בש"פ 6745/03 מונתסאר דלאיכי נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין, יחד עם אחר, בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעבירה של החזקת סם מסוכן – 41 ק"ג חשיש. לבקשת המדינה הוא נעצר עד לתום הליכי המשפט. להבדיל משותפו לעבירה, שהוא בעל עבר פלילי מכביד, אורח חייו של העורר עד למעצרו היה נורמטיבי – הוא נשוי ואב לילד. שירות-המבחן, בתסקיר המעצר, התרשם כי למעצר בו הוא נתון הייתה השפעה מרתיעה על העורר, ולאור הערכת השירות, כי ההתנהגות הפלילית המיוחסת לעורר היא חריגה, הומלץ על חלופת מעצר.

המדינה טוענת, כי המעשה עצמו – החזקת כמות גדולה של סם מסוכן, גם אם המדובר בחשיש, שהוא יחסית סם קל – מצדיק מעצר, מה גם שהדיון במשפטו של העורר אמור להתקיים בזמן הקרוב.

עבירות סמים מקימות חזקת מסוכנות, אלא שחזקה זו ניתנת להפרכה. היא נלמדת מנסיבות העבירה, ואילו הפרכתה מושפעת מנסיבות העניין ומחלקו של הנאשם בעבירה. בעניין האחרון, שירות המבחן יכול להיות לעזר לבית-המשפט, שכן כבכל מעצר, גם בעבירות שיש בהן חזקת מסוכנות השאלה העומדת להכרעה היא אם הנאשם האינדיבידואלי ימשיך בפעילותו הפלילית.

נסיבותיו האישיות של העורר, וכן המלצת שירות-המבחן, מובילות למסקנה, כי ניתן לשחררו בתנאים מגבילים, לרבות יציאה לעבודה. התנאים הספציפיים ייקבעו, בהתחשב בהמלצת שירות-המבחן, על ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת.

עד לקביעת התנאים ומילוי אחריהם יישאר העורר במעצר.