל שלא תאושר בקשתו.

7.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שבו מיוחסות לו עבירות מין חמורות. המשיב – כך נטען – ביצע מעשים מגונים בצעיר שהיה חסר הכרה, תוך ניצול מעמדו כסטודנט לרפואה והונאה. שירות המבחן מציין בתסקיר המעצר כי לא קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית מצידו של המשיב, אך כדי להבטיח את נטרול הסיכון המליץ לשחררו בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בפיקוח מלא ורציף של הוריו או דודתו. אין מחלוקת כי עברו הנקי של המשיב והתנהגותו הנורמטיבית הם נתונים שיש להתחשב בהם, ואכן מטעם זה – בין היתר – קיבל בית המשפט המחוזי בדיון המעצר את ההמלצה לחלופת מעצר תוך הוספת תנאי של פיקוח אלקטרוני. לא מצאתי כי בפרק הזמן הקצר מאז ניתנה ההחלטה, פחתה עצמת המסוכנות המיוחסת למשיב.

8.

העבירות הכלולות בכתב האישום שהוגש נגד המשיב הן חמורות והעונש הפוטנציאלי בצידן, אם יורשע המשיב בדין, גבוה בהתאם. יש בכך כדי לחזק את החשש שמא יעדיף המשיב לא לשוב לישראל לניהול המשפט, על הסיכון הטמון בכך. לכך יש להוסיף שהמשיב מחזיק בדרכון אמריקאי, ואת העובדה שהוא העביר את שנותיו האחרונות ברומניה, שם הוא מחזיק בדירת מגורים. גם אם מרכז חייו של המשיב ומשפחתו הם בישראל, ובכוונתו להמשיך את לימודים בישראל ולא ברומניה, אין בכך כדי לאיין את הסיכון של הימלטות מפני הדין בנסיבות המקרה.

9.

המשיב לא הציג בפניי מסמכים שמהם ניתן ללמוד על היקפו המדויק של הנזק שייגרם לו אם לא יוכל להיבחן בבחינות ברומניה. הטענות שהועלו בדיון שלפיהן המשך לימודיו יתעכב בשנתיים לפחות, לא נתמכו בכתובים. אין מדובר אפוא בנזק שעצמתו יתירה או בלתי הפיכה; מה גם שעל פי מערך הנתונים הקיים בשלב זה אין זה ברור כלל ועיקר כי המשיב יוכל לפתוח את שנת הלימודים הקרובה בארץ (מבלי שאני נוטע מסמרות בעניין זה שאינו מצוי לפניי). הקושי בבחינה עניינית של טענות המשיב בדבר הנזק שייגרם לו, נובע ממועד הגשת הבקשה – שהוגשה אך ימים ספורים לפני מועד הטיסה המתוכננת. לא הובהר בדיון שנערך לפניי מדוע הוגשה הבקשה במועד קרוב כל כך למועד הטיסה, שעה שפרטי הנסיעה היו ידועים מזה זמן מה.

10.

באיזון הכולל בין הסכנה לשלום הציבור והחשש להימלטות, שביטויים מצוי בהחלטת השחרור בערובה, שניתנה לפני פרק זמן קצר וטעמיה עומדים בעינם במלוא עוצמתם בהיעדר שינוי נסיבות, לבין טענה לנזק שעצמתו לא התבהרה כדי הצורך; מצאתי כי אין מקום להתיר את יציאתו של המשיב מן הארץ.

הערר מתקבל אפוא. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.9.11 מבוטלת, המשיב יפקיד את דרכוניו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים ללא דיחוי.