בש"פ 6801/06 מדינת ישראל נ. משה ליברטי

א.ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו) מיום 29.8.06 בב"ש 21439/06, בגדרה הורה בית המשפט על שחרורו של העורר בתנאים; בקשה (שנייה) להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, החל מיום 3.9.06 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1080/05 בבית משפט השלום בקרית גת.

ב.כנגד המשיב ועוד ארבעה אחרים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום, הכולל שלושה אישומים, מהם שניים המתייחסים למשיב. לפי האישום הראשון, קשרו המשיב וארבעת הנאשמים הנוספים קשר לפרוץ למפעלי ים המלח (להלן המפעלים) על מנת לגנוב מתוכם מטילי מגנזיום, ובהמשך הוציאו לפועל את תכניתם וגנבו מטילי מגנזיום בשווי 105,000 דולר ארה"ב. שניים מהנאשמים הנוספים הם אחיו של המשיב, ושניים אחרים עובדים במפעלים. לפי הנטען, ביום 6.9.05 יצר המשיב קשר עם גיסו וביקש ממנו להגיע עם משאית לצורך הובלת ברזל מים המלח. ביום 7.9.05 הובילו שני נאשמים את המשאית למפעלים, ולאחר מכן הכניסו אותה לשטח ההעמסה של המגנזיום. נטען, כי משטחי המגנזיום הועמסו על המשאית על ידי אנשים, שזהותם אינה ידועה. עוד נטען, כי ביום שלמחרת הוצאה המשאית מהמפעלים בעזרת תעודת משלוח מזויפת. בהמשך היום, כך נטען, נפרקו מטילי המגנזיום במושב שדה עוזיה. כחודש מאוחר יותר, ביום 6.10.05, העמיס המשיב יחד עם נאשם נוסף את מטילי המגנזיום על משאית נהוגה על ידי אחד, צבי זיברט, ונדברו להיפגש עימו במעלה אדומים. בדרכה למעלה אדומים נתפסה המשאית על ידי המשטרה. בגין אישום זה יוחסו למשיב קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין שאינו משמש למגורים או תפילה בכוונה לבצע גניבה או פשע, גניבה בידי עובד, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף- עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז- 1977.

לפי האישום השני, ביום 28.6.05 נכנס המשיב למטווח בבסיס צה"ל בניצנים. נטען, כי הנאשם ואחר חתכו חתיכות ברזל מנגמ"ש, שהיה מצוי במקום, והעמיסו אותם על רכבו של המשיב. בגין אישום זה יוחסו למשיב גניבה והסגת גבול כדי לעבור עבירה- עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז- 1977.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיב ושל נאשם נוסף עד תום ההליכים (ב"ש 1469/05).

ג.בהחלטה מיום 14.11.05 קבע בית משפט השלום (השופט א' חזק), כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה, וכי בנסיבות העניין קמה גם עילת מסוכנות. כן צוין עברו הפלילי של המשיב, הכולל שלוש הרשעות קודמות בעבירות התפרצות, תקיפה והחזקת סמים לצריכה עצמית. יחד עם זאת הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

ד.ביום 29.11.05 הורה בית משפט השלום (השופט חזק) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. את החלטתו סמך בית המשפט על תסקיר לא חיובי של שירות המבחן בעניינו של המשיב, על עברו ועל אופי העבירות המיוחסות לו.

ה.המשיב הגיש ערר כנגד ההחלטה האמורה (ב"ש 22084/05). בהחלטה מיום 1.1.06 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ח' סלוטקי) את הערר.

ו.ערר נוסף שהוגש לבית משפט זה נדחה בהחלטה מיום 15.3.06 (בש"פ 2036/06 ליברטי נ' מדינת ישראל (השופט לוי)).

