פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
6803/99
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
ה
עורר:
אחמד טהה (קטין)
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 13.9.99
בב"ש
60018/99 שניתנה על ידי
כבוד
השופטת ע' סלומון-צ'רניאק
תאריך
הישיבה: א' אדר ב' תש"ס (8.3.00)
בשם
העורר: עו"ד אבי כהן
בשם
המשיבה: עו"ד אלון אינפלד
החלטה
מונח לפניי ערר שעניינו בקשת העורר לעיון בחומר חקירה כהוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב1982- (החוק).
ההליכים בערר שלפניי נסתבכו והלכו, ועד שאגיע לדיון בערר לגופו אתאר את השתלשלות האירועים עד כה.
2.העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של אינוס ומעשה מגונה אשר ביצע במתלוננת. עם הגשת כתב האישום הורה בית-המשפט על מעצרו עד תום ההליכים.
3.משהוגש כתב-האישום לבית-המשפט, ביקש בא-כוח העורר לעיין בשני תיקי משטרה שלטענתו קשורים לאישום בגינו עומד הוא לדין, והם שני תיקי פ.א. אשר היוו בסיס לשני כתבי אישום שהוגשו בעבר כנגד אחרים אשר ביצעו עבירות מין במתלוננת שהתלוננה נגד העורר. המדינה ניאותה להמציא לבא-כוח העורר את כתבי-האישום שהוגשו בשני התיקים הפליליים הנ"ל; את הפרוטוקולים של אותם הליכים; את הכרעות הדין ואת גזרי הדין אשר ניתנו, והכל על-פי המלצתה של השופטת סלומון-צ'רניאק. בה-בעת ויתר בא-כוח העורר על בקשתו לקבל לידיו את תיקה הרפואי והסוציאלי של המתלוננת. ואולם, בא-כוח העורר לא הסתפק באשר קיבל, ודרש לקבל לעיונו את שני תיקי המשטרה האמורים לעיל. משסירבה הפרקליטות להיעתר לו, הגיש בא-כוח העורר בקשה לבית-המשפט כי יורה את הפרקליטות לאפשר לו לעיין בחומר שביקש.
4.בקשתו של העורר באה לפני השופטת סלומון-צ'רניאק, ולאחר עיינה בתיקי המשטרה הגיעה השופטת לכלל מסקנה - בהחלטתה מיום 13.9.99 - כי בתיק אחד (להלן נכנה אותו - התיק הראשון) אין להרשות עיון. אשר לתיק השני (להלן נכנה אותו - התיק השני), קבעה השופטת סלומון-צ'רניאק, כי הרלוונטיות היחידה של אותו תיק היא "לצורך תקיפת מהימנותה של המתלוננת על רקע עברה המיני ובקשר הדוק עימו". בעניין זה הסבה השופטת את תשומת-הלב להוראת סעיף 2א לחוק לתיקון סדר הדין (חקירת עדים), התשי"ח1957-, (חוק חקירת עדים), ולפיה לא ירשה בית-משפט חקירה בדבר עברו המיני של נפגע בעבירת מין אלא אם כן יראה, מטעמים שיירשמו, כי איסור חקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין. בהסתמכה על הוראת חוק זו הוסיפה השופטת סלומון-צ'רניאק והחליטה כי אין מקום להורות על חשיפת חומר הראיות המבוקש, קודם שבית-המשפט קבע כי מרשה הוא חקירה בכיוון זה ורשם את טעמיו לדבר. סיכמה השופטת סלומון-צ'רניאק וקבעה כי המותב שלפניו נערך המשפט הוא אשר יחליט בדבר.
5.סיכום הדברים היה איפוא זה, שהשופטת סלומון-צ'רניאק החליטה כי התיק הראשון אינו כלל בגדר חומר חקירה, וכי התיק השני יימסר לעיונו של בא-כוח העורר רק אם יתיר זאת בית-המשפט שלפניו נערך משפטו של העורר.
6.בא-כוח העורר עשה כעצתה של השופטת סלומון-צ'רניאק, וביקש מאת המותב השומע את המשפט כי יינתן לו לעיין בתיק השני. בהחלטתו מיום 5.10.99 סירב המותב, לבקשה בקובעו כי "אין מקום להיענות [לבקשה], שכן המתלוננת טרם העידה ואין בידינו אפשרות לקבוע אם יש בתיק זה כדי לסייע להגנת הנאשם, שהיא העילה לבקשת הסניגור".
7.על החלטה זו ערר העורר לבית-המשפט העליון. ביום 21.10.99 הוחלט על מחיקת הערר, לאחר שבית-המשפט קבע הסדר מסויים באשר להליכי הבקשה לעיין בתיקים. ההסדר היה זה, שבא-כוח העורר יהא רשאי להגיש בקשה למותב הדן במשפטו של העורר ולבקש כי יותן לו לעיין בשני תיקי המשטרה האמורים לעיל. וכך, אם ייעתר בית-המשפט לבקשה - מה טוב; ואילו אם יחליט בית-המשפט שלא להידרש לבקשה - כי אז יהא העורר רשאי להגיש ערר על החלטת השופטת סלומון-צ'רניאק מיום 13.9.99 (שלא לאפשר לבא-כוח העורר לעיין בתיקים הנ"ל).
8.לאחר שהמתלוננת העידה, ביקש בא-כוח העורר מן המותב כי יותן לו לעיין בתיק המשטרה השני. המותב סירב לבקשה בסוברו
כי לא יהיה זה ראוי וצודק שאנו נעיין בהודעותיה של המתלוננת בשני תיקי פ.א. נשוא הבקשה ועל ידי כך נחשוף עצמנו לחומר משפטי העלול להשפיע על התרשמותנו ושיקול דעתנו, שכן שאלת מהימנותה של המתלוננת הינה השאלה העיקרית העומדת לדיון ולהכרעה בפנינו.
9.משראה כי רע, הגיש בא-כוח העורר הודעת ערר חדשה, ובפיו בקשה כי אורה על חשיפת חומר הראיות בשני תיקי המשטרה.
עד כאן השתלשות האירועים עד כה, והקורא בהם יידע ויבין עד מה הסתבכו הדברים והלכו.
10.נראה לי כי לא אוכל לדון בבקשתו של העורר לגופה. טעם הדבר הוא, שסמכותי היא לשבת בערר על החלטה ולא להחליט כערכאה ראשונה בבקשה לגילוי חומר ראיות. אכן, באשר לתיק המשטרה הראשון יכול הייתי לדון בהחלטתה של השופטת סלומון-צ'רניאק לגופה, אך לא יהא זה ראוי, לדעתי, כי נפרוט את נושא העיון לחלקים; שהיום אחליט בתיק המשטרה הראשון, ואילו תיק המשטרה השני ימשיך להתגלגל באולמות בתי-המשפט. עניינם של שני התיקים חייב להיות מוכרע באחת, וכך אמנם ייעשה.
11.משנמצא לנו כי המותב סירב לדון בתיקי החקירה, אין ברירה אלא כי שופט אחר ידון בבקשה ויכריע בה. יכולה שתהא זו השופטת סלומון-צ'רניאק ויכול שיהא זה שופט אחר, על-פי סדר העבודה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. יש, אפוא, לאפשר לבא-כוח העורר לבקש מאת שופט שאינו משופטי המותב כי יכריע בבקשתו וכדברו של אותו שופט ייעשה.
12.אני מחליט, איפוא, כלהלן:
(1) בא-כוח העורר יגיש בקשה לנשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כי יקבע שופט שידון בבקשתו לגילוי חומר הראיות בתיק השני.
(2) השופט שידון בבקשה יידרש, כמובן, לחומר הראיות שנצבר בהליכי אישומו של העורר, ובאי-כוח בעלי-הדין, כל אחד מצידו, ינסה לשכנעו - בין השאר, על-פי אותו חומר ראיות - כי נכון יהיה, או לא יהיה נכון, לאפשר לבא-כוח העורר לעיין בחומר שנאסף אל תיק המשטרה השני.
(3) אם יחליט אותו שופט כי זכותו של בא-כוח העורר לעיין באותו חומר ראיות, כי אז יותן לו לעיין בתיק המשטרה. למותר לומר כי גם אם יותן לבא-כוח העורר לעיין בחומר הראיות, לא יפגע הדבר בסמכותו של המותב לאסור על חקירת המתלוננת כהוראת סעיף 2א לחוק חקירת עדים.
(4) אם יחליט אותו שופט כי לא יותן לבא-כוח העורר לעיין בתיק המשטרה השני - בהחלטה מנומקת, כמובן, ככל שניתן לנמק החלטה מעין זו - כי אז תעמוד לעורר זכותו על-פי דין לערור על ההחלטה. בערר זה, אם יוגש, יהא העורר רשאי להעלות גם את נושא תיק המשטרה הראשון.
(5) המועדים הקבועים בחוק להגשת ערר יימנו מיום החלטתו של השופט שידון בבקשת בא-כוח העורר.
בכפוף לאמור לעיל אני מחליט לדחות את הערר.
היום, א' אדר ב' תש"ס (8.3.00).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99068030. G02