פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6778/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקש:
אלאסד חמאד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה מיום 8.2.2011 לביטול החלטה בדבר העברת
מקום דיון
בשם המבקש:
עו"ד י' חודורוב
החלטה
המבקש הגיש לבית משפט זה בקשה להעברת מקום דיון בתיק תעבורה. הבקשה הייתה להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בבאר שבע. בהחלטתי מיום 16.09.2010 קבעתי, כי מקום הדיון יועבר לבית משפט השלום בבאר שבע, כמבוקש. זאת, בין היתר, נוכח הצהרתו של המבקש, כי בכוונתו להודות בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, כך שלא יהיה צורך בהטרחת עדים ובהבאת ראיות לבית משפט השלום בבאר שבע. ביום 06.01.2011, חזר בו המבקש מהצהרתו לפיה בכוונתו להודות. לפיכך, חזר בו המבקש מבקשתו להעברת מקום הדיון, וביקש כי הדיון יוחזר אל בית משפט השלום בירושלים, שבאזור שיפוטו נעברה לכאורה העבירה.
הגשת כתבי האישום בבית משפט הסמוך למקום ביצוע העבירה מייעלת את עבודת התביעה ומקילה על שוטרי התעבורה, אשר משמשים כעדי תביעה במשפט, בכך שאין הם נדרשים להרחיק ממקום עבודתם הרגיל לבית משפט הנמצא באזור מרוחק. נוכח מספרם הרב של משפטי התעבורה, בהם נדרשת העדתם של שוטרי תעבורה, נושא שיקול יעילות זה משקל רב במסגרת בחינתן של בקשות להעברות מקום דיון של תיקים אלה. מסיבה זו, להודעתו של נאשם כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום, כך שלא יהיה צורך בהעדתו של שוטר התנועה, יש משקל רב בבחינת בקשות אלה (וראו בש"פ 3064/07 יפה מזרחי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 23.04.07)) . עם זאת,
עניין הודאתו של הנאשם אינו השיקול היחיד העומד בפני נשיא בית המשפט העליון או משנהו בהפעלת סמכותו על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 , המאפשר העברת מקום דיון.
ככלל, פוגעת העברת הדיון ביציבותם והתנהלותם היעילה של בתי המשפט לתעבורה, אליהם מוגשים כתבי אישום רבים מאד מדי שבוע. לפיכך, יש להימנע מהעברות דיון מרובות. בנוסף, יש להימנע ככלל מהענקת האפשרות לנאשם לבחור את פורום השיפוט המועדף עליו, בשל שיקולים לא ראויים (ראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 236), תוך פגיעה בעקרון השוויון. משקלו של שיקול זה רב במיוחד במקום בו מתבקשת העברת התיק לאחר שכבר הועבר בפעם הראשונה על בסיס הודעתו של הנאשם בדבר הודאתו בעבירה נשוא הדיון.
בענייננו, העבירה נשוא כתב האישום נעברה אמנם באזור שיפוט ירושלים, אך לא בירושלים עצמה כי אם בכביש 383 מכיוון צומת מסמיה. עדי התביעה המזומנים מתגוררים בחלקם בירושלים ואילו חלקם בבית שמש ובלוד. בנסיבות העניין, ובהתחשב במרחק הגיאוגרפי המועט באופן יחסי שבין בית המשפט בבאר שבע למקום מגוריהם של העדים שידרשו להגיע לצורך ניהול התיק, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשתו של המבקש, שנראה כי אינה מושתתת על טעמים ראויים.
לפיכך, דין הבקשה להידחות. התיק ימשיך להתנהל בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע.
ניתנה היום, ו' באדר א' התשע"א (10.2.2011).
ה נ ש י א ה