ז.בחלוף תשעה חודשים ממעצרו של המשיב, עתרה המבקשת בבקשה להארכת מעצרו (בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי ). בהחלטה מיום 25.7.06 (השופט ד' חשין) נאמר, כי אל מול המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב עומד קצב ההתקדמות במשפטו. צוין, כי רשימת העדים ארוכה, ולפי קצב ההתקדמות עד כה – לא תספיק הארכת מעצר של תשעים ימים. נוכח האמור נקבע, כי "נקודת האיזון הראויה בשלב זה של ההליכים מצדיקה את בחינת שחרורו של המשיב בתנאים של חלופת מעצר". אשר על כן הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר לבית משפט השלום לצורך בחינתה של חלופת מעצר, וכן על מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים או עד להחלטת בית משפט השלום בעניינו של המשיב.

ח.ביום 15.8.06 ניתנה החלטת בית משפט השלום (השופטת מ' וולפסון) לאחר שהוגש תסקיר עדכני בעניינו של המשיב. בהחלטה נאמר, כי "לאור התסקיר קשה לצפות מהמשיב בנסיבות של החלופה המוצעת לא לפרוץ גבולות". נוכח האמור ונוכח חומרת העבירות, קבע בית המשפט, כי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

ט.כנגד החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ב"ש 21439/06). ביום 29.8.06 קיבל בית המשפט המחוזי (השופט א' ואגו) את הערר והורה על שחרור העורר למעצר בית בבית אחותו, הגברת סיגלית ליברטי (להלן סיגלית), באשדוד. כן הורה בית המשפט המחוזי על הפקדת ערבויות שונות להבטחת תנאי השחרור. בהחלטה נאמר, כי "חרף ההתלבטויות שהוצגו והעובדה שגם שירות המבחן אינו חד משמעי ואינו בא בשלב זה בהמלצה ברורה ... הסיכון שהציבור נוטל על עצמו בשחרור זה, שמא חלילה יופרו התנאים ויעברו על ידו עבירות נוספות כאלה, הוא סיכון מידתי ומחושב, וכאשר אנו באים לפרש וליישם נכונה את החלטת בית המשפט העליון, השחרור מחויב המציאות". כעולה מפרוטוקול הדיון לפני השופט ואגו, מיד לאחר מתן ההחלטה טענה המדינה, כי נתגלה לה, שסיגלית, שלביתה כזכור שוחרר, היא גרושתו ואם ילדיו של עד תביעה מרכזי בתיק העיקרי המתנהל כנגד המשיב. נוכח זאת ביקש בא כוח המדינה מבית המשפט לשנות את החלטתו. מנגד טען בא כוח המשיב, כי אף לו נתגלתה עובדה זו רק בשלב זה. לדבריו, אותו עד תביעה אינו מצוי בקשר עם ילדיו ואינו מבקר בביתה של סיגלית, ומשכך, אין לשהותו של המשיב בביתה של סיגלית כל נפקות או יכולת להשפיע על עדותו. לחלופין העלה בא כוח העורר את שמותיהן של שתי אחיות נוספות של המשיב, מרסל ונורית, כחלופה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה לשנות מהחלטתו, אולם הורה על עיכוב ביצוע למשך ארבעים ושמונה שעות. החלטה זו היא מושא הערר בבש"פ 7020/06.

י.ביני לביני, ומשמועד סיום תקופת מעצרו של המשיב משמש ובא, ביום 22.8.06 הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים (בש"פ 6801/06).

טענות המדינה בבש"פ 7020/06

י"א. לטענת המדינה, הפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי להחלטת השופט חשין מיום 25.7.06, ולפיה שחרור המשיב מחויב המציאות, שגויה היא. נטען, כי בהחלטה נקבע, שיש לבדוק את אפשרות השחרור לחלופת מעצר; הא ותו לא. לגופם של דברים נטען, כי באמור בתסקיר שירות המבחן מיום 8.8.06 יש כדי לחזק ולתמוך בטענת המדינה, לפיה המשיב הוא אדם המסכן את שלום הציבור ורכושו. המדינה הביאה מדברי שירות המבחן, לפיהם המשיב "מתקשה להציב לעצמו גבולות", ואילו המפקחת המוצעת (סיגלית) "נוטה להביע עמדה מגוננת ומפחיתה כלפי מעורבותו הפלילית של המשיב, ומתקשה להעריך באופן מציאותי את יכולתה לשמש כחלופה לאורך זמן לאור התנאים הפיזיים המוגבלים בביתה". עוד נטען, כי העובדה, לפיה ישהה המשיב תחת קורת גג אחת ביחד עם ילדיו של עד תביעה מרכזי בעניינו, מחייבת את דחיית החלופה המוצעת ושינוי החלטת בית המשפט המחוזי. באשר למעצר בית בבית האחות נורית, נטען, כי המדובר באישה המטופלת בשישה ילדים. מעבר לכך, חלופה זו לא נבדקה על ידי שירות המבחן.

טענות המדינה בבש"פ 6801/06

י"ב. בבקשה זו נטען, כי מהמשיב נשקפת סכנה לשלום הציבור ולרכושו. צוין, כי תסקירי שירות המבחן נמנעו מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, וכי קיימת סכנה ממשית להישנות התנהגות פורצת גבולות.

י"ג. אשר להתקדמות המשפט; נמסר, כי עד כה נערכו שלוש ישיבות הוכחות במשפטו של המשיב (בימים 15.5.06, 29.5.06, 15.6.06), בהן הועדו שישה עדים. לעת הזאת קבועים שישה מועדי הוכחות נוספים לימים 21.9.06, 5.10.06, 30.11.06, 28.12.06, 11.1.07, 8.2.07.

תגובת המשיב

י"ד. לדברי המשיב, עיון בהחלטתו של השופט ד' חשין מיום 25.7.06 מלמד, כי בית המשפט קבע, שיש לשחרר את העורר לחלופת מעצר. מכאן, לשיטת המשיב, שהחלטת בית המשפט המחוזי מוצדקת וראויה. באשר לסיגלית. ראשית נטען, כי העובדה, שהמשיב הוא גיסו של אותו עד, צוינה כבר בכתב האישום, בהודעתו של העד במשטרה וכן בעדותו בבית המשפט. לטענת המשיב, בין סיגלית לבין גרושה, עד התביעה, אין כל יחסים, ועל כן לשהיית המשיב יחד עם ילדיהם המשותפים (של סיגלית והעד) לא תיוודע השפעה על עדותו של אותו עד. בהקשר זה צוין, כי ביום 15.5.06 העיד אותו עד בחקירה ראשית. עוד צוין, כי אחיו של המשיב, בעל עבר פלילי כבד, שהיה אף הוא עצור בגין אותה פרשיה, שוחרר בהסכמת המדינה למעצר בית בביתה של סיגלית (זאת בשל חולי קשה, ולימים הותלה כנמסר - מטעם זה - כתב האישום נגדו). הוטעם, כי הילדים המדוברים הם בני 17 ו- 18. עוד נטען, כי המשיב עצור מזה אחד עשר חודשים, וכי משפטו מתנהל בקצב איטי. הודגש, כי קבועה ישיבת הוכחות אף לחודש פברואר 2007.

ט"ו. אזכיר כאן, כי שירות המבחן בתסקיר מיום 8.8.06 לא המליץ על החלופה אצל האחות סיגלית הגם שנאמר כי היא בעלת יכולת להציב גבולות, זאת בהיותה נוטה לעמדה מגוננת כלפי מעורבותו הפלילית של אחיה. ועוד, השירות דיבר על "מסוכנות לחזרה על התנהגות פורצת גבולות כבינונית-גבוהה", ולבסוף המליץ על בדיקה רפואית מסוימת, גם בהידרשות לניסיון אבדני שכנטען ביצע המשיב לפני מספר חודשים, אך בית המשפט המחוזי סבר שבנסיבות אינה הכרחית.

הדיון

ט"ז. הדיון קוים בשתי הבקשות גם יחד. באת כוח המדינה טענה, כי בית המשפט המחוזי גילה פנים שלא כהלכה בהחלטתו של השופט ד' חשין, שאינה כוללת הוראת שחרור אלא בדיקה ראויה. ומשנמצא כי אין בתסקיר המלצת שחרור, והתסקיר מדבר על מסוכנות "בינונית-גבוהה" לחזרה על התנהגות פורצת גבולות, אין מקום לחלופה, דבר שיאותת זילות בעבירות הרכוש. ועוד, כל חלופה שמעבר לאחות סיגלית לא נבחנה.

י"ז. בא כוח המשיב ביקש לדחות את הערר או לחלופין לאפשר חלופה אצל האחות נורית ליברטי שכבר הוכיחה עצמה, וטען כי עברו הפלילי של המשיב דל. יצוין כי באולם בית המשפט בשעת הדיון נכחו שלוש אחיותיו של המשיב, הנכונות כנמסר לשמש מפקחות.

י"ח. מעיון ברישום הפלילי של המשיב עולה כי הורשע ארבע פעמים בעבירות שונות – רכוש, סמים, תקיפה וכן הפרת הוראה חוקית ונדון גם למאסרים קצרים.

י"ט. לדעתי, החלטתו של חברי השופט ד' חשין מ-25.7.06 משמעה הוא כי חרף העבירות המיוחסות למשיב, ומסוכנותו העולה מהן – ואין צריך לשוב ולומר כי גם עבירות רכוש מגבשות מסוכנות בתנאים מסוימים, ולא כל שכן במי שעברו אינו נקי – מצדיקה נקודת האיזון לעת הזאת בחינת שחרורו של המשיב לחלופה. אכן, לעולם אין החלטה המורה על תסקיר מעצר בחינת "סוף דבר", שהרי יתכן כי התסקיר לא ימליץ על שחרור ובית המשפט ישקול ויחליט אף הוא שלא בחיוב; אך פשיטא גם שהזמנת התסקיר מגלה את דעתו של בית המשפט כי אותה "נקודת איזון" מיתולוגית נעה לעבר המשיב. לעניין זה צדק, בכל הכבוד, בית המשפט המחוזי. אזכיר גם כי במשפט בתיק העיקרי קבועות שלוש ישיבות להארכה המבוקשת עתה, ועוד שלוש להארכה נוספת, קרי, כביכול מתבקשת גושפנקא כבר מהיום להארכה נוספת, וקשה להלום דבר זה. אך החלופה צריכה להיות הטובה ביותר האפשרית ונוכח השאלות שהתעוררו בקשר לאחות סיגלית (מבלי שאני פוסל אפשרות זו מכל וכל), יש לבדוק גם את האפשרות אצל האחיות האחרות.

כ'. שירות המבחן יתבקש בטובו לשוב ולבדוק את החלופה הנוספת המוצעת, האחות נורית, וכן פיקוח של אחות נוספת - מרסל, ולהניח את המלצותיו על שולחנו של בית המשפט המחוזי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאשר בתוך 14 יום, ותודה מראש נתונה לו. אשוב ואומר: הנחת המוצא לעת הזאת היא, כפי שהניח בית המשפט המחוזי, כי מתבקשת חלופה, אך כיוון שישנם ספקות – גם לשירות המבחן – באשר לחלופה בבית האחות סיגלית, ייבדקו אף האפשרויות הנוספות. לאחר הגשתו של התסקיר המשלים יחליט בית המשפט המחוזי באשר לאפשרות הטובה ביותר.

כ"א. הערר מתקבל איפוא אך במובן זה שתיערך בדיקה נוספת של שירות המבחן לגבי החלופות, ובעקבותיה ידון בית המשפט המחוזי. עד להחלטה נוספת יישאר המשיב במעצר.