בש"פ 6823/06 מדינת ישראל נ. אדהם נימר הוארי

א.בקשה (רביעית) להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, החל מיום 6.9.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 510/05 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ב.כנגד המשיבים הוגש ביום 10.3.05 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת. כתב האישום ייחס למשיבים ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט - עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז- 1977. ביום 15.9.05 תוקן כתב האישום, ולמשיבים יוחסה עבירת רצח.

ג.לפי הנטען בכתב האישום, ביום 23.2.05 נתגלה ויכוח בין המשיב 1 לבין עלי בשיר (להלן עלי). נטען, כי במהלך הויכוח שלף המשיב 1 אקדח וירה בעלי שישה כדורים מטווח קצר. הכדורים פגעו בשתי רגליו, במותנו הימנית ובכתפו של עלי. עוד נטען, כי במהלך הויכוח דקר המשיב 2 את עלי בעזרת סכין מספר דקירות עמוקות באזור מותניו. לאחר מכן, כך נטען, נמלטו המשיבים ממקום האירוע לביתה של ידידתו של משיב 2, שם החליף המשיב 2 את חולצתו. כן הסתירו המשיבים את האקדח בחצר הבית. כתוצאה מהירי והדקירות נזקק עלי לאשפוז ממושך, במהלכו עבר ניתוחים וטיפולים רבים. אלה, למרבה הצער, לא הועילו, והוא נפטר ביום 28.6.05. במקביל להגשת כתב האישום נתבקש מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם (ב"ש 1520/05).

ד.ביום 24.3.05 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' כהן) על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. בהחלטה מפורטת נקבע, כי כנגד המשיבים קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס להם בכתב האישום. עוד נקבע, כי מעשי המשיבים מקימים חזקת מסוכנות, וכי קיים חשש ממשי להשפעה על עדים. נוכח האמור ונוכח עברם הפלילי של המשיבים, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין מקום לחלופת מעצר בעניינם של המשיבים.

ה.בהסכמת המשיבים, ביום 6.1.2.05 הוארך מעצרם בתשעים ימים (בש"פ 11239/05 מדינת ישראל נ' הוארי ואח' (השופטת ביניש)).

ו.ביום 13.3.06 הוארך מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים (בש"פ 2063/06 מדינת ישראל נ' הוארי ואח' (השופט לוי)). בהחלטה נקבע, כי "מדובר במסכת אירועים קשה שבמהלכה נעשה שימוש בנשק חם וקר, ושהסתיימה בקיפוד פתיל חייו של אדם. התנהגות זו מצביעה על סכנתם המופלגת של המשיבים, ועל כן לא שוכנעתי, כי הגיעה השעה להמיר את המעצר בחלופה אחרת". כן עמד בית המשפט על התארכות משפטם של המשיבים, אולם הטעים, כי התארכות זו נגרמה בעטיים של גורמים, שלבית המשפט המחוזי לא הייתה שליטה עליהם- תיקון כתב האישום וחילופי הסנגורים. בסיפא להחלטתו פנה השופט לוי לבית המשפט המחוזי להקדים ולקבוע מועדי דיון נוספים במשפטם של המשיבים.

ז.בהסכמת המשיבים, ביום 19.6.06 הוארך מעצרם בתשעים ימים בפעם השלישית (בש"פ 4552/06 מדינת ישראל נ' הוארי ואח' (השופט ריבלין)).

ח.באשר להתנהלות המשפט; בבקשה נמסר, כי פרשת התביעה הסתיימה. נמסר, כי שני מועדי הוכחות (מימים 12.6.06, 26.6.06) נדחו לבקשת ההגנה, וכי לעת הזאת קבועים שלושה מועדי הוכחות לימים 26.9.06, 27.9.06 ו-4.10.06.

ט.בבקשה נטען, כי מעשיהם של המשיבים מלמדים על מסוכנותם הרבה. עוד נטען, כי מעשיהם של המשיבים ועברם הפלילי מקימים חשש לשיבוש מהלכי המשפט. נוכח האמור, וכיוון ששלושת מועדי ההוכחות נקבעו בתקופת ההארכה המבוקשת, נתבקשה הארכת מעצרם של המשיבים.

י.בדיון טען בא כוח המשיבים למחדלי חקירה באשר לחקירת המנוח, וכן הוסיף שפרשת ההגנה תכלול ראיות הנוגעות לסיבות למותו של המנוח, לרבות עדות פתולוגית, ועל כן תארך. לשיטת ההגנה הימשכות ההליכים מחייבת חלופת מעצר. הוצגה פסיקה של שחרור לחלופה גם במקרי רצח.

י"א. עיינתי בגליון הרישום הפלילי של המשיבים. למשיב 1 תשע הרשעות קודמות בעבירות שונות, בין השאר הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, התנהגות פרועה, תקיפה, חבלה במזיד ברכב, וחלקן יותר מפעם. בין היתר ריצה מאסר בפועל ומאסר בעבודות שירות. למשיב 2 שלוש הרשעות בעבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, חבלה ותגרה, והוא ריצה מאסר בפועל בעבודות שירות. עבירת הרצח בה הם מואשמים מצביעה מטבעה באופן חד וברור על מסוכנות. עברם הפלילי מוסיף לכך. אכן, המשפט ראוי שיתקרב לסיומו, וחזקה על בית המשפט המחוזי כי הוא ער לכך. כעולה מן החומר, חלק מן הדחיות היו לבקשת ההגנה. עתה קבועים שלושה מועדים בתוך החודש הראשון לתקופת ההארכה המבוקשת. ואולם, חוששני כי באלה אין די, ויש מקום לקביעת מועדים נוספים; תפקיד בית משפט זה במסגרת סעיף 62, על פי רצון המחוקק, הוא בקרה. ועל כן יוארך המעצר לעת הזאת בשלושים יום, על מנת שהתביעה תפנה ללא דיחוי לבית המשפט המחוזי לקביעת מועדים, ואני מקדים תודה לבית המשפט.

י"ב. אני נעתר איפוא חלקית לבקשה, והמעצר מוארך בשלושים יום.