בש"פ 6775/06 מדינת ישראל נ. מיכאל בוכגנדלר

א.זו בקשה להארכת מעצר בתשעים יום מיום 4.9.06 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, בעקבות כתב אישום המייחס למשיב עבירות של סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, סרסרות למעשי זנות, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. החלטת המעצר עד תום ההליכים ניתנה ב-4.1.06. מבלי שאדרש להליכים נוספים בגדרי המעצר ולהליכים מוקדמים בתיק העיקרי, ההקראה בבית המשפט המחוזי קוימה ב-4.4.06 ונקבעו ארבעה מועדי הוכחות לדצמבר 2006. ביוני ובאוגוסט 2006 הוגשו בקשות לגביית עדות מוקדמת של ארבע עדות תביעה. בפתח הדיון היום בפני נמסר לי כי נקבע עתה מועד כזה בראשית ספטמבר 2006. על יסוד זה היה בא כוח המשיב נכון להארכה, בתנאי שתישמר זכותו לשוב ולפתוח את נושא ההארכה, אם לא תסתיים העדות המוקדמת במועד שנקבע ולא ייקבעו תאריכים נוספים במהלך ההארכה. בא כוח המדינה הסכים.

ב.המחוקק הטיל על בית משפט זה את תפקיד הבקרה באשר להימשכותם של הליכים פליליים בבתי המשפט הנוגעים לעצורים מעל תשעה חודשים, וזאת בסעיף 62 לחוק המעצרים. אין מנוס מקיום חובה זו. הדברים אינם פשוטים, כי בית משפט זה בתוך עמו הוא יושב, ואין הוא מנותק מבעיות העומס בבתי המשפט הדיוניים, ואולי בתל-אביב על כולנה. חרף האמור, אין להלום כי הוכחות ייקבעו, כפי שאירע בתיק זה, למועד שהוא לאחר ההארכה הראשונה של תשעים יום, קרי, החלטת הארכה כמו תינתן בצירוף החלטה להארכה הבאה. המחוקק לא צפה לדעתי מצב כגון דא. גם איני סבור כי ניתן להלום הארכה שאיננה אלא "גשר" להארכה נוספת בלא כל הליכים בתקופת ההארכה הקרובה (ראו בש"פ 6405/06 מדינת ישראל נ' ירון אנג'ל והדיון שם). ואולם, משנמסר כי נקבע מועד לעדות מוקדמת בראשית ספטמבר, לפי שעה יום אחד, החלטתי להאריך את המעצר בארבעים וחמישה יום מיום 4.9.06, על מנת לאפשר לבית המשפט המחוזי לקבוע מועדים נוספים במהלך ההארכה, באורח שלא יווצר המצב שתואר לעיל, של מועדים של ממש בהארכה הבאה בלבד; ועל מנת לאפשר לבית משפט זה לערוך את הבקרה שעליה הפקידו המחוקק, וזאת בתום ארבעים וחמישה יום.

ג.המעצר מוארך – כאמור – בארבעים וחמישה יום מ-4.9.06.