בש"פ 6840/19 שאול פרץ נ. מידנת ישראל

1.

נגד העוררים 3-1 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של רצח תוך ביצוע עבירה, סחיטה בכוח וקשירת קשר לביצוע פשע.

בשלב ראשון עתרו העוררים לקבלת רשימת חומר חקירה כוללת שבצמוד לאותה רשימה הוגשה תעודת חיסיון באשר למסמכים מסוימים אשר לא היה בה פירוט לתוכנם. הבקשה לקבלת רשימת חומר החקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב–1982, ולמסירת פירוט נוסף מעבר לזה שנמסר בתעודת החיסיון שהוצאה בהליך הפלילי, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מ"ת 53785-02-18 מדינת ישראל נ' פרץ (4.9.2018)). ערר על החלטה זו נדחה על ידי בית משפט זה (כב' השופט י' אלרון ) אשר קיבל את עמדת המדינה כי לא ניתן לפרט דבר מעבר לאמור בתעודת החיסיון ובאפיון המסמכים, כפי שפורטו בתעודת החיסיון . בית המשפט ציין כי נחה דעתו כי הרחבת המידע המפורט בתעודת החיסיון בהתייחס למסמכים החסויים עלולה לחשוף את תכנם. עוד צוין כי מקומן של טענות העוררים הוא בבקשה לגילוי ראיה חסויה (בש"פ 6867/18 פרץ נ' מדינת ישראל (5.11.2018) (להלן: בש"פ 6867/18 )).

2.

בהמשך, דן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן ) בבקשת העוררים לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ''ב-1982 (להלן: החוק ) שעניינה עיון בחומר חקירה. בשלב זה ביקשו העוררים לעיין בתקליטורים שמספריהם הסידוריים הם: 45, 47, 56, 57, 58, 62, 71, ו-80, שהם לשיטתם חומרי חקירה שלא פורטו ברשימה (להלן: התקליטורים ).

בית המשפט עמד על פרטי ההליך והחלטת בית המשפט בבש''פ 6867/18, ולאחר שמיעת טענות הצדדים קיים דיון במעמד צד אחד לקבלת הסברי המשיבה. בדיון נרשם פרוטוקול חסוי, אשר הועמד אף לעיוני. בית המשפט הוסיף וציין בהחלטתו כי בית משפט זה (כב' השופט א' שטיין ) קיים דיון בעניינם של שניים אחרים שהם שותפים לדבר עבירה והואשמו בכתב אישום נפרד. שם נדחתה בקשה זהה של אותם שותפים תוך שנקבע כי אין מקום להורות למשיבה לספק לעוררים פירוט נוסף בהתייחס לתקליטורים האמורים, זאת משום שחשיפת הפרטים עלולה לחשוף את תכנם (בש"פ 1655/19 פלוני נ' מדינת ישראל (13.3.2019)). בית המשפט המחוזי מצא כי החלטה זו יפה גם לעניינם של העוררים ולכן דחה את הבקשה.

ערר שהוגש על החלטה זו התקבל. בית משפט זה (כב' השופט נ' הנדל ) קבע בין היתר כי לא ברור האם בית המשפט המחוזי עיין בחומר במקרה זה (בש"פ 5511/19 פרץ נ' מדינת ישראל (4.9.2019)). העניין הוחזר בהסכמה לבית המשפט המחוזי להכרעה בבקשת העוררים לקבל חומרי חקירה לפי סעיף 74 וזאת לאחר שבית המשפט יעיין בתקליטורים.

3.

בהחלטה מיום 15.9.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי לאחר שנטל את התקליטורים הרלבנטיים לעיון להאזנה וצפייה בהם, ולאחר שכך עשה, אינו רואה לשנות את החלטתו הקודמת. בית המשפט הוסיף ועמד על כך שהחלטתו "חריגה, בהיותה עמומה ביותר, אך עיון בפרוטוקול החסוי בצמוד לעיון בדיסקים הללו יבהיר ויתן התשובות לכך".

4.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי. העוררים 3-1 עומדים על כך שהמדינה סירבה לענות על השאלה האם התקליטורים הם חומרי חקירה וכל שנטען הוא כי אין להגנה זכאות לקבלם לפי סעיף 74 לחוק. העוררים 3-1 חולקים על כך שעניינם זהה לעניין הנאשמים האחרים בפרשה שהואשמו בנפרד, ומציינים כי ההחלטה העמומה של בית המשפט המחוזי מותירה אותם בחוסר ודאות ופוגמת בהגנתם. עוד ציינו כי אי חשיפת התקליטורים לפני ההגנה מהווה החלטה חריגה, אלא אם חומר זה חוסה תחת תעודת חסיון (בא כוח העורר 4 ביקש לפטור אותו ואת העורר 4 מהתייצבות שכן לא היה צד להליך בערכאה קמא. הבקשה התקבלה).

ביום 6.11.2019 קיימתי דיון בערר לשמיעת טענות הצדדים, ובהמשך התקיים דיון במעמד צד אחד, שתועד בפרוטוקול חסוי, בו שמעתי את הבהרות המדינה וקיבלתי לעיוני את החומר נושא הבקשה.

5.

לאחר עיון ושקילה, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. אכן ההחלטות שניתנו בפרשה זו חריגות בעמימותן, אך כפי שציינו חבריי השופטים י' אלרון ו א' שטיין , לא ניתן לספק לעוררים פירוט נוסף בהתייחס לתקליטורים. בצד האמור, העוררים אינם ניצבים לפני מבוי סתום, שכן כפי שציין חברי השופט י' אלרון בהחלטתו בבש"פ 6867/18, "מקומן של טענות העוררים בעניין זה הוא בבקשה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971".

הדברים יפים גם להליך שלפניי.

בנתון לאמור, הערר נדחה אפוא